אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח בטענה להפליית נשים בפוליסות ביטוח מנהלים

פוליסת ביטוח. צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

אושרה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח בטענה להפליית נשים בפוליסות ביטוח מנהלים


21.08.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביה"ד לעבודה אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד החברות הראל, מגדל, כלל ומנורה מבטחים, בטענה כי בחישוב פרמיית הריסק אין התחשבות בתולת החיים הארוכה יותר של נשים, בעוד שגורם זה נלקח בחשבון בחישוב מקדם הגמלה הנמוך יותר מזה של גברים

בית הדין האזורי לעבודה אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח גדולות: הראל, מגדל, כלל ומנורה מבטחים, בטענה להפליית נשים בפוליסות ביטוח מנהלים. ביסוד הבקשה עמדה הטענה לפיה בחישוב פרמיית הריסק אין התחשבות בתוחלת החיים הארוכה של נשים, בעוד שגורם זה נלקח בחשבון בחישוב מקדם הגמלה הנמוך מזה של גברים. בית הדין קבע כי התובענה מעוררת שאלות משותפות, וכי בשים לב לכך שגם הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הגיעה למסקנה בדבר קיומה של הפליה עוד בשנת 2000, קיימת אפשרות סבירה שהשאלות תוכרענה לטובת חברות הקבוצה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקשות התקשרו במהלך שנות השמונים והתשעים עם חברות הביטוח הראל, מגדל, כלל ומנורה מבטחים, בפוליסות ביטוח מנהלים מסוגים שונים. לטענתן, החברות מפלות נשים בביטוחי המנהלים, בכך

נושא זה עלה בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת כבר שנת 2000, ובעקבות הדיון נשלח מכתב מטעם איגוד חברות הביטוח בישראל אל מנהלי האגפים לביטוח חיים הדורש כי בכל תעריף חדש לסיכון מוות שיוגש מעתה ואילך לאישור הפיקוח או יפורסם לציבור, תיעשה אבחנה בין תעריפי נשים לתעריפי גברים. במכתב צוין כי לנוכח הקשיים ביישום שינויים על פוליסות קיימות, הוועדה נוטה שלא להתערב לגבי תעריפים בפוליסות קיימות. כחודש לאחר הדיון בוועדה, הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שגם בה נטען להפליית נשים על ידי חברות הביטוח, אולם זו נמחקה בהסכמת הצדדים.

"הבחנה חלקית ובלתי הוגנת"

טענתן המרכזית של המבקשות היא כי על המבטחות להביא בחשבון את גורם המין גם בקביעת תעריף הביטוח לפרמיית הריסק, שכן אוכלוסיית הנשים מאופיינית בשיעורי תמותה נמוכים מאלה של הגברים בכל גיל והדבר צריך למצוא ביטוי בתעריף הביטוח הנמוך יותר לפרמיית הריסק. עוד הדגישו כי התובענה אינה עוסקת בשאלה האם ראוי או בלתי ראוי להבחין בין המינים בפוליסות ביטוח, אלא בכך שההבחנה בין נשים לגברים לגבי מקדם הגמלה בלבד היא חלקית ובלתי הוגנת, והיה על החברות להתחשב בשוני בין המינים גם לעניין שיעור פרמיית הריסק.

חברות הביטוח טענו מנגד כי השוני בין גברים לנשים במקדמי הגמלה והיעדר השוני בפרמיית הריסק מקורה באבחנה עניינית המבוססת על טעמים אקטואריים-ביטוחיים מקצועיים שאינם בגדר הפליה מגדרית. לשיטתן, היעדר אבחנה עלול להוביל לתופעה של "אנטי סלקציה" ולכשל שוק, מה גם שתוחלת החיים השונה של המינים משמעותית ביחס לגמלה אולם שולית ביחס לרכיב הריסק. עוד הוסיפו כי המבקשות בודדו באופן מלאכותי מרכיב בודד בפוליסה והתעלמו מיתר רכיביה, וכי תמחור מרכיב הריסק בפוליסות אושר על ידי המפקח על הביטוח, והוא שהנחה את חברות הביטוח לערוך את תחשיבי התמחור של הפוליסות בהתאם ללוחות התמותה המבחינים בין נשים לגברים במקדמי הגמלה ולא ברכיב הריסק. עוד צוין כי הגשת הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, נוכח התובענה הייצוגית הקודמת שהוגשה בעניין שבה הגיעו הצדדים להבנה והתובענה נמחקה באישור בית הדין.

נשיאת בית הדין לעבודה בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, אישרה את הגשת התביעה הייצוגית וקבעה כי ניתן לראות את עילת התביעה בהליך זה גם כנכללת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

השופטת פרוז'ינין קבעה כי די בכך שחברות הקבוצה רכשו פוליסות ביטוח מנהלים שבהן בחישוב פרמיית הריסק אין התחשבות בתוחלת החיים של הנשים, בעוד שגורם זה נלקח בחשבון לגבי מקדם הגמלה, כדי לענות על התנאי המחייב שאלות משותפות של משפט ועובדה. לכך, יש להוסיף את העובדה שתובענה ייצוגית נועדה לתת מענה במקרים בהם ההפסד הכספי הנגרם בגין הפרת הזכויות הוא קטן ואינו מצדיק ניהול הליך משפטי, וכן להגן על זכויותיו של ציבור גדול שכל אחד מפרטיו לא יגיש תביעה פרטנית בשל סכום התביעה הנמוך. במקרה זה, ציינה השופטת, החברות אינן חולקות על כך שפרמיית הריסק אינה מגיעה לסכומים גבוהים, ובשל כך תובענה ייצוגית העוסקת בהפליה נשים בגין סכום הפרמיה מתאימה בהחלט לניהול כתובענה ייצוגית.

לא נדרשת כוונה להפלות

השופטת הזכירה כי הוועדה לקידום מעמד האישה שדנה בנושא עוד בשנת 2000 הגיעה למסקנה כי אכן קיימת הפליה מגדרית בפרמיה של מרכיב הריסק בפוליסות ביטוח המנהלים וכי יש צורך בתיקון המצב, וחברות הביטוח קיבלו מסקנה זו ושינו את אופן חישוב מרכיב הריסק לפני שנת 2000. לפיכך, התקבלה עמדת המבקשות לפיה מדובר בהודאה של חברות הביטוח בקיומה של הפליה, ונקבע כי די במסקנתה של וועדת הכנסת כדי לקבוע שטענת המבקשות אינה טענת סרק ויש אפשרות סבירה כי היא תתקבל.

עוד קבעה השופטת פרוז'ינין כי גם אם חברות הביטוח לא פעלו בכוונה להפלות נשים, נקבע לא אחת כי לא נדרשת "כוונה להפלות" על מנת שהפליה תיחשב פסולה. השופטת ציינה כי הכרת הוועדה בקושי למנוע הפליה בפוליסות קיימות אינה מצדיקה את דחיית הבקשה. אמנם ייתכן שלשינוי רטרואקטיבי עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת גם אם אין מדובר בהתמוטטות של חברות הביטוח, קבעה השופטת, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שחברות הקבוצה מחזיקות בידיהן פוליסות ביטוח מנהלים שבהן קיימת לכאורה הפליה מגדרית ולכן הותרתן בלא כל סעד תגרום להנצחת ההפליה ואף להפלייתן לעומת מבוטחות בעלות פוליסות ביטוח מנהלים משנת 2000 ואילך.

עוד ציינה השופטת כי אם אמנם תתקבל הבקשה ניתן יהיה להתאים את הסעד שיינתן לנסיבות העניין, כגון להעניק לחברות הקבוצה פיצוי על ההפליה או לפסוק סעדים אחרים כלליים הניתנים לא אחת בתובענות ייצוגיות. מכאן, שקושי ביישומו של הסעד שהתבקש במקרה זה אינו מצדיק את דחיית הבקשה.

 

תע"א 1742/08

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.