אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשת אדידס לדיון נוסף בהחלטה כי נעלים מסין לא הפרו את קניינה הרוחני

צילום: Getty images Israel

נדחתה בקשת אדידס לדיון נוסף בהחלטה כי נעלים מסין לא הפרו את קניינה הרוחני


31.08.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשתה של אדידס לקיים דיון נוסף בפסיקה שקבעה כי סימן המסחר שלה, המורכב משלושה פסים מקבילים ואלכסוניים, לא הופר בנעליים שיובאו מסין לשטחי הרשות הפלסטינית וכללו סימן עם ארבעה פסים וכיתוב

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של חברת אדידס, לקיים דיון נוסף בפסיקה שקבעה כי סימן המסחר שלה, המורכב משלושה פסים מקבילים ואלכסוניים, לא הופר בנעליים שיובאו מסין וכללו סימן עם ארבעה פסים וכיתוב. השופטת מרים נאור קבעה כי בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבע כל הלכה חדשה בנוגע לעילות הפרת סימני מסחר, דילול מוניטין או עשיית עושר, אלא רק פיתוח של הלכה קיימת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקשת, חברת אדידס, הפועלת בתחום מוצרי הספורט, ההנהלה וההלבשה, מחזיקה בסימן מסחר רשום בעל שלושה פסים מקבילים ואלכסוניים, המוטבע על צדן של נעליים מתוצרת החברה. המשיב, ג'לאל יאסין, העוסק בייבוא נעלים לשטחי הרשות הפלסטינית, ייבא בשנת 2005 נעלי ספורט ממפעל בסין שעליהן סומנו לפי הזמנתו ארבעה פסים אלכסוניים עם השם "SYDNEY".

בהגיע הנעליים לנמל אשדוד, עוכב המשלוח על ידי רשות המכס ונשלחה הודעה לאדידס בדבר הפרה לכאורה של זכויות הקניין הרוחני שלה. לאור האמור, הגישה אדידס תביעה נגד יאסין ובה עתרה לצו מניעה שיאסור עליו לעשות שימוש כלשהו בנעליים, צו שיורה על השמדתן וסעד של פיצויים ומתן דין וחשבון מפורט אודות עסקאות בנוגע לנעליים אלו ומוצרים דומים.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע כי בהסתמך על ה"מבחן המשולש" שנקבע בפסיקה – מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות – וכן יתר נסיבות העניין, הנעליים שיבא יאסין לא הפרו את סימן המסחר של אדידס. כן נדחו טענות אדידס ביחס לעוולות גניבת עין, עשיית עושר, דילול מוניטין וכד'. בית המשפט העליון דחה את ערעור אדידס על פסיקת המחוזי, ואישר כי אין חשש מהטעיית צרכנים במקרה זה שכן יאסין השתמש בארבעה פסים, הוסיף כיתוב במקומות בולטים בנעל ומכר אותן במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בו נמכרות נעלי אדידס.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, דחתה את בקשה אדידס לקיים דיון נוסף בהליך, וקבעה כי מטרתו של דיון נוסף היא לדון בנושאים בעלי חשיבות משפטית, במקרים שבהם הלכה של בית המשפט העליון סתרה הלכה קודמת שלו או במקרים בהם החידוש, החשיבות או הקושי בהלכה שנקבעה הם מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון נוסף. השופטת הוסיפה כי גם כאשר מתקיימים התנאים עדיין נתון לשופט שיקול דעת לקבוע אם יש מקום לדיון נוסף.

במקרה זה, סברה השופטת נאור כי ההלכות הקודמות שעסקו בסוגיה לא קבעו קביעה קטגורית לפיה אסור לבחון את שאלת הדמיון של סימן חזותי תוך בחינת המוצר כמכלול, אלא הדגישו כי יש לתת משקל רב לסימני המסחר עצמם. עוד נקבע כי גם בהנחה שמדובר בקביעה חדשנית, הרי שזו הייתה מקובלת על כל חברי ההרכב ואינה עומדת בסתירה להלכה קודמת אלא מהווה פיתוח שלה. השופטת ציינה עוד כי גם לאחר הפיתוח של ההלכה עדיין נותרה על כנה ההבחנה בין המבחנים השונים לקביעת דמיון מטעה על פי דיני סימני המסחר לבין דיני גניבת עין.

גם הקביעות בדבר עילת דילול המוניטין לא היו קביעות חדשות לדעת השופטת נאור, אלא פיתוח הלכתי שאינו מצדיק דיון נוסף. לבסוף, הגיעה השופטת למסקנה דומה באשר לעילת עשיית העושר, וקבעה כי במקום שבו נקבע כי לא התקיימו היסודות של עילת גניבת עין או היסודות המצדיקים מתן הגנה על פי דיני הקניין הרוחני, אין לאפשר לתובע להעלות כעילה חלופית טענות בדבר עשיית עושר.

אדידס חויבה לשאת בשכר טרחת עורך דינו של יאסין בסך של 20 אלף שקל.

 

דנ"א 6658/12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.