אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ראש העיר גבעתיים יפוצה: יריבו ייחס לו דרישת תפקיד תמורת שקט תעשייתי

גבעתיים. צילום: Dr. Avishai Teicher

ראש העיר גבעתיים יפוצה: יריבו ייחס לו דרישת תפקיד תמורת שקט תעשייתי


11.08.2014 | עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעתו של ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, נגד יריבו הפוליטי רמי דרזיה, שייחס לו דרישה למינוי לתפקיד בשכר תמורת "שקט תעשייתי". השופטת ריבה ניב קבעה שיש בדברים גוון של סחיטה והטלת ספק באמינותו ובטוהר מידותיו, וכי לא עומדות לדרזיה הגנות החוק בדבר אמת בפרסום או תום הלב. לפיכך, יפצה דרזיה את קוניק בסך 40 אלף שקל

רן קוניק, המשמש כיום כראש עיריית גבעתיים, היה בעת הרלוונטית חבר אופוזיציה במועצת העיר מטעם סיעת "גבעתיים שלנו", וקודם לכן עבד בעירייה כמאמן טניס שולחן וכמנהל מחלקת הספורט. רמי דרזיה היה אותה עת חבר בקואליציה ויו"ר החברה הכלכלית, ובעבר החזיק בתיק הספורט בעירייה.

"קניית שקט"

בין השניים שררה יריבות פוליטית שהובילה לתביעות הדדיות שהגישו זה כנגד זה, בהן תביעה של קוניק בטענה לפרסום לשון הרע נגדו על ידי דרזיה בשתי הזדמנויות:

הפרסום הראשון נעשה בראיון שהעניק דרזיה בפברואר 2011 לתכנית בשם "אחד על אחד" המשודרת ברדיו מרכז ומופצת גם בעיתונים אינטרנטיים מקומיים של העיר, בו טען בין היתר כי "שני חברי אופוזיציה אמרו שאם לא יקבלו תפקיד של סגן בשכר ...הם ימררו לנו את החיים בכל דרך" בבחינת "קניית שקט".

בפרסום השני,נכחו השניים בכנס דיירים של מספר בניינים בגבעתיים שעסק בנושא פינוי-בינוי אותו ביקשו הדיירים לקדם. באותה הזדמנות אמר דרזיה כי קוניק "עושה ככל שביכולתו כדי לחבל בפרויקט שאנו מעוניינים לבנות לכם". לכן תבע קוניק להתנצלות ופיצוי בסך 150 אלף שקל.

דרזיה טען להגנתו כי הדברים שאמר הם אמת, יש בהם עניין ציבורי, והם מהווים חזרה על דברים שפרסם קוניק עצמו בראיון ברדיו האזורי. עוד נטען כי ביחסים שבין השניים לציבור הבוחרים הייתה לדרזיה חובה ציבורית ואישית לפרסם את הדברים, המהווים ביקורת לגיטימית על קוניק כאיש ציבור ומשמשים אף כתשובה לגיטימית להוצאת לשון הרע הנגדית מטעמו, שבגינה הגיש תביעה משלו נגד קוניק. אשר לטענה בקשר לפרויקט "פינוי בינוי" טען דרזיה כי החברה הכלכלית שהוא עמד בראשה אחראית על הפרויקטים הללו וכי קוניק עשה כל שביכולתו לחבל בפרויקט, מבלי ליתן הסבר ענייני להתנגדותו.

"קול מבקר וחריף"

השופטת הבכירה ריבה ניב קיבלה את התביעה, ופסקה לקוניק פיצוי של 40 אלף שקל בגלל הדברים שייחס לו דרזיה. תחילה, התייחסה השופטת ניב לשאלה האם הדברים שנאמרו עלו לכדי "לשון הרע" כהגדרתו בחוק, וזאת בהתייחס למבחן האובייקטיבי של "האדם הסביר". אשר לראיון הרדיופוני, סברה השופטת כי בחלק מהמילים בהן השתמש דרזיה, כגון "תיקח אותי" "תקנה אותי ויהיה לך שקט" יש גוון של סחיטה. עוד הוסיפה כי תיאורו של מאן דהוא כמי שיסכים להטות את תפקודו הפוליטי עפ"י זהות המשלם לו לא יכולה להיחשב אלא כהטלת ספק באמינותו ובטוהר מידותיו, בפרט כשהציבור דורש מנבחריו ניקיון כפיים. עוד דחתה השופטת את גרסתו של דרזיה לפיה לא דיבר על קוניק אלא "על השיטה באופן כללי", שכן באותה עת היו במועצת העירייה שלושה אופוזיציונרים בולטים והיה ברור לכל שדרזיה התייחס אל קוניק כאל אחד משני דורשי "קניית השקט". לפיכך, נקבע כי באמירה המייחסת לקוניק דרישת שכר כתמורה ל"שקט" - יש משום הוצאת לשון הרע כנגדו. אשר לדברים שנאמרו לכאורה באסיפת הדיירים, קבע בית המשפט כי אמירתם לא הוכחה על ידי קוניק ולפיכך יש לדחות את התביעה בגינם.

אשר לתחולתן של הגנות החוק, דחה בית המשפט את הטענה ל"אמת בפרסום", שכן בעדותו הבהיר קוניק שתפקיד ראש האופוזיציה מחייב אותו להיות "קול מבקר וחריף" ואילו היה מוצע לו תפקיד סגן בשכר היה ממלא תפקידו נאמנה אך אין פירושו של דבר כי היה מוותר על עמדותיו ובוגד על ידי כך בקהל בוחריו. עוד נדחתה הגנת "הבעת הדעה" שכן התבטאויותיו של דרזיה תיארו עובדות מפי מי שלכאורה בקיא בהן, ולכן אין בהן משום הבעת דעה.

הטלת דופי באופוזיציה ובאנשיה

אשר לקיומה של חובה לעשיית הפרסום, קבע בית המשפט כי לא הוכחה הנחיצות שבפרסום, וגם אם הראיון בא לפאר את פעולות מועצת העירייה והקואליציה לא היה מקום להטיל באותה נשימה דופי באופוזיציה ובאנשיה. עוד נקבע כי לא חלה כל חובה חוקית או מוסרית להציג את קוניק כאדם מושחת שניתן לקנותו בכסף שעה שאין הדבר כך. מכאן, שאין לדרזיה הגנה נגד הדברים שאמר בראיון הרדיופוני אשר ייחסו לקוניק דרישת תפקיד בשכר כנגד "קניית שקט תעשייתי".

בכל הנוגע לסכום הפיצוי, שקל בית המשפט את היותו של קוניק איש ציבור, דבר המקל את ההתגוננות מפני אמירות פוגעניות ומחייב ביקורת כחלק מהאינטרס הציבורי. עוד שקל בית המשפט את היריבות הפוליטית בין הצדדים שמצאה ביטויה כאמור בתביעות הדדיות, שלשיטתו טוב היה לו היו מסתיימות בהסכמה. לאור האמור, פסק בית המשפט לקוניק סכום של 40 אלף שקל, בתוספת מחצית מאגרת המשפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,000 שקלים.

 

ת"א 5748-01-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.