אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הראל תפצה מבוטח שרכבו נגנב לאחר שהשאיר את הקוד הסודי על מפתחות הרכב

רכב. צילום: Istock

הראל תפצה מבוטח שרכבו נגנב לאחר שהשאיר את הקוד הסודי על מפתחות הרכב


10.07.2014 | עו"ד רונן שיכמן

הרכב נגנב ביום שבו נקנה, באמצעות מפתחות הרכב שנלקחו מביתו של המבוטח כשעליהן הודבק הקוד הסודי. ביהמ"ש קבע כי יש בכך אמנם מידה של אי זהירות, אך אין מדובר ברשלנות רבתי המצדיקה את שלילת תגמולי הביטוח, במיוחד כאשר הפוליסה לא חייבה אותו לנהוג אחרת

בית משפט השלום הורה לחברת הביטוח הראל לפצות מבוטח שרכבו נגנב ביום שבו נקנה, לאחר שגנבים שפרצו לביתו מצאו את המפתח לרכב יחד עם הקוד הסודי. השופטת חנה לפין הראל קיבלה את טענתו של התובע כי לא הונחה במסגרת הפוליסה לנהוג אחרת, ופסקה לו פיצוי בשיעור של 80% מתגמולי הביטוח המגיעים לו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע רכש מסוכנות רכב מכונית שכללה גם מערכת מיגון מסוג איתוראן. המכונית נגנבה כבר באותו לילה, לאחר שבמהלך פריצה לביתו של התובע נגנבו גם מפתחות הרכב שעליהם הודבק הקוד הסודי. למרות שהתקבלה התראה אצל איתוראן על גניבת הרכב, כל הניסיונות לאתרו כשלו.

התובע פנה לחברת הביטוח הראל, שביטחה את הרכב, אולם זו סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה כי התובע הכשיל את בירור החבות מחד, ומאידך כי לא התקיים מקרה ביטוח. בנוסף, טענה החברה כי התובע הפר את תנאי המיגון בכך שהשאיר את רישום הקוד הסודי על גבי מפתחות הרכב.

בתביעתו לפיצוי בסך של 187 אלף שקל טען התובע כי למעשה, הקוד הסודי היה ידוע לכל מי שהיתה לו נגיעה לרכב לפניו – סוכנות הרכב, מתקין מערכות המיגון – ולכן אין ממש בטענה כי לו היה מסיר את המספר היתה הגניבה נמנעת.

עוד טען התובע כי הרשלנות היא של סוכנות הרכב שהדביקה את הקוד הסודי על מפתחות הרכב ולא הזהירה אותו מפני הסכנה בגניבתו או הציעה לו להחליף את הקוד. התובע טען כי בסוכנות הרכב אף הציעו לו להשאיר את הקוד הסודי מודבק במשך שלושה ימים עד אשר ייחרט המספר בזיכרונו. לטענתו, הוא קיבל את פוליסת הביטוח המקיף רק כשבוע לאחר קבלת הרכב, כך שגם אם היו קבועים תנאים או הנחיות כלשהן לעניין הקוד הסודי, הוא לא יכול היה לדעת אותם.

 

ביתו של אדם הוא מבצרו

 

חברת הביטוח טענה מנגד כי כל אדם בר דעת יודע שאין להשאיר את הקוד הסודי המנטרל את ממצאי המיגון, וכי פעולתו של התובע גרמה לכך שלמערכת המיגון לא היה כל ערך, דבר שיש בו הפרה של תנאי הפוליסה.

סוכנות הרכב, מצדה, טענה להגנתה כי התובע חתם על הסכם ההתקשרות עם חברת איתוראן המחייב אותו לפעול כמיטב יכולתו על מנת להבטיח שקוד הזיהוי הסודי לא יועבר לאיש ולא יירשם בשום מקום העלול להיות גלוי לעין. לטענתה, כאשר נמסר הרכב לתובע נאמר לו במפורש שעליו להסיר את המדבקה.

השופטת חנה לפין הראל קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי התנהלותו של התובע כיתה בלתי זהירה ובעלת מידה של רשלנות, אך עם זאת, יש משמעות להבדל בין השארת הקוד ברכב במקום פומבי לבין השארת המפתחות בתוך בית, שכן ביתו של אדם הוא מבצרו. כך, קבעה השופטת, התובע היה מודע לכך שאם ישאיר את המפתחות בתוך הרכב והרכב ייגנב, חברת הביטוח לא תישא בתגמולי הביטוח. לעומת זאת, לא נמסרה לו כל אזהרה מפורשת או מרומזת כי אסור לו להשאיר את הקוד הסודי על השלט כאשר הוא נמצא בבית.

השופטת ציינה כי אמנם יש מידה של חוסר זהירות בהשארת הקוד על השלט לרכב מטעמי נוחות, אך אין מדובר ברשלנות רבתי, המצדיקה את אי חיובה של המבטחת בתשלום תגמולי הביטוח. נקבע כי התובע מילא אחר הוראות הפוליסה של המבטחת, למרות שזו לא היתה בפניו, פעל על פי הנחיות סוכנות הרכב והתקין מערכת מיגון כנדרש.

 

רשלנות תורמת של סוכנות הרכב

 

לעניין הפרת תנאי הפוליסה, התקבלה עדות התובע לפיה נאמר לו שהוא יכול להשאיר את הקוד כיומיים-שלושה עד שיזכור את הקוד ולכן אין בכך הפרה של תנאי המיגון. השופטת קבעה כי המבטחת לא הוכיחה כי התובע קיבל את הפוליסה לפני שקיבל את הרכב. יתר על כן, עיון בפוליסה מעלה כי אין שום התנאה או סייג או הוראה או הנחיה לגבי מפתחות הרכב או הקוד הסודי. מכאן, לדעת השופטת, יש לקבוע כי התובע מילא אחר תנאי הפוליסה גם אם לא היתה ברשותו, ואין לומר כי הוא הפר את תנאי הפוליסה כך שהמבטחת פטורה מלשלם את תגמולי הביטוח.

עוד נקבע כי לסוכנות הרכב רשלנות תורמת לגניבת הרכב במתן העצה לתובע כי הוא יכול להשאיר את הקוד מספר ימים עד שיזכור אותו, באי אזהרתה המפורשת לגבי השארת הקוד על השלט, ובכך שאף הגדילה לעשות והדביקה את הקוד על השלט או לא הסירה אותו אם הגיע כך מהיבואן, במקום לדאוג לכך כי יהיה נפרד לחלוטין.

לאור האמור, נקבע כי התובע יהיה זכאי לקבל 80% מ-137 אלף השקלים המגיעים לו כתגמולי ביטוח בגין גניבת הרכב. המבטחת תישא בתשלום של 95 אלף שקל, ואילו סוכנות הרכב תשלם לתובע 14,760 שקל.

 

ת"א 7684-08

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.