אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: עו"ד המואשם בעבירות חמורות לא יעסוק בעריכת דין עד לסיום משפטו

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

העליון: עו"ד המואשם בעבירות חמורות לא יעסוק בעריכת דין עד לסיום משפטו


18.06.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש דחה את ערעורו של עו"ד עומר מוחמד אסקאפי, שהואשם בכך שהעביר מסרים לאסירי חמאס הכלואים בישראל, על חלופת המעצר האוסרת עליו לעסוק בעריכת דין עד לסיום ההליך הפלילי נגדו: " יש לראות בעורך דין שסרח בבחינת מי שכבר הפר חובת אמון מיוחדת"

בימים שבהם עוד 1,900 משפטנים מצטרפים לשורות לשכת עורכי הדין והביקורת הציבורית על מתכונת בחינות ההסמכה ממשיכה להדהד, נשמעים דברים כדורבנות מכיוונו של בית המשפט העליון. "כאשר מדובר בעורך דין שלכאורה ביצע עבירות חמורות, תוך ניצול עובדת היותו עורך דין ובחסות תעודת עורך הדין שלו, מדובר בהפרת אמון מהדרגה הגבוהה ביותר", קבע בימים אלה השופט צבי זילברטל, שדחה את הערר שהגיש עו"ד עומר מוחמד אסקאפי, המואשם בעבירות חמורות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ופעולות ברכוש למטרות טרור.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בית המשפט העליון קבע בעניינו של אסקאפי כי "עצם מתן הרישיון לעסוק בעריכת דין מחייב את עורך הדין לעמוד בדרגה גבוהה ביותר של שמירה על ניקיון כפיים, והפרת האמון שניתן בו מתוקף מקצועו ומעמדו יוצרת משבר אמון קשה ביותר, שכן לא ניתן לנהל חברה מתוקנת מבלי שהאזרחים והרשויות יוכלו לסמוך על עורכי הדין שלא ינצלו את מעמדם לביצוע עבירות פליליות".

 

חוליית טרור בחסות הרישיון לעריכת דין

 

מדובר בפרשה מטלטלת, שבמסגרתה נחשפה חוליה של עורכי דין הנאשמים כי הועסקו במשרד עורכי דין בשם "משרד אלקודס לעניינים משפטיים", שאותו ניהלו שני אחים – מדחאת עיסאווי (בן 41) ושירין עיסאווי (בת 36), תושבי מזרח ירושלים. במסגרת העסקתם ערכו עורכי הדין ביקורים אצל אסירים ביטחוניים מתנועות החמאס והג'יהאד האיסלאמי –  שתיהן תנועות שהוצאו מחוץ לחוק נוכח הכרזה עליהן כארגון טרור – הכלואים בישראל, והעברת מסרים בין אסירים אלה לבין הנהגות התנועות.

לטענת הפרקליטות, במסגרת ביקוריהם בבתי הכלא ותוך ניצול רישיונם כעורכי דין, פעלו הנאשמים להעברת מסרים שנועדו לקדם את פעילות ארגוני הטרור. המסרים שהועברו באמצעות עורכי הדין הנאשמים כללו הנחיות לתיאום צעדי מחאה נגד שירות בתי הסוהר, תיאום שביתות רעב, ניסיון לייסד ערוץ שידורי רדיו בין רצועת עזה לבין בתי הכלא, העברות כספים ועוד. עורכי הדין הנאשמים, אשר פעלו לפי הנחיותיהם של מנהלי המשרד שבו הועסקו, קיבלו שכר שנע בין 400 ל-600 שקל עבור כל ביקור, כשמקור הכספים הוא במשרד עורכי דין הממוקם בעזה והמייצג את תנועות הטרור.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות גם בקשה למעצרם של עורכי הדין הנאשמים עד תום ההליכים נגדם. השופטת נאוה בן-אור מבית המשפט המחוזי בירושלים קבעה כי "די בביסוס העבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ופעולות ברכוש למטרות טרור, כדי לבסס עילת מעצר של מסוכנות, הנובעת מעצם העובדה שכנגד המשיבים [הנאשמים] יש ראיות לכאורה לביצוע עבירות אלה".

בעניינם של כמה מהנאשמים בפרשה החמורה, בהם של עוה"ד עומר מוחמד אסקאפי, החליטה השופטת בן-אור כי ניתן להשיג את תכלית המעצר בחלופה שתאיין את מסוכנתם, וניתן לשחררם לחלופת מעצר במספר תנאים מגבילים: מעצר בית מלא, ערבות עצמית וערבויות צד ג', הפקדת סך של 20 אלף שקל וגולת הכותרת: איסור על עיסוק במקצוע עריכת הדין עד לסיום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדם בפרשה.

אסקאפי מיאן להשלים עם הגזירה הפוגעת בחופש העיסוק שלו כעורך דין ישראלי, ובערר שהגיש לבית המשפט העליון מיקד את בקשתו באיסור הגורף לעסוק במקצוע עריכת הדין ולחלופין ביקש כי יתאפשר לו לעבוד בעבודה שאינה עריכת דין. לטענת עורכת הדין לאה צמל, תקופת עבודתו של אסקאפי במשרד עורכי הדין, וכן מספר הביקורים שערך בתקופת העסקתו, מלמדים שחלקו בפרשה קטן מזה של יתר הנאשמים והיה מקום לתת לכך ביטוי בתנאי השחרור שנקבעו בעניינו.

אסקאפי הדגיש את נסיבותיו האישיות, היותו אב צעיר לבת ואפוטרופוס לאח חולה, וטען כי האיסור הגורף שהוטל עליו לעסוק במקצועו יגרום לו ולמשפחתו פגיעה כלכלית קשה וכן ייפגע מעמדו המקצועי, וזאת גם בהתחשב בכך שההליכים צפויים להימשך פרק זמן לא מבוטל. הוא הדגיש כי ניתן היה לתחום את האיסור לעסוק במקצוע עריכת הדין באופן שייאסר עליו לעסוק בתחומי משפט הנוגעים לגדר העבירות המיוחסות לו, וכך, למשל, יתאפשר לו לעסוק "במישור האזרחי הטהור". לטענתו, הסיכון הנשקף ממנו ניתן לניטרול מלא כשייאסר עליו לעסוק בפלילים ולהיות בקשר עם אסירים.

 

הפר חובת אמון מיוחדת וניצל את מלוא האשראי

 

השופט זילברטל דחה את הערר של אסקאפי והטיח כלפיו דברים כדורבנות על חשיבות ניקיון כפיו של עורך דין לאור האמון הציבורי שניתן לו. "יש לראות בעורך דין שסרח בבחינת מי שכבר הפר חובת אמון מיוחדת וניצל את מלוא האשראי שניתן לו על ידי מוסדות המדינה, אשראי שניתן, בין היתר, נוכח הצהרתו בעת קבלתו כחבר בלשכת עורכי הדין: 'אני מתחייב לשמור על כבוד המקצוע של עריכת הדין ובמילוי תפקידי אפעל לטובת שולחי בנאמנות ובמסירות ואעזור לבית המשפט לעשות משפט'", הזכיר השופט זילברטל נשכחות לאסקאפי והפנה אותו לכלל 6 לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות) עוד משנת 1962.

השופט זילברטל ציין גם את עניינה של עורכת הדין ליאורה ברקו, שכזכור מרצה כיום מאסר ממושך על הברחת סם לעבריינים בכלא, לגביה קבע השופט אליקים רובינשטיין כי "אי אפשר שלא לומר כי מקצוע עריכת הדין, שהוא מקצוע המשלב מזה את אמון הלקוח בעורך הדין ומזה את אמון הציבור בו, אמון הפותח לפניו גם דלתות בית האסורים לביקור לקוחותיו – מחייב נקיטת דרכי מניעה חדות" (בש"פ 10937/07).

לכן סבר השופט זילברטל כי לא ניתן לאפשר לאסקאפי לעסוק בעריכת דין ולהקל בתנאי שחרורו לצורך כך. באשר לבקשתו לצאת לעבודה במסגרת עיסוק אחר, הפנה השופט זילברטל את העורר לפנות בבקשה חדשה לשופטת המחוזית בן-אור, כי ראוי שהסוגיה תלובן תחילה בבית המשפט המחוזי ולא לראשונה בערכאת הערעור.

 

בש"פ 3631/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נחשפה חולייה של עורכי דין שהעבירו מסרים לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.