אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד הארצי ידון היום בסוגיה עקרונית - שלילת קצבת ממי שמקבל סיוע בשכ"ד

צילום: Getty images Israel

ביה"ד הארצי ידון היום בסוגיה עקרונית - שלילת קצבת ממי שמקבל סיוע בשכ"ד


20.05.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור ידון היום בשעה 12:00 בשישה ערעורים שאוחדו סביב השאלה האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה מזכאים שנעזרים בקרובי משפחה למימון עלויות הדיור. האגודה לזכויות האזרח: "הקצבאות שנועדו לאפשר לנזקקים חיים בכבוד נמוכות מדי"

דיון דרמטי ועקרוני יתקיים היום (יום ג') בשעה 12:00 בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, בסוגיית שלילת אבטחת הכנסה למי שקרוביו מסייעים לו בשכר הדירה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הדיון יערך בפני הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט-ליבנה, והשופטים רונית רוזנפלד, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה. נציג ציבור העובדים הוא שלום חבשוש, ונציגת ציבור המעסיקים שתשב בדיון היא יודפת הראל-בוכריס.

בית הדין הארצי לעבודה ידון בשישה ערעורים שונים בשאלה המשפטית האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה מזכאים שנעזרים בקרובי משפחה למימון עלויות הדיור שלהם. חלק מהערעורים הוגשו בעקבות פסיקות של בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ, שקבעו כי אין לשלול את הסיוע, ואחרים בעקבות פסיקות הפוכות שלפיהן ניתן לשלול את הסיוע מהביטוח הלאומי.

אמות מידה שרירותיות

כיום די בסיוע כספי שנותנים קרובי משפחה או מקור פרטי אחר כדוגמת קרנות צדקה, העולה על היקף מוגבל ביותר שקבע המוסד לביטוח לאומי, כדי לשלול את הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה, וללא הבחנה ביחס למטרת התמיכה – לתשלום שכר דירה או למטרה אחרת.

חוק הבטחת הכנסה מחריג במפורש את זכות החזקה בדירת מגורים, אם אינה משמשת לשם השתכרות או רווח, מהגדרת "הכנסה". החוק איננו מתייחס לסיוע כספי קבוע או מזדמן מקרובים או ממקור פרטי אחר. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי רואה עצמו מוסמך לשלול הבטחת הכנסה על בסיס סיוע כזה, תוך הסתמכות על פרשנות גרידא, ובניגוד לתכליתו המרכזית של החוק – להבטיח קיום בכבוד למי שאין בידו די אמצעים עצמאיים.

המוסד לביטוח לאומי אף קבע כי סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון אינו נחשב הכנסה, בעוד שסיוע לתכלית זהה אך ממקור פרטי נחשב הכנסה שיש בה כדי לשלול זכאות להבטחת הכנסה.

המוסד לביטוח לאומי עיגן מדיניות זו בנהלים ובחוזרים כלליים, שבהם קבע את אופי הסיוע המותר והיקפו על בסיס אמות מידה שרירותיות, בהיעדר תשתית עובדתית בסיסית וללא כל בחינה פרטנית של נסיבות מקבל הסיוע.

אף שהסוגיה אינה מעוגנת במפורש בחוק, חוזר של הביטוח לאומי קובע כי ניתן לשלול הבטחת הכנסה ממי שמקבלים סיוע כספי קבוע מקרובים, גם אם תכליתו מימון שכר דירה. יצוין כי שלילת הזכאות לקצבה מתקיימת ללא בחינה פרטנית של מצבו הכלכלי של הזכאי.

"מדיניות אבסורדית ומפלה"

האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט, בטענה כי שלילת הסיוע בנסיבות אלה מהווה פגיעה קשה בזכות לדיור, בזכות לשוויון ובזכות לקיום בכבוד, ולכן לא ניתן לעשות זאת ללא הוראת חוק מפורשת. באגודה מציינים כי על פי חוק, לא תישלל הגמלה מזכאים רק משום שהם מתגוררים בדירה שבבעלותם – וכך גם ראוי, אולם המדיניות האבסורדית והמפלה של הביטוח הלאומי קובעת כי דווקא זכאים שאינם בעלי דירה, הנעזרים בקרובי משפחתם לצורך מימון דמי השכירות, עלולים לאבד את זכאותם לקצבה.

בבקשת ההצטרפות להליך שהגישו עורכי הדין משכית בנדל וגיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, מצוין כי המדינה עצמה מכירה בכך שקצבת הבטחת ההכנסה אינה מספיקה גם לכיסוי צרכי הדיור, והמוסד לביטוח לאומי אף סבור כי יש להגדיל אותה כך שתספיק גם לכיסוי הוצאות הדיור עבור מי שאינם זכאים לסיוע ממשרד השיכון – למשל, מי שהייתה בבעלותם דירה וירדו מנכסיהם, יחידים ללא ילדים מתחת לגיל 55, מי שגרים ביישובים בהם לא ניתן לממש את הסיוע בשכר הדירה ועוד. גם מקבלי הבטחת הכנסה שמקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון מתקשים להתקיים בעזרתו. כך למשל, אם חד-הורית לשניים המקבלת הבטחת הכנסה, תקבל סיוע בשכר דירה בגובה של 580-774 שקל בלבד. לכן, אין פלא שגם מי שזכאים לסיוע בדיור נאלצים פעמים רבות  להיעזר בחסדי קרובים כדי לאפשר לעצמם קורת גג סבירה.

אין סטנדרט לקיום בכבוד

לפני כשנתיים פסק בג"ץ באופן תקדימי כי לא ניתן לשלול הבטחת הכנסה רק מתוקף בעלות על רכב או שימוש בו (הלכת חסן). בפסק הדין, שאותו הקריאה הנשיאה דורית ביניש במעמד החגיגי של סיום כהונתה, נקבע עקרונית כי שלילת הזכאות רק על בסיס שימוש ברכב, מבלי לערוך בדיקה פרטנית של הנזקקות, פוגעת בזכות לקיום בכבוד. בחוות הדעת של האגודה נטען כי גם במקרה זה המוסד לביטוח לאומי פועל על בסיס קביעות גורפות ופסולות שאינן יכולות להעיד על מצבו הכלכלי האמיתי של מקבל הבטחת ההכנסה.

לדבר עוה"ד משכית בנדל וגיל גן-מור, "הקצבאות שנועדו לסייע לנזקקים להתקיים בכבוד נמוכות מדי, והן אף קוצצו באופן שרירותי שעה שהמדינה מסרבת לקבוע סטנדרט לקיום בכבוד. ברוב המקרים, הסיוע הכספי המשפחתי נועד לאפשר 'להחזיק את הראש מעל למים'. שלילת הקצבה במקרים אלה תדון משפחות שלמות למצוקה קיומית ואף עלולה להותירם ברחוב, ללא קורת גג".

 

עב"ל 20952-04-11

עב"ל 32767-07-11

עב"ל 58342-06-13

עב"ל 42783-08-13

עב"ל 32495-09-13

עב"ל 18945-02-14

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.