אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופט יוסף אלון: יכול להיות שהחוק האוסר על סחר באיברים הוא מופרז

צילום: Getty images Israel

השופט יוסף אלון: יכול להיות שהחוק האוסר על סחר באיברים הוא מופרז


01.09.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

בפאנל בנושא הסדרת שאלות מוסריות במשפט, שהתקיים בשבוע שעבר בוועידת המשפט השלישית, דנו המשתתפים במדרון המוביל מפונדקאות לסחר באיברים וקראו למחוקק לגבש עמדה ולקבוע גבולות. השופטת ברק ארז: "ישאלו אם חד הורית למה היא מבקשת סיוע מהמדינה ולא תורמת כליה"

"נושא השתלת איברים היא תאום סיאמי של סוגיית הסחר באיברים. זו שאלה אדירה איפה שמים את הגבול, והמדרון פה הוא לא חלקלק – אלא אנכי. יש לשאוף להסדר מעמיק, מקיף וממצה. יכול להיות שההסדר המוחלט בחוק שאוסר זאת הוא מופרז. זאת לא סוגיה שבה בתי המשפט צריכים להכריע, אלא הכנסת והמדינה צריכים לשבת ולגבש עמדה מוסרית". כך אמר נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע יוסף אלון בפאנל בנושא הסדרת שאלות מוסריות במשפט – מפונדקאות ועד לסחר באיברים, שהתקיים בשבוע שעבר בוועידת המשפט השלישית של מחוזות לשכת עורכי הדין באשקלון. בפאנל בהנחיית העיתונאית הילה אלרואי מערוץ 10 השתתפו מלבד הנשיא יוסף אלון גם השופטת פרופ' דפנה ברק ארז, עו"ד יריב סקנסקי, ח"כ גילה גמליאל, עורכת הדין והרופאה פרופ' חוה טבנקין, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה בבית החולים העמק לשעבר ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה, פרופ' מוטי רביד, פרופסור אמריטוס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, והעיתונאי רן רזניק.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ח"כ גמליאל ציינה כי "בישראל קיים האחוז הנמוך ביותר של תורמי איברים – 8% בלבד. יש פער עצום בין הביקוש להיצע. כבת לאימא מטופלת דיאליזה, שלצערי בכל מקרה לא יכלה לעבור השתלה, אני מבינה את ההשלכות הקשות למי שזקוקים להשתלה. צריך להיות יצירתיים ולצאת מהקופסא, לא תמיד לפגוע באנשים שמגיע להם איבר להשתלה בגלל חשש מסחר באיברים". ח"כ גמליאל הוסיפה כי "העלויות שהמדינה משלמת למטופלי דיאליזה הן כבדות משקל ויש מקום לבחון חלופות. ההיבט הדתי גורם להרבה אנשים להימנע מתרומות. על משרד הבריאות לקחת את זה על עצמו כדי לקדם את הסוגיה בצורה יעילה".

השופטת דפנה ברק ארז ציינה כי אף ששאלת הסחר באיברים היא בסוגיה ערכית, אין זה נכון לקטלג אותה כסוגיה מוסרית. "אם זה מוסר, אז הכל יחסי ולכל אחד יש את השקפת העולם שלו. מדובר בזכות לבריאות ובזכות לחיים של התורם והנתרם. בפונדקאות יש היבטים של הזכות להורות. חשוב להגדיר את השאלות הללו כזכויות כדי שיהיו לנו כלים לעסוק בהן".

צביעות ביחס לפונדקאות

משתתפי הפאנל התייחסו להשוואה בין סחר באיברים ופונדקאות. פרופ' טבנקין ציינה כי היא רואה צביעות בחברה הישראלית בכך שניתן למכור רחם, והדבר ממומן על ידי המדינה, בעוד שאסור למכור כליה. "חוק תרומת ביציות שנחקק לפני כמה שנים דיבר בהתחלה על תרומה ללא שכר. את זה צריכים כי בישראל אישה בלי ילדים היא נכה", אמרה פרופ' טבנקין. "המשמעות של תרומת ביציות היא העמסה הורמונאלית שהיא בעצמה מסוכנת. אם אישה עושה לעצמה טיפול בהעמסת ביציות, היא יודעת מה המשמעות ורוצה בכך. אבל אישה בריאה שעושה זאת במטרה לתרום למישהי אחרת מעמידה את עצמה בסיכון לא זניח. גם שאיבת ביציות בהרדמה היא סיכון".

"כשנחקק החוק והייתי במועצה הלאומית לבריאות האישה, אמרתי שצריך להתייחס גם לתורמת ולא רק למקבלת, ואמרו שצריך להעביר מהר את החוק", סיפרה טבנקין. "אחרי שנה-שנתיים החליט משרד הפנים לתת לזה תג מחיר – 20 אלף שקל, כי למה שאישה בריאה תעשה את זה לעצמה בחינם? אם ייווצר מצב שלבנקי הדם לא יהיה דם ימצאו פתרון יצירתי, ולצידו תג מחיר – אז יהיה דם, כי לא יתכן שנישאר בלי דם. יש צביעות רבה בנושא הזה של מכירת כליה דווקא. הרי אף אחד לא שואל שאלות כשמישהו רוצה לתרום בחינם".

ליקוי מאורות טוטאלי

עו"ד יאיר סקלסקי, בעל משרד עורכי דין העוסק ברשלנות רפואית וחבר באגודה לרפואה ומשפט בישראל ובאגודה לזכויות החולה, הקשה: "האם החוק לתרומת איברים לא הגדיל את הפער בין בעלי היכולת למעוטי היכולת? בהחלט יש דרך למסד את העניין. הפתרון צריך להיות בחוק".

השופטת ברק ארז קראה לחשוב על תורמי האיברים: "מי שנמצא בעמדות כוח רואה עצמו יותר כמושתל פוטנציאלי מאשר כתורם פוטנציאלי. זה מטה את נקודת המבט ואת הפתרונות המתבקשים. אם יהיה תשלום, אני כבר רואה שישאלו אם חד הורית 'אז למה את לא תורמת כליה אלא מבקשת סיוע מהמדינה?'".

אחד המשתתפים בקהל שאל את משתתפי הפאנל מדוע אפשר לבחור לעבוד בעבודה שהיא מסרטנת אך לא לתרום כליה. השופטת ברק ארז השיבה: "הכל עניין של הצבת גבולות. השאלה היא איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת. בכל מקום שקובעים אמות מידה, לכאורה זה יוצר אלטרנטיבות בעייתיות. זה לא עניין של חוסר מוסריות אלא חשש ליצירת תמריצים עודפים שיכולים לבוא על חשבון אנשים במצוקה".

השופט אלון אמר כי "עצם השאלה, או הכנות שבה, היא מטרידה – יש קווים אדומים של עקרונות מוסריים שחברה שעוברת אותם היא באבדון. אם אמשיך עם הקו שלך – מה פסול בסחר בנשים? מה פסול באנשים שמוכרים ילדים? אנשים יעשו לעצמם את החשבון. יצא לי בתוקף עבודתי בתיקים לראות מקרוב איך זה מתחיל – נשים מכל מיני מדינות בעולם מוכרות את עצמן ממצוקה, במודע. חלקן קטינות. החברה האנושית באה ואומרת 'עד כאן'. יש כאן ליקוי מאורות טוטאלי ואנחנו מאבדים את הצפון. צריך לדעת שיש קווים מסוימים שלא עוברים אותם".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

גבר ואישה ששימשו מתווכים בסחר באיברים להשתלה נידונו למאסר על תנאי 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה