אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עיתון "פוליסה" יפצה עורך דין בגין כתבה המייחסת לו גניבה של כספי ביטוח

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

עיתון "פוליסה" יפצה עורך דין בגין כתבה המייחסת לו גניבה של כספי ביטוח


26.05.2014 | עו"ד לילך דניאל

עיתון הביטוח ועורכיו נתבעו בעקבות כתבה שטענה כי עורך הדין נעלם עם כספי הביטוח המגיעים ללקוחותיו. השופטת ינון מתחה ביקורת על עורך העיתון, שהיה צריך לדעת את ההבדל בין נאשם בפלילים ונתבע בתביעה אזרחית, אך בחר להשתמש במילים חריפות ומביישות כדי להפוך את הידיעה לצהובה יותר עבור קוראים פוטנציאליים

בית משפט השלום קיבל תביעת לשון הרע שהגיש עורך דין ונוטריון ותיק נגד העיתון "פוליסה", עיתון כלכלי בתחום הביטוח והפנסיה, בגין כתבה שייחסה לו נטילה שלא כדין של כספי ביטוח שהגיעו ללקוחותיו ו"היעלמות" עמם. השופטת חנה ינון קבעה כי מדובר במילים חריפות, מביישות ומשפילות לכל אדם, ובייחוד למי שעוסק במקצוע עריכת הדין, וכי הנתבעים לא הסבירו את פשר השימוש בהם ולא עשו מאמץ כן ורציני לקבל את תגובת התובע כפי שנדרש בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בנובמבר 2011 פרסם העיתון ידיעה שכותרתה "תביעה: עו"ד טיפל בגניבת הרכבים מול חברות הביטוח – ונעלם". בכתבה נטען כי התובע, עו"ד ד"ר אפרים מנדלמן, הואשם בשמירת כספים שהושגו לאחר הטיפול בתביעה מול חברות הביטוח, וכי חברה שנמנתה עם לקוחותיו הגישה נגדו תביעה בטענה כי הוא הפר את חובותיו כלפיה משלא מסר לה דין וחשבון אודות תביעות לקבלת תגמולי ביטוח, ואף עולה החשש כי ברשותו כספים המגיעים לה.

מילים חריפות ומביישות

עו"ד מנדלמן פנה לעורך העיתון, אריה לביא, הנתבע אף הוא, והודיע לו כי אין אמת בדברים שפורסמו. בתגובה פרסם פוליסה התנצלות בעיתון שפורסם שלושה ימים לאחר הכתבה המקורית, שהתייחסה בין היתר לשימוש במילה "נאשם" במקום "נתבע". ההתנצלות לא הרשימה את עו"ד מנדלמן, שנעלב קשות מהכתבה, והוא הגיש תביעה לפיצוי בסכום של 500 אלף שקל בגין הכתבה שעלתה לשיטתו כדי פרסום לשון הרע.

מנדלמן טען כי כל קורא סביר עשוי לחשוב כי הוא גנב את כספי לקוחותיו, והוסיף כי לא עומדת לנתבעים החזקה הקבועה בחוק בעניין פרסום בתום לב, שכן הם לא נקטו צעדים כלשהם על מנת להיווכח אם יש אמת בדברים קודם לפרסומם. 

עורך העיתון טען מנגד כי הכתבה עסקה בהגשת תביעה אזרחית ועל כן הדברים חוסים תחת הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. לדבריו, טרם פרסום הידיעה נשלח למערכת פוליסה על ידי אחד ממקורותיו העתק המרצת פתיחה שהוגשה נגדו מנדלמן, שבה הועלו האשמות חמורות נגדו, ובכלל זה האשמה שהוא מחזיק שלא כדין כספים שגבה עבור לקוחו, וכי לא קיים את חיוביו כנאמן וכעורך דין. עוד טען לביא כי לאחר עיון בדברים ערך בדיקות עם כמה ממקורותיו הנוספים שאישרו פרטים אלה מתיק בית המשפט. עוד טען כי לא ניתן היה להשיג את מנדלמן על מנת לקבל את תגובתו. לאחר שהתברר כי המרצת הפתיחה נגד מנדלמן נמחקה, הוא החליט מיוזמתו לפרסם בגיליון הבא של פוליסה כתבת המשך אודות מחיקת התביעה.

השופטת חנה ינון קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי המילים "מואשם" ו"נעלם" הן מילים חריפות, מביישות ומשפילות המצביעות על קיום הליך בפלילים. זאת, שעה שהוגשה בעניין הנדון המרצת פתיחה בתחום האזרחי בלבד. השופטת ציינה כי האדם הסביר יבין מהמילים כי התובע הואשם בפלילים על אחזקת כספי לקוחו ולכן "ירד למרתף" כביכול ו"נעלם", מבלי שהוא יודע כי אין כל ממש בשתי אמירות אלה. הדברים חמורים שבעתיים כשמדובר בעורך דין.

פיצוי מקסימלי

עוד הוסיפה השופטת כי מעיון בלשון המרצת הפתיחה עולה כי מדובר בתביעה אזרחית למתן מידע, חשבונות והעברת דו"ח וכספים, ולא מדובר כלל ועיקר בהליך פלילי. השופטת ינון מתחה ביקורת נוקבת על הנתבעים, העורכים יחד עשרות שנים את העיתון, אשר ידעו והיו צריכים לדעת את ההבדל בין שני ההליכים השונים, וכן את המשמעות החמורה הנודעת למילה "נעלם". "בפיהם תיאור ניסיון תמוה לתרץ את אי איתור התובע בתוך זמן סביר בנסיבות הכתבה הקשה", כתבה השופטת. "הנתבעים לא נזהרו כלל בביטויים אותם העלו, אף שמשמעותם החמורה ברורה ובהירה לכל העוסק בעולם הפוליסות, המבטחים ועורכי הדין".

עוד הוסיפה השופטת ינון כי הנתבעים לא הסבירו מדוע נקטו מלכתחילה במילים הקשות בשעה שהיו יכולים לדווח על תוכן המרצת הפתיחה כפי שהוא ולהישאר נאמנים ללשונה, וייתכן שעשו כן כדי להעצים הידיעה ולעשותה רכילאית וצהובה עבור קוראים פוטנציאליים. בנוסף, לא הובהר מדוע לא עשה עורך העיתון מאמץ כן ורציני לקבל את תגובת התובע לכתבה, אלא הסתפק בבירור שטחי בפרק זמן קצר, שעה שהחוק בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות דורש אחרת. לפיכך, קבעה השופטת, הנתבעים אינם חוסים תחת הגנות אמת בפרסום ותום הלב.

השופטת פסקה לתובע את סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, בסך של 50 אלף שקל, נוכח החומרה בביטויים שננקטו, תפוצת העיתון והיותו של התובע עורך דין המתואר כנאשם בפלילים וכמי שהעלים עצמו מלקוחות. לסכום זה נוסף פיצוי נוסף בסך של 40 אלף שקל בגין אובדן הכנסה, לאחר שהתקבלה טענתו של מנדלמן כי הדברים פורסמו בקרב לקוחות קיימים ופוטנציאלים. הנתבעים חויבו בנוסף בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך של 15 אלף שקל.

 

ת"א 48683-11-11

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה