אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בר שהקרין משחק ספורט ישלם לחברת צ'רלטון 20 אלף שקל על הפרת זכות יוצרים

אצטדיון כדורגל. צילום: Friedrich Petersdorff

בר שהקרין משחק ספורט ישלם לחברת צ'רלטון 20 אלף שקל על הפרת זכות יוצרים


19.06.2014 | עו"ד לילך דניאל

החברה המפיקה את ערוצי הספורט בכבלים ובלוויין תבעה בר-מסעדה ברשל"צ בגין הקרנה פומבית ללא רישיון של משחק ספורט. ביהמ"ש דחה את טענת מנהל המסעדה כי במקום הוקרנו רק וידיאו קליפים  וקבע כי אין זה מן הנמנע כי בערבים שבהם התקיימו אירועי ספורט חשובים התנהל המקום סביב שידורם למען תועלת כלכלית

בית משפט השלום קיבל את תביעתה של חברת צ'רלטון, המפיקה ערוצי ספורט שונים בכבלים ובלווין, ופסק לה פיצוי של 20 אלף שקל בשל הקרנה פומבית ללא רישיון של משחק ספורט מערוציה בבר-מסעדה בראשון לציון בנוכחות חוקר מטעמה. השופט ארז יקואל קבע כי אין לקבל את טענת המסעדה לפיה ניתנה הנחייה גורפת לשדר רק וידיאו קליפים של מוסיקה, וכי אין זה מן הנמנע שבערבים לא מעטים שבהם התקיימו אירועי ספורט חשובים, התנהל המקום סביב שידורם למען תועלת כלכלית.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובעת, חברת צ'רלטון, מפיקה ערוצי ספורט שונים המשודרים בכבלים ובלוויין, בהם הערוצים "ספורט 1", "ספורט 2", ו"ספורט 1 HD". בתביעה שהגישה צ'רלטון נגד חברה המפעילה בר מסעדה ומנהלה, טענה החברה כי באפריל 2011 ביקר חוקר מטעמה בבית העסק ומצא כי משודרים בו שידורי ספורט מערוציה על גבי מקרן קדמי, לעיניהם של הלקוחות במקום. צ'רלטון טענה כי בכך הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים שלה כאשר הקרינו בשידור פומבי את ערוציה, ותבעה פיצוי של 85 אלף שקל.

הנתבעים טענו מנגד כי לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעת ביצירה כלשהי, והוסיפו כי מסך הטלוויזיה המותקן בבית העסק שידר בדרך כלל סרטוני מוסיקה, וכי בעת ביקורו של החוקר העביר מאן דהוא באופן חד פעמי את הערוץ לאחד מערוצי הספורט.

השופט ארז יקואל קיבל את התביעה בחלקה ופסק לצ'רלטון פיצוי של 20 אלף שקל. השופט קבע כי לא נסתרה טענת צ'רלטון כי בערוציה מופקות "יצירות דרמטיות", כהגדרתן בחוק זכות יוצרים, וכי מוקנית לה הזכות הבלעדית לעשות ביצירות אלו פעולות שונות, לרבות העמדתן לרשות הציבור ושידורן הפומבי.

עוד נקבע כי שידורי החברה בערוצי הספורט שלה עולים כדי "יצירה מקורית" המוגנת בהוראות החוק, וגם בפסיקה כבר הוכרה זכות יוצרים על האופן המסוים שבו אירוע הספורט מתועד ונערך.

במקרה זה, קבע השופט יקואל, במועד ביקור החוקר בבית העסק לא היה לנתבעים רישיון להשמעת יצירות מוגנות בערוצי התובעת. כמו כן, אין חולק על פומביות השידור בעת הרלוונטית, בהתחשב בכך שהמקרן הקדמי מוקם בחלל שהכיל כשבעים מקומות ישיבה וכל הנוכחים יכלו לצפות במשודר בו. מנגד, לא הוכחה טענת הנתבעים כי מי מהסועדים או עובדי המסעדה "העביר ערוץ" לערוצי התובעת, מה גם שאף אחד מהעובדים באותה עת לא הובא לעדות ואין לדעת אם אכן מדובר במקריות או בנוהג מושרש.

עוד נדחתה הטענה כי הלקוחות שפקדו את בית העסק עשו זאת על מנת לסעוד את ליבם ולא בכדי לצפות בטלוויזיה, או כי בית העסק לא נודע כמקום שבו ניתן לצפות בשידורי ספורט. השופט ציין כי דברים אלו אינם מתיישבים עם הנתון האובייקטיבי של הצבת מקרן קדמי בבית העסק.

השופט ציין עוד כי מחקירתו הנגדית של מנהל המסעדה עלה כי לא ניתנה הנחייה גורפת לשדר רק וידיאו קליפים של מוסיקה כפי שנטען, וכי לא היו קווים ברורים בסוגיה. גם בהנחה שאכן שודרו רק קליפים, המנהל כלל לא ידע שיש לשלם לאקו"ם עבור שידורי מוסיקה, עניין התומך באופן ממשי בגרסתה של צ'רלטון כי ניתן למעשה לצפות בשידורים בבית העסק באופן חופשי וללא אישור.

לסיכום הוסיף השופט יקואל כי בהינתן אופי בית העסק והציוד שבו, אין זה מן הנמנע כי בערבים לא מעטים  שבהם מתקיימים אירועי ספורט חשובים, התנהל המקום סביב שידורם באמצעות ערוצי הספורט של צ'רלטון לצורך תועלת כלכלית.

בחישוב הפיצוי, התחשב השופט מחד בחשיבות הברורה בהגנה המתבקשת על זכויות התובעת בקניינה הרוחני וסירוב הנתבעים להסדיר רישיון בדיעבד לשידור ערוצי הספורט, ומאידך בכך שהוכחה הפרה בודדת, ומשך זמן השידור ומספר הצופים נותרו לוטים בערפל.

 

ת"א 20892-01-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

לא הופרו זכויות יוצרים במכירת כרטיסי צפייה במונדיאל 2006 בלוויין

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה