אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גרושתו של איש עסקים אמיד תפצה אותו על הוצאת צו עיכוב יציאה ללא הצדקה

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

גרושתו של איש עסקים אמיד תפצה אותו על הוצאת צו עיכוב יציאה ללא הצדקה


24.08.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט נפתלי שילה חייב את האישה לפצות את בעלה לשעבר בסכום חסר תקדים של 50 אלף שקל בגין הטרטורים שגרמה לו עד שעלה בידו לבטל את הצו שהוצא ללא כל הצדקה: "הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד איש עסקים שיש לו עסק פעיל, בית בישראל ואף שתי בנות ובן, היא מעשה שלא יעשה"

גרושתו של גבר אמיד ממרכז הארץ תפצה אותו ב-50 אלף שקל על הטרטורים שגרמה לו בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ללא הצדקה ועל עשרות אלפי השקלים שהיא נטלה ממנו שלא כדין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופט נפתלי שילה, מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, קיבל חלקית את התביעה שהוגשה על סך של למעלה מחצי מיליון שקל, ופסק לאיש סך של 20 אלף שקל בגין אובדן שעות עבודה ושכר טרחת עו"ד שנאלץ לשלם לצורך ביטול הצו, בשל העובדה שהאישה הגישה נגדו בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ ללא כל הצדקה. פיצוי נוסף בסכום של 30 אלף שקל נפסק לאיש בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

מדובר בזוג גרוש, הורים לבן משותף שעבורו התחייב האב לשלם מזונות בסך של 4,500 שקל לחודש. האישה פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל והעמידה את החוב על כ-13 אלף שקל. עוד היא הצהירה כי הגרוש שלה איים בפנייה שיעזוב את הארץ לצמיתות, וכי יש לו קשרים ענפים בחו"ל.

האיש הוכה בהלם עם קבלת החלטת הרשמת בדואר, בשעה שהוא היה אמור לטוס לסין לצורכי עבודתו למשך שבעה ימים. יום למחרת רץ להגיש בקשה דחופה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, וטען כי האישה גנבה המחאות שלו, רשמה בהן סכומי כסף והפקידה בחשבונה. האיש ציין כי גילה שלפני מספר חודשים האישה ניסתה למשוך מחשבונו סך של 15 אלף שקל, ורק בגלל שלא היתה לו יתרת זכות בחשבון ופקיד הבנק התקשר אליו, נמנעה משיכה זו שבוצעה באמצעות זיוף חתימתו על ידי האישה.

האיש צירף לבקשתו תצלום של שלוש המחאות, על סך כולל של 37,500 שקל, שלטענתו האישה נטלה ממנו במרמה והוא הגיש כנגד האישה תלונה במשטרה. לדבריו, עקב כך, אין לו כל חוב למזונות.

האיש טען עוד כי האישה לא מילאה אחרי החלטת רשמת ההוצאה לפועל ולא המציאה לו את הבקשה וההחלטה בתוך שלושה ימים. לדבריו, מדובר בפעולה חסרת תום לב, מאחר והוא מרבה לנסוע לחו"ל לצורכי  עסקיו והעיכוב גרם לו לנזק משמעותי ביותר.

"חוסר תום לב משווע"

האיש ציין בבקשתו כי הוא תושב ישראל, בעל מניות בחברה ישראלית, יש בבעלותו בית השווה מיליוני שקלים ויש לו מלבד הבן המשותף גם שתי בנות מנישואיו הראשונים המתגוררות בארץ. האיש הכחיש כי הצהיר שיעזוב את הארץ, וטען שאין לו כל רכוש בחו"ל. עוד ציין כי עקב ביטול נסיעתו לסין, נגרם לחברה שהוא שותף בה, נזק במאות אלפי דולרים.

בו ביום החליטה רשמת ההוצאה לפועל כי על האיש להציע ערובה להבטחת תשלום המזונות כגון שעבוד נכס, ערבים או ערבות בנקאית וכן להפקיד ערבון בסך של 13 אלף שקל. בכפוף להפקדת הסכום, יעוכבו כל ההליכים בתיק, עד להחלטה אחרת. רק לאחר שהאיש נאלץ להפקיד ערבון של 13 אלף שקל בקופת ההוצאה לפועל וגם הפקיד ערובה שהיא ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בביתו, השווה מיליוני שקלים, בוטל צו עיכוב היציאה שהוצא נגדו.

בתביעת הנזיקין שהגיש, דרש האיש לחייב את האישה בפיצויים בסך חצי מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו עקב עיכוב היציאה שלו מהארץ, לרבות הפסד מכרז גדול לחברה שהוא שותף בה בשל העובדה כי הוא לא היה יכול לנסוע לסין לבדוק מפעל, וכן דחייה בהשקת מוצר תוך הסבת נזק כבד לחברה. כמו כן, עקב השעות הרבות שנאלץ להשקיע בהליכים לביטול צו עיכוב היציאה, איבד האיש איבד שעות עבודה רבות ונגרם לו נזק של 20 אלף שקל.

האישה טוענת כי צו עיכוב היציאה התבקש על ידה כדין והאיש לא הוכיח כלל כי נגרם לו נזק כלשהו מהוצאת הצו. לטענתה, הגשת התביעה על ידי האיש נועדה להתחמק מחובתו על פי ההסכם לשלם לה סך של רבע מיליון שקל וכדי שיוכל לטעון כי הוא לא חייב לה סכום זה, עקב הנזקים שכביכול היא גרמה לו.

לאחר ארבע ישיבות הוכחות שהתנהלו בבית המשפט, פסק השופט שילה כי מאחר ש"האישה הודתה כי לא היתה כל הצדקה לפתיחת תיק הוצל"פ בגין חוב מזונות נטען של 13 אלף שקל, שעה שהיא כבר גבתה באמצעות המחאה של האיש סך של 15 אלף שקל. תיק ההוצאה לפועל נפתח אם כן, בחוסר תום לב משווע".

השופט שילה דחה את טענות האישה כי "הסכומים האלה כבר נפדו", וקבע כי טענה זו "האישה הודתה בחקירתה כי לקחה המחאות אלו 'בטעות', ולכן לא היתה קיימת יתרת חוב במועד פתיחת התיק.  בדבריה אלו, מודה האישה כי לא הצהירה אמת'". 

אמצעי קיצוני וחריף

השופט שילה הוסיף עוד כי "לא היתה כל הצדקה לבקש את עיכוב יציאתו של האיש מהארץ, שעה שהאישה ידעה היטב כי האיש שותף בחברה, הוא משתכר היטב ויש בבעלותו בית עם בריכת שחיה, השווה אף לטענתה בין שבעה לשמונה מיליוני שקלים".

השופט התחשב גם בעובדה כי "האישה ידעה כי לצורך עסקיו, האיש מרבה לנסוע לחו"ל וכי הנסיעות לחו"ל חשובות לו לצורכי עבודתו. האישה אישרה בחקירתה, כי לא שמעה מהאיש שהוא מתכוון לעזוב את הארץ לצמיתות והיא טענה כי 'הוא מסוגל לעשות הכול. הוא אדם לא צפוי'. דהיינו, האישה מודה כי לא אמרה אמת, שעה שטענה בבקשתה, כי הוא אמר לה שיעזוב את הארץ לצמיתות. העובדה שאחיו של האיש גר באנגליה ואמו בקנדה, לא מהווה ראייה כי האיש עמד לעזוב את הארץ".

השופט ציין לחומרה את התנהלות האישה, במיוחד כשבהסכם הגירושין נקבע כי "כל עוד עומד הבעל בהתחייבויותיו על פי הסכם זה, לא יוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מישראל בכל ערכאה שהיא". כמו כן, הצדיק השופט שילה את טענת האיש בסיכומיו, שהעובדה שהאישה אפשרה לו לקחת עמו לחו"ל את הילד ללא ביטחונות, מספר חודשים לפני שהגישה את הבקשה לעיכוב יציאתו, מלמדת שהיא לא חששה כלל וכלל כי הוא ייעלם ויברח מהארץ.

במישור העקרוני פסק השופט שילה כי "ברור אם כן, שלא היתה כל הצדקה להגשת הבקשה לעיכוב יציאה והיא הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכים משפטיים. זכות היציאה מן הארץ היא זכות יסוד חוקתית. יש לעשות שימוש באמצעי קיצוני וחריף זה, רק כאשר לא ניתן לעתור לסעד חמור פחות בדמות עיקול נכסים. האישה יכולה היתה ללא קושי לעקל את משכורתו של האיש או את חשבונות הבנק שלו  או את ביתו. הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד איש עסקים, שיש לו עסק פעיל בישראל, בית בישראל ואף שתי בנות ובן, היא מעשה שלא יעשה בנסיבות מקרה דנן. על זוכה המבקש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, לקחת בחשבון כי אם יתברר כי לא היתה הצדקה להגשת הבקשה ונגרמו לחייב נזקים, הוא יישא בתשלום הנזקים ויפצה את הנפגע".

השופט שילה סקר את הפסיקה במקרים דומים, בהם נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה על הוצאת צו עיכוב יציאה שלא כדין בין בני זוג גרושים, הנע בין 8,000 לבין 15 אלף שקל לכל היותר. אמנם האיש לא הצליח לדידו של השופט שילה להוכיח את הנזקים שנגרמו לחברה בבעלותו המשותפת מעצם הוצאת צו עיכוב היציאה נגדו, אבל התקבלה טענתו של האיש כי נגרם לו נזק כספי בעקבות "הריצות" והפניות להוצאה לפועל בגין הגשת הבקשה לעיכוב יציאה, שכאמור לא היה לה כל בסיס.

השופט שילה גם דחה את טענת האישה, וקבע כי למרות שהאיש הודה כי משכורתו לא פחתה בתקופה זו, אין הדבר מלמד כי לא נגרם לו נזק כפי שטוענת האישה. "מדובר בבעל שליטה בחברה והעובדה שמשכורתו לא נגרעה, לא מפצה אותו על הזמן שהוא  נאלץ להשקיע בנושא, זמן שבא על חשבון עבודתו בחברה ובהחלט סביר שהוא היה צריך להשלים את משימותיו בזמן אחר, דבר שהכביד עליו". לכן פסק השופט שילה כי האיש יפוצה ב-20 אלף שקל שאותם דרש בתביעתו, כשסכום זה כולל גם שכר טרחת עו"ד שהאיש שילם עבור הטיפול בהסרת הצו.

באשר לרכיב עוגמת הנפש, קבע השופט שילה כי "העובדה כי ניתן כנגד האיש צו עיכוב יציאה מן הארץ, ללא כל הצדקה, כאשר הוא איש עסקים המרבה לנסוע לחו"ל, גרמה לו לעוגמת נפש רבה. יש לזכור כי מדובר באיש עסקים ואי הגעה לפגישה עסקית שנקבעה מראש, גורמת לעוגמת  נפש ואי נעימות רבה במיוחד". השופט שילה העמיד את הפיצוי על דרך האומדנה, ולאחר שלקח בחשבון כי האיש יכול היה להקטין את נזקו אם היה פועל יותר בזריזות בהגשת הביטחונות, ופסק כי האיש זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך כולל של 30 אלף שקל.

בנוסף, האיש יהיה זכאי לקזז מהסכומים העתידיים שהתחייב לשלם לגרושתו בהסכם גירושיה סך של 22,500 שקל בגין המחאות שהאישה נטלה ממנו בעורמה בצירוף ריבית והצמדה מיום שנפרעו ההמחאות.

 

תמ"ש 26206-01-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.