אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ארגון פרקליטי המדינה: לא נשתף פעולה עם נציבות הביקורת על גופי התביעה

נציבת הביקורת על התביעה, השופטת הילה גרסטל. צילום: הנהלת בתי המשפט

ארגון פרקליטי המדינה: לא נשתף פעולה עם נציבות הביקורת על גופי התביעה


10.06.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הנציבות החדשה לביקורת על הפרקליטות וגופי התביעה, שהוצגה אתמול בכנסת, התקבלה בביקורת צוננת מכל קצוות הקשת הפוליטית. ח"כ אורית סטרוק: "לא לילד הזה התפללנו. דרשנו ביקורת על שיקול הדעת של היועמ"ש, ובמקום זה הנציבות כפופה אליו"

שרת המשפטים, ציפי לבני, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הציגו אתמול (יום ב') בפני יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), את הנציבות החדשה לביקורת על הפרקליטות וגופי התביעה. יו"ר ועדת הביקורת דרש לדעת אילו צעדים ינקטו נגד פרקליט שחטא, סרח, התרשל או מעל בתפקידו, והאם תישקל הדחה, נזיפה או הערה בתיקו האישי. הוא הדגיש כי אם חברי הכנסת יתרשמו שהיחידה החדשה לא מתפקדת, הם יקדמו חוק בעניין, וקרא לארגון פרקליטי המדינה להיות שותפים בהקמת הנציבות בלי להכתיב את כללי פעולתו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ח"כ כהן הבהיר כי דרכי ההתקשרות עם היחידה חייבים להיות מפורסמים לקהל ולציבור עורכי הדין, והבטיח כי בעוד כשנה תבדוק הוועדה לביקורת המדינה את תפקוד הנציבות.

שרת המשפטים לבני הודתה כי "הקמת הנציבות לא הייתה פשוטה, כי רבים התנגדו לצעד זה. הבהרתי כי הנציבות תטפל גם בתביעה המשטרתית שהיא עיקר נפח התביעות היום, וכן הגבלנו את פניות הציבור להליכים הנמצאים בעיצומם בבתי המשפט. היחידה כבר החלה לפעול, ובראשה עומדת נציבה עם שיקול דעת ועם יכולת לנהל ולהקים מערכת יש מאין. יש להמתין ולראות כיצד היחידה תפעל, ולהמתין בינתיים עם חקיקה בעניין". לבני אף הבהירה כי "פרקליטי המדינה לא יכתיבו לנו, כי הם הגוף המבוקר".

מודאגים מהכרסום בשלטון החוק

לעומתה, הדגישה עו"ד ארנה לין, המייצגת את ארגון פרקליטי המדינה, כי הם אינם משתפים ולא ישתפו פעולה עם הנציבות, כיוון שלא נועצו בהם טרם הקמתו. לדבריה, לא הובהרו להם הנהלים, החיסיון, היכולת להיות מיוצגים בפני היחידה, ונושאים נוספים.

ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) ציינה כי מסמך העקרונות של הנציבות מאכזב ביותר. לדבריה, "לא לילד הזה התפללנו. משמאל ומימין דרשנו ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטים ועל היועץ המשפטי לממשלה, בעוד שכעת הוא כלל לא כפוף לנציבת הביקורת, אלא היא כפופה אליו. עלינו חברי הכנסת לחתור שהנציבות תוכל לפקח גם על היועץ".

חבר הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה) הוסיף כי מסקנות הנציבות צריכות להיות מובאות לדיון בוועדה, ואילו חבר הכנסת באסל גאטס (בל"ד) אמר כי "אני מודאג מהכרסום בשלטון החוק. הביקורת על הפרקליטות נועדה לאיים על גופי האכיפה, אבל אם כבר עושים ביקורת היא צריכה להיות מכוח חוק ולפעול בשקיפות. היצור הנוכחי לא ישמש את המטרה שלשמה הוקם".

הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הבטיחה כי שני אגפים יטפלו בפניות הציבור ובביקורת יזומה. לדבריה, כל אדם הרואה עצמם נפגע מפעילות התביעה המשטרתית והפרקליטות יכול לפנות אליהם, וכן שרת המשפטים או היועץ המשפטי לממשלה. השופטת גרסטל גילתה כי הוקם אתר לנציבות התלונות, וכי גם דרכו ניתן להגיש תלונה.

"מיוזמתנו נטפל בביקורת ובבדיקת פעילות המערכת וננסה לזהות מראש כשלים עתידיים, אך לא נבדוק שיקול דעת משפטי, כדי לשמור על עצמאות הפרקליט, וכדי שלא יחשוש לפעול במקצועיות וביושרה. נבדוק את ההתנהלות, דרכי העבודה, היעילות והאחידות", אמרה גרסטל. לדבריה, הנציבות תגיש דו"חות שנתיים ודו"חות נושאיים, ותמליץ על שינויים ותיקונים.

עו"ד מרדכי שנבל, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, קרא לבדוק האם חוק הביקורת הפנימית יחול גם על הגוף החדש, האם דו"ח שלו יוכל לשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי, ומי הגוף שיעקוב ויוודא תיקון הליקויים עליהם הנציבות תצביע.

היעדר כלים אפקטיביים

עו"ד שמחה דן רוטמן, מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, ציין כי קיימת בעיה בכך שהפרקליטים, כגוף מבוקר, מכתיבים את הביקורת עליהם. לדבריו, הפרקליטות לא מוסרת נתונים על כמות, סוג התיקים וזמן הטיפול בהם. רוטמן הדגיש כי הדרישה להקמת הנציבות נבעה בעיקר מחוסר הסבירות הקיצוני של שיקול דעת משפטי, עסקאות טיעון, התמשכות הליכים ועוד.

בנייר עמדה שהוצג בפני משתתפי הוועדה טענה התנועה למשילות ודמוקרטיה שכבר כיום, לאור הבעיות שעלו בזמן הקצר שבין ההחלטה על הקמת גוף הביקורת (ב-8 ביולי 2013) ועד היום, ניתן לראות את הצורך הדחוף בעיגון סמכויות הנציבות כמו גם את דרכי מינוי העומד/ת בראשה, בחוק. התנועה סבורה כי "יש להקנות לנציבות סמכויות ביקורת ופיקוח גם על נושאים שבשיקול דעת: בדיקת טענות של אפליה בפתיחת הליכים ובסגירתם, החלטות שלא להגיש כתבי אישום נגד שוטרים אלימים, הסדרי טיעון בעיתיים הלוקים בחוסר סבירות וכדומה".

בתנועה למשילות קובלים על כך שכיום, בהיעדר הסמכה חוקית וחובה על מסירת מידע ושיתוף פעולה עם הביקורת, לנציבות ולעומדת בראשה אין כל יכולת לבצע ביקורת יעילה באם הפרקליט או המבוקר האחר אינו משתף פעולה. לכן, ללא הסדרה בחוק, בדומה לזו הקיימת לגופי ביקורת אחרים ובראשם מבקר המדינה, לא יהיו לנציבות ולעומדת בראשה כלים אפקטיביים לחייב את מושאי הביקורת להתייצב בפניה, למסור את גרסתם או לשתף פעולה בכל דרך אחרת.

בעיתיות נוספת שעליה מתריעה התנועה למשילות בנייר העמדה שלה נעוצה בעובדה שהנציבה עצמה מונתה בהליך וועדת איתור שבראשה עמד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת עבודתה וסמכויותיה יהיה על הנציבה בנושאים מסוימים לבחון ולבקר גם את התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו – מי שמינה אותה לתפקיד הלכה למעשה. "בכך נפגעת מושכלת יסוד הקובעת כי יש לקיים אי תלות בין המבוקר למבקר", טוענת התנועה. "מדובר בנקודת מפגש בעייתית שכן בסוגיות מסוימות, הליך התביעה והייצוג נמצא בידי היועץ המשפטי לממשלה עצמו. למשל, חקירות נגד שופטים או נבחרי ציבור, או תיקים הנוגעים לחופש הביטוי. בנושאים אלו, אפילו ביקורת בנושאי התמשכות הליכים 'טכנית' שלא לדבר על בירור טענות 'מהותיות' יותר כגון אפליה או שיקולים לא עניינים, תחייב את הנציבה לבקר את מי שמינה אותה, דבר בעייתי בכל מקום, ובמיוחד במשרד המשפטים, האמון על המנהל התקין ושלטון החוק".

כ-45 אלף כתבי אישום בשנה

מנתונים המובאים בנייר עמדה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת (שכתבה אוריאנה אלמסי), והוגש לחברי הוועדה, עולה כי התביעה הכללית בישראל מונה כ-3,200 פרקליטים וכוללת כ-1,200 פרקליטים בפרקליטות המדינה בעלי סמכות תביעה על כל העבירות הפליליות, כ-750 תובעים בעלי ייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה המייצגים משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים שונים.

בנוסף, פועלים כ-850 תובעים המחזיקים כתבי הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה, ביניהם תובעים עירוניים, תובעים לפי דיני תכנון ובנייה ותובעים ממשרדי הממשלה ומתאגידים סטטוטוריים, 367 תובעים משטרתיים בעלי סמכות תביעה על עבירות עוון ופשע מסוימות.

על פי דוח הצוות לבחינת "אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות", הרוב המכריע של כתבי האישום מטופל על ידי התביעה המשטרתית - כ-40 אלף כתבי אישום בשנה, בעוד שהפרקליטות מטפלת בכ-4,700 כתבי אישום מידי שנה.

במענה למרכז המחקר והמידע של הכנסת מסרה המשטרה כי בתביעה המשטרתית התקבלו בשנים 2012-2013 כ-69 אלף תיקים בשנה, והוגשו כ-41 אלף כתבי אישום בשנה.

לעומת זאת, ממשרד המשפטים נמסר כי בשלב זה אין בידם מידע מלא בכמה הליכים טיפלו התובעים המייצגים את המדינה בערכאות. משרד המשפטים לא מסר מידע גם באשר למספר ההליכים שטופלו על ידי הפרקליטות בשנים אלו.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.