אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אסיר בכלא שאטה שהוכה על ידי סוהר עד שנפגעה שמיעתו יפוצה ב-100 אלף שקל

צילום: Getty images Israel

אסיר בכלא שאטה שהוכה על ידי סוהר עד שנפגעה שמיעתו יפוצה ב-100 אלף שקל


18.08.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

האסיר טען בתביעתו כי בית הכלא התרשל בתפקידו בכך שלא הדריך אותו לגבי זכויותיו, לא נקט את אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הישנותם של ניסיונות ההתאבדות שלו, אף שהוגדר כאובדני, ומנע ממנו טיפול רפואי ראוי לאחר אירוע התקיפה מצד הסוהר

אסיר שהוכה על ידי סוהר, וכתוצאה מכך נפגעה שמיעתו באוזן אחת, יפוצה על ידי המדינה ב-100 אלף שקל. כך פסקה לאחרונה השופטת מרים אילני מבית משפט השלום בירושלים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

האסיר לשעבר, בן 44 כיום, נשפט לשבע שנות מאסר ונכלא בכלא שיטה (שאטה) בשנת 1996. לאחר שריצה כרבע מעונשו, פנה לראשונה להנהלת הכלא, בבקשה לאשר לו חופשה ראשונה מחוץ לכותלי בית הסוהר. למרות שמדובר במועד המקובל בבית הסוהר לקבלת חופשה ראשונה בת 48 שעות, נשללה מהתובע פריבילגיה זו, ולכן תכפו פניותיו אל העובדות הסוציאליות בכלא.

מספר ימים לאחר שלילת החופשה שלו, ובמהלך ביקור שגרתי של צוות הכלא בתאו, הבטיחה אחת העובדות הסוציאליות לאסיר כי יותר לו להיפגש עם קרימינולוגית מטעם שירות בתי הסוהר, לשיחה המתקיימת אחת לחצי שנה. כמו כן נקבה העובדת הסוציאלית ביום המפגש המיועד.

קרע חמור בעור התוף

לטענת האסיר, משחלפו השעות באותו היום מבלי שזומן לפגישה, פנה התובע אל מי שהיה הזקיף התורן באגפו באותה העת, בבקשה כי יאפשר לו ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית, לשם בירור העניין. משסירב הזקיף לבקשתו, פנה האסיר לטלפון ציבורי שהיה במקום, איתר את מספר הטלפון במשרדה של העובדת הסוציאלית בבית הסוהר, והתקשר אליה.

מהתביעה עולה כי האסיר ניהל בנוכחות הזקיף התורן שיחה ערה, שנמשכה כ-15 דקות עם העובדת הסוציאלית, אשר במסגרתה טענה כי הפגישה עם הקרימינולוגית תתבצע בהמשך היום. רק בסוף השיחה ציינה באוזניו העובדת הסוציאלית כי קיום שיחת טלפון ללא אישור מסמל האגף מהווה עבירת משמעת, ואף הודיעה לו על חובתה לדווח על העניין לסמל האגף כדי שיזהירו על המעשה שעשה.

על פי גרסת האסיר, זמן קצר לאחר שיחתו עם העובדת הסוציאלית, הגיע סוהר ששימש כעוזר קמ"ן בכלא וביצע חיפוש על גופו. עם סיום החיפוש, ותוך שהוא גורר אותו בחולצתו, הוביל הסוהר את האסיר לכיוון המדרגות המובילות לקומה התחתונה, ואז הכה אותו מכה חזקה בעורפו. בשל המכה, נפל האסיר במורד המדרגות.

לדברי האסיר, שאל אותו הסוהר מדוע וכיצד יצר קשר טלפוני עם העובדת הסוציאלית, תוך שהוא ממשיך להכותו נמרצות במשך דקות ארוכות. כתוצאה מהמכות הקשות, החלה אזנו השמאלית של האסיר לדמם, פציעה שגרמה לו לאבד את שמיעתו כמעט לחלוטין ולצמיתות, בעוד הוא סובל מטנטון בלתי פוסק (צלצולים באוזניים).

לדברי האסיר, משסיים הסוהר להכותו, הוא הורה לזקיף התורן שנכח באירוע לקחתו לחדרו ולהלבישו במדי אסיר. האסיר הפצוע איים, לדבריו, שאם לא יאפשרו לו לראות את מנהל הכלא לאלתר יחתוך את ורידיו, אך הסוהר סירב להיענות לבקשתו, תוך שהוא מנסה לשכנעו שלא יתלונן, תוך הבטחות שיסייע לו לעבור לכלא נוח יותר.

לאחר האירוע חתך האסיר את ורידיו בעזרת סכיני גילוח. הוא הובהל למרפאת בית הסוהר, וממנה לבית חולים העמק בעפולה, שם אובחן כסובל מקרע חמור בעור התוף. רק לאחר שטופל ושוחרר זכה לפגוש במנהל הכלא. כתוצאה מהאירוע הטראומטי, חתך התובע פעמים נוספות את ורידיו, ואף תלה עצמו בחדרו בבית הסוהר.

חוסר תשומת לב לאסיר אובדני

האסיר הגיש, באמצעות עו"ד גבריאל מלאך, תביעת נזיקין נגד הסוהר המכה ונגד שירות בתי הסוהר, שבה טען כי בית הכלא התרשל בתפקידו בכך שלא הדריך את האסיר לגבי זכויותיו ולא הדריך את הסוהרים לגבי אי שימוש באלימות כלפי אסירים. בנוסף, טוען עו"ד מלאך, לא ננקטו אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע הישנותם של ניסיונות ההתאבדות של האסיר, אף שהוגדר כאובדני, ונמנע ממנו טיפול ראוי לאחר מקרה התקיפה מצד הסוהר.

"לפני תקיפת הסוהר, תפקד מרשי באופן תקין לחלוטין בחיי היומיום. מאז התקיפה וכתוצאה ממנה הוא מתקשה בתפקודו היומיומי ונזקק לטיפול רפואי, לסיעוד ולעזרת הזולת", מספר עו"ד מלאך. "בדיקות שמיעה שעבר בעקבות תלונותיו על ירידה בשמיעה אימתו את החשדות כי שמיעתו באוזן שמאל נפגעה באופן חמור ביותר". פרט לכך, לדבריו, כתוצאה מהתאונה סובל מרשו מחרדות, מפחדים, מדיכאון, מחוסר ריכוז ומחוסר ביטחון. החתכים הרבים בידיו, תוצאות ניסיונות ההתאבדות החוזרים, הותירו בו נזק אסתטי משמעותי בשתי ידיו.

בטענה לנזקים נפשיים ופיזיים, אובדן כושר עבודה, הוצאות כלכליות וטיפולים רבים, תבע האסיר לשעבר פיצויים בגין נזקי גוף מבית הסוהר והשב"ס.

בכתב ההגנה טענו הסוהרים המעורבים שלל טענות במספר גרסאות סותרות לנסיבות המקרה, ולאחרונה קבעה השופטת מרים אילני כי היא איננה מאמינה לגרסתם, ומאמינה לגרסת האסיר, ולכן פסקה כי על השב"ס לפצות את האסיר לשעבר ב-80 אלף שקל, בתוספת ריבית והצמדה ובנוסף להוצאות משפט, וכן בסך של 20 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.

 

ת.א. 8246-06

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.