אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ועדת האתיקה הארצית מתנגדת להסדר מותנה עם עו"ד שעברו עבירת משמעת

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

ועדת האתיקה הארצית מתנגדת להסדר מותנה עם עו"ד שעברו עבירת משמעת


03.08.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

יו"ר ועדת האתיקה, עו"ד מיכאל טאוסיג, הביע חשש כי עסקאות טיעון של תשלום קנס יוצרות מראית עין של סגירת תלונות כנגד תשלום: "התשלום יוצר פער בין עורכי דין עשירים לעניים, שכן לעורך דין אמיד לא תהיה בעיה לשלם את הקנס ו'לסגור' על ידי זה את התיק"

יו״ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, עו״ד מיכאל טאוסיג, קורא לבטל את החלטת ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, לפיה יוכלו ועדות האתיקה לסגור תיקי קובלנות משמעתיות נגד עורכי דין נאשמים במסגרת עסקת טיעון של תשלום קנס ללשכה והתחייבות להימנע מעבירות דומות בעתיד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

מדובר בהחלטה של ועדת האתיקה של מחוז תל אביב להגיע ל"הסדר מותנה" עם עו"ד נחום פיינברג, שמנע את העמדתו לדין משמעתי בתלונה שהוגשה נגדו בטענה לניגוד עניינים. לפי ההסדר, שחשפה הכתבת ענת רואה בעיתון כלכליסט (29.7), עו"ד פיינברג ישלם 5,000 שקל ללשכה ויתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים, ובתמורה לא תוגש נגדו קובלנה משמעתית. הבירור המשמעתי נגד עו"ד פיינברג, מהפרקליטים המובילים בייצוג מעסיקים, נפתח עקב תלונה של עובד לשעבר בחברת "כאל", שפוטר לאחר הליך בוררות שהתקיים בינו לבין החברה. הליך הבוררות נוהל על ידי עו"ד פיינברג, שאף ניסח את הסכם הבוררות וחתם עליו.

לאחר שפוטר הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה, ואז גילה שמי שמייצג את כאל בתביעה הוא לא אחר מאשר פיינברג. העובד הגיש תלונה לוועדת האתיקה, וזמן קצר אחר כך פרש פיינברג מייצוג "כאל" בתביעה. מהכתבה בכלכליסט עולה כי "הסדר מותנה" במקום העמדה לדין משמעתי הוא מנגנון חדש שאומץ רק באחרונה. מקורו בתיקון 66 לסדר הדין הפלילי, המאפשר לתובע להימנע מהעמדה לדין של אדם בלי לסגור את התיק נגדו.

בהסדר עם עו"ד פיינברג נכתב שהוא נעדר עבר משמעתי ושמילוי תנאי ההסדר יענו על העניין לציבור בנסיבות המקרה. עו"ד פיינברג הודה בעובדות שבתלונה ו"פעל לסיים הייצוג מיד כשהובא לידיעתו כלל 14א', שלטענתו לא היה מודע לו". עוד נכתב שלפייברג מיוחסות שתי עבירות: מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע ופעולה בניגוד אינטרסים או חשש לניגוד אינטרסים.

בעקבות הפרסומים על המקרה יצא יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מיכאל טאוסיג, בביקורת נוקבת לפיה יש סכנה בפעולה כזו, במיוחד כשהיא נעשית ללא חקיקה. "מאחר שציבור עורכי הדין הינו על אף הכול ציבור מצומצם יחסית לכלל תושבי המדינה, עלולה להיווצר מראית עין, אם לא גרוע מזה, שלשכת עורכי הדין סוגרת תלונות כנגד תשלום".

עוה"ד טאוסיג הוסיף כי "התשלום יוצר פער בין עורכי דין עשירים לעניים, שכן לעורך דין אמיד לא תהיה כל בעיה לשלם את הקנס ו'לסגור' על ידי זה את התיק. גם התנאי שקבעה ועדת האתיקה במחוז, לפיו מתחייב הנאשם שלא לעבור עבירה דומה תוך שנתיים – יש טעם לפגם, שכן משתמע ממנו, כאילו אחר כך מותר לעורך הדין להפר כללים".

"ומעל לכל", ציין עו"ד טאוסיג, "התנהגות כאמור פסולה בעיני ללא חקיקה מסדירה. לוועדת אתיקה יש אפשרות להעמיד לדין או לגנוז תלונה, אך משנמצא שנעברה עבירה כל עסקת טיעון צריכה להיות בבית דין משמעתי ותחת עינו הפקוחה. אני אף סבור, שהתנהגות מעין זו לא תעמוד במבחן בעתירה מנהלית".

עוה"ד טאוסיג הדגיש כי "כל הדברים אינם מכוונים כנגד הנילון הספציפי, אנחנו דנים בעניין עקרוני, ובעניין זה ההחלטה נראית לי כבלתי ראויה ושיש לבטלה".

ממשרד נ. פינברג ושות' נמסר בתגובה:

מדובר במהומה על לא מאומה: מדובר בהליך בוררות בעניין פיטוריו של עובד, שהתבצע על ידי נציג הנהלה - עו״ד נחום פינברג מצד אחד ונציג ההסתדרות והועד - עו"ד בני כהן מצד שני. בשלב מאוחר יותר, לאחר שהבוררות הסתיימה, הגיש העובד, נשוא הליך הבוררות, תביעה ועו"ד פינברג הגיש הגנה בשם החברה. בדיעבד, הסתבר לעו"ד פינברג כי נטענת על ידי העובד טענה, שלא היה יכול לייצג בהליך המשפטי (להבדיל מהליך הבוררות שהיה תקין וכשר) ולכן התפטר מהייצוג. על דעת לשכת עורכי הדין, סוכם כי בנסיבות העניין, אין מקום אפילו להליך משמעתי.

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.