אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הבחנה לגיטימית: "שופרסל רשאית לא למכור מוצרים שבמבצע לסיטונאים"

צילום: Getty images Israel

הבחנה לגיטימית: "שופרסל רשאית לא למכור מוצרים שבמבצע לסיטונאים"


29.07.2014 | עו"ד לילך דניאל

התובע טען כי נמנע ממנו לרכוש מוצרים שבמבצע בשל זיהוי שגוי כסוחר, בשל מראהו, צבע עורו והיותו גבר. ביהמ"ש קבע כי אין פסול במדיניות הרשת וציין כי מדובר במקרה מובהק של שימוש בלתי הולם בחוק איסור ההפליה בשירותים ומוצרים, שרשימת העילות הסגורה שבו אינה כוללת קבוצה ערטילאית של "סוחרים"

בית משפט השלום דחה תביעה שהוגשה נגד שופרסל, בטענה כי זו הפלתה לקוח בכך שסירבה לאפשר לו לרכוש מספר מוצרים במבצע לאחר שזוהה בטעות כסוחר. השופט אריאל צימרמן קבע כי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים אינו חל על קבוצה ערטילאית של "סוחרים" וכי שופרסל היתה רשאית שלא למכור את המוצרים שבמבצע, שנועדו למשיכת הקהל הרחב, גם לסוחרים או סיטונאים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת התובע, באחד הימים נכנס לסניף "שופרסל דיל" בחולון, וביקש לקנות שלושה מוצרים שנמכרו באותה עת במבצע: שש אריזות דגני בוקר משני סוגים ושלושה מארזים של זוגות קפה נמס. אלא שלטענתו, בהתקרבו לקופה צעקה קב"טית הסניף לעברו כי "המבצעים אינם בשביל סוחרים" והורתה לקופאית שלא לאפשר לו לרכוש את המוצרים. לעומת זאת, כאשר אשתו נשלחה לרכוש את אותם מוצרים למחרת בסניף, איש לא מנע זאת ממנה.

התובע טען בתביעתו להפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. לדבריו, הוא אינו סוחר כי אם שכיר העובד במכולת שביקש לרכוש את המוצרים לביתו הפרטי, והוסיף כי זיהויו כ"סוחר" היה שגוי ובוצע על בסיס "מאפיינים סטיגמטיים" דוגמת מראהו, צבע עורו והיותו גבר. מנגד טענה שופרסל כי ברחבי החנות מוצבים שלטים לרוב האוסרים על רכישה סיטונאית, בין אם בכמות גדולה מן האמור במבצע ובין אם בדרך של רכישה חוזרת. עוד נטען כי קב"טית הסניף מכירה את התובע כמי שנהג לפקוד באופן קבוע את הסניף ולרכוש כמות סיטונאית של מוצרים במבצע, ולכן ביקשה למנוע ממנו לנצל את ההנחות שמעניקה החברה.

השופט אריאל צימרמן דחה את התביעה וקבע כי מדובר במקרה מובהק של שימוש בלתי הולם בחוק איסור ההפליה בשירותים ומוצרים שהוא בעל חשיבות חברתית עצומה. השופט ציין כי החוק קובע כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר לא יפלה בהספקתו מחמת עילות שונות המנויות בו, בהן גזע, דת, מין, לאום ועוד. במקרה זה, טען התובע כי הופלה כיוון שזוהה בטעות כנמנה עם קבוצת "הסוחרים" כאשר בפועל אינו סוחר. עם זאת, על התובע היה לשכנע בקיומה של קבוצה זו ולהבהיר כי מניעת המוצר מאותה קבוצה היא אסורה לפי דין.

עוד נקבע כי התובע כלל לא טען בסיכומיו כי יש פסול במדיניות האוסרת על ביצוע רכישות סיטונאיות ברשת שופרסל, ומכאן שאין חשיבות לשאלה אם התובע הוא סוחר אם לאו, שכן אם הוא סוחר מותר היה שלא למכור לו מוצרים, ואם אינו סוחר הרי שאירעה טעות וזכותו היא לפיצויי קיום לפי דיני החוזים, העומדים על כ- 10 שקלים. כך או כך, סבר בית המשפט כי אין לתובע עילה מכוח חוק איסור הפליה.

השופט העיר כי בין העילות המנויות בחוק לא נכללת קבוצת "אלו שאינם סוחרים אך מזוהים עקב טעות כסוחרים", כשלדעתו יש לצדד בעמדה לפיה רשימת עילות ההפליה המנויה בחוק היא רשימה סגורה, על אף שנשמעו בעניין זה דעות שונות בפסיקה. לחילופין, גם אם מדובר ברשימה בלתי סגורה, אין משמעות הדבר כי כל קבוצה וקבוצה היא כזו שבהכרח מניעת מוצר ממנה הוא אסור, שכן יהיה מדובר בגישה מרחיקת לכת.

לאור האמור, קבע השופט צימרמן כי שופרסל הייתה רשאית שלא למכור את מוצריה שבמבצע לסוחרים או סיטונאים, רק על מנת שאלו ימכרו אותם בחנויותיהם שלהם. בשולי הדברים ציין השופט כי ממילא נמצא שהתובע הוא סוחר לכל דבר ועניין ורכישתו נעשתה כחלק ממערך הרכישות המסחריות שהוא אחראי עליו למכולת שבבעלות אביו.

 

תא"מ 10648-01-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.