אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחה ערעור עו"ד שביקש לקבל פרטי זוכים בתיקי הוצל"פ לצורך עבודה אקדמית

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

נדחה ערעור עו"ד שביקש לקבל פרטי זוכים בתיקי הוצל"פ לצורך עבודה אקדמית


12.06.2014 | עו"ד לילך דניאל
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של עורך דין שביקש לקבל פרטים אישיים של זוכים ביותר מ-160 אלף תיקי הוצל"פ, לרבות כתובות ומספרי תעודת זהות, לצורך כתיבת עבודה בנושא ייצוג זוכים: "קשה שלא לחשוב על השימוש המסחרי-כלכלי שניתן להפיק מכריית מידע מתוך המאגרים שבידי הר

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של עורך דין שביקש לקבל פרטים אישיים של זוכים ביותר מ-160 אלף תיקי הוצל"פ, לרבות כתובות ומספרי תעודת זהות, לצורך כתיבת עבודה בנושא ייצוג זוכים: "קשה שלא לחשוב על השימוש המסחרי-כלכלי שניתן להפיק מכריית מידע מתוך המאגרים שבידי הרשות"  

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עורך דין שביקש לקבל מרשות האכיפה והגביה פרטים אישיים של זוכים במאות אלפי תיקי הוצאה לפועל לצורך כתיבת עבודה בנושא ייצוג זוכים. השופט אורי שהם קבע כי מדובר במידע פרטי אשר הרשות אינה רשאית למסרו, ולכן אין גם מקום להורות על פניה לפרטים העשויים להיפגע ממסירתו, מה גם שהדבר ממילא היה כרוך ב"הכבדה ממשית" על הרשות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערער, רז רוזנברג, הוא עורך דין במקצועו, אשר ביקש לכתוב עבודה אקדמית בנושא ייצוג זוכים בלשכת ההוצאה לפועל והשלכות היעדר הייצוג על הזוכה. לשם כך, פנה לממונָה על חופש המידע ברשות האכיפה והגבייה, בבקשה למסור לו את מספרם של התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל שבהם הזוכים אינם מיוצגים. בנוסף, ביקש רוזנברג לקבל את מספר התיק ופרטי הזוכה הפרטני בכל אחד מהתיקים אשר נסגרו בשנה האחרונה כפועל יוצא מתקנות טיוב נתונים.

בתגובה השיבה הממונה כי נכון ל-31 במרץ 2012, שבהם הזוכים אינם מיוצגים עומד על 163,049, אולם אין אפשרות לבצע את הפילוח המבוקש לפי עילת סגירת התיק. הממונה דחתה את בקשתו לקבל את פרטיהם האישיים של הצדדים לתיק בנימוק של פגיעה בפרטיות. בקשה נוספת לקבל את פרטיהם האישיים של הזוכים והחייבים בתיקים הפתוחים בקטגוריה של בלתי מיוצגים, לרבות שמות הצדדים, כתובתם ומספרי תעודות הזהות שלהם, נדחתה.

פנייה ל-160 אלף צדדים שלישיים

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה המנהלית שהגיש רוזנברג על דחיית בקשתו, וקבע כי חרף חשיבותו של עיקרון חופש המידע, הזכות לקבלת מידע איננה זכות מוחלטת. בעניין זה, שוכנע בית המשפט כי הפרטים שהתבקשו פוגעים בפרטיותם של הזוכים והחייבים. לחילופין, נבחנה האפשרות למסור לעו"ד רוזנברג רק את שמותיהם של הזוכים, אולם נקבע כי גם אם הדבר אינו חורג מהאיזון בין זכות המערער למידע וזכות בעלי הדין לפרטיות, הרי שעדיין, על פי החוק, נדרשת פנייה לכל הזוכים בתיקים (למעלה מ-160 אלף זוכים) על מנת ליידעם בדבר זכותם לסרב למסירת פרטיהם. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט, מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה ובלתי מידתית.

עו"ד רוזנברג ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור וקבע כי הדיון החוקתי באיזון שבין חופש המידע להגנה על הפרטיות תואר בפסיקה כ"איזון אופקי" בין שתי זכויות שוות מעמד. כך, במקרים מסוימים בהם הייתה חשיבות ציבורית ניכרת בחשיפת מידע בעל היבטים אישיים, נפסק כי המידע יהיה נגיש לציבור, אולם לשם ההגנה על הפרטיות נקבע כי מסירת המידע תיעשה רק בעתיד ולאחר שיובהר לנוגעים בדבר כי המידע הרלוונטי בעניינם עשוי להיחשף.

לשיטתו של השופט אורי שהם, הוראת החוק הדורשת הודעה לצד שלישי העשוי להיפגע אינה מיועדת לספק מענה טבעי להעברת מידע שכרוכה בה פגיעה בפרטיות, אלא הוא חל במקרה שבו אין סיבה אחרת להימנע ממסירת המידע.

נדרשת הסכמה אקטיבית

במקרה זה, קבע השופט, כבר הועברו למערער הנתונים הכמותיים שהתבקשו על ידו. בכל הנוגע לפרטיהם האישיים של הזוכים בתיקים, הדגיש השופט כי אמנם היקפה של הזכות לפרטיות הוא עמום, אולם ברור ששמם, כתובתם ומספרי תעודות הזהות של צדדים לתיקים הם פרטים המוגנים בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, אין גם מקום להורות על פנייה לאנשים העשויים להיפגע ממסירת המידע, מה גם שהדבר ממילא היה כרוך בהכבדה ממשית על הרשות.

השופט שהם הוסיף כי עניינו של המערער במידע הוא לצורך כתיבת עבודה ולכן אינו מצדיק פגיעה בפרטיותם של הצדדים. למסקנה זו הצטרפו יתר שופטי ההרכב. השופט יצחק עמית הוסיף כי לשיטתו, מקרה זה מחזק את המסקנה כי על אף האצטלא האקדמית של בקשת המערער, קשה שלא לחשוב על השימוש המסחרי-כלכלי שניתן להפיק מ"כריית" מידע מתוך מאגרי המידע שבידי הרשות, הנוגעים לתיקי ההוצאה לפועל. עוד הוסיף השופט כי המקרה מדגים גם מדוע ראוי שבמקרים שבהם בית המשפט נעתר לבקשה למסירת מידע, ברירת המחדל בפנייה לצדדים שלישיים תהיה בדרך של הסכמה אקטיבית. המשנה לנשיא מרים נאור הסכימה להערתו של עמית בדרישת הסכמה אקטיבית, והוסיפה כי יתכן שבמקרה מתאים לא יהיה מנוס מהבאת הנושא בפני הרכב מורחב.

 

עע"ם 2820/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה