אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש המחוזי: עורך דין מייצג בתביעה ייצוגית לא יכול להיות גם התובע

ביהמ"ש המחוזי: עורך דין מייצג בתביעה ייצוגית לא יכול להיות גם התובע


19.05.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית בסך של 183 מיליון שקל נגד בזק בגין גביית תשלום קבוע ממנויים שלא פרעו את חובם גם לאחר שנותקו מהשירות. אחד מעורכי הדין המייצגים, עו"ד איל גולדנברג, נפסל מלשמש גם תובע: "האבחנה בין שני התפקידים נחוצה"

עורך דין המייצג את התובע הייצוגי לא יכול להיות בו בשעה גם התובע הייצוגי, כך קבעה השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת אישור תובענה ייצוגית נגד חברת התקשורת בזק. בעקבות ההחלטה, נפסל עו"ד איל גולדנברג מלשמש תובע ייצוגי לצדו של תובע נוסף המיוצג על ידו, איתן אלחדז, ועוה"ד גולדנברג הועבר אל ספסל עורכי הדין המייצגים את התובע.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

סוגיה זו נדונה לאחרונה בפסיקה של בית המשפט העליון, אבל הנשיא אשר גרוניס נמנע מלהכריע בה בהיותה תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי. השופטת ברון הצטרפה לשורה של פסיקות דומות בסוגיה, וקבעה כי "דעתי היא כי לנוכח הוראותיו של חוק תובענות ייצוגיות והתכליות שעומדות ביסודו, יש להשיב על שאלה זו בשלילה".

החוק מורה כי תובענה ייצוגית תנוהל הן על ידי תובע מייצג והן על ידי בא כוח מייצג, כאשר הראשון הוא בעל עילת התביעה האישית המשמשת יסוד לתובענה הייצוגית כולה (סעיף 4 לחוק) ואילו האחרון הוא בעל המקצוע האמון על ייצוג האינטרסים של כלל חברי הקבוצה (סעיף 17 לחוק). ככזה, עליו להיות גורם עצמאי ובלתי תלוי. החוק לא רק מייעד תפקידים שונים לתובע המייצג ולבא כוח מייצג, אלא אף מחייב כי כל אחד מהם יאושר באופן פרטני על ידי בית המשפט, מאפשר הסתלקות רק של אחד מהם מההליך, ומורה לפסוק שכר שונה לכל אחד (גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג).

הדרישה כי תובענה ייצוגית תנוהל הן על ידי תובע מייצג והן על ידי בא כוח מייצג והאבחנה בין גורמים אלה אינן פורמאליות גרידא; הן נחוצות על מנת להגן על ענייני הקבוצה, ובכדי להבטיח שחבריה לא ייפגעו מניגוד עניינים שעלול להתעורר בין טובת התובע המייצג לבין טובת הקבוצה. ניגוד עניינים כאמור יכול להיווצר, למשל, במצב שבו עולה הצעת פשרה או הסתלקות הרצויה לתובע המייצג אך פוגעת בקבוצה, או כאשר לפי שיקול דעתו של בא הכוח המייצג רצוי להוסיף תובעים מייצגים אך התובע המייצג אינו מעוניין בכך.

הגם שבמקרה של עוה"ד גולדנברג מייצג את התובע הייצוגי גם שותפו, עו"ד עדי קסטנבאום, קבעה השופטת ברון כי דווקא לאור השותפות, "הבעייתיות לא באה על תיקונה".

ניתוק גם לקו בלי חוב

הכרעה זו ניתנה במסגרת אישור הבקשה לנהל תובענה ייצוגית בסך של 183 מיליון שקל נגד חברת התקשורת בזק על כך שהיא גובה ממנוייה שלא פורעים את חשבון הטלפון שלהם במועד תשלום קבוע גם לאחר הפסקת השירות שניתן להם, מנתקת קווים נוספים הרשומים על שם מנויים אלה, ואף גובה תשלום קבוע ודמי חידוש קשר בגינם – והכול בניגוד לחוק ותוך התעשרות שלא כדין.

השופטת ברון אישרה אמש לנהל את התובענה הייצוגית נגד בזק, וקבעה כי "השאלות הדורשות הכרעה הן שאלות משפטיות בעיקרן. זאת משעה שאין מחלוקת עובדתית שבזק אכן ממשיכה לגבות את התשלום הקבוע גם לאחר הפסקת השירות, מנתקת קווים נוספים למנויים שלא שילמו את חובם בקו שבו נצבר החוב, וכן גובה תשלום קבוע ודמי חידוש קשר גם בגין הקווים האמורים. המחלוקת המשפטית היא אם בזק רשאית לעשות כן".

בבית המשפט התברר כי כאשר מנוי של בזק לא פורע את חשבונו בגין קו טלפון שברשותו, פועלת בזק באופן הבא – בחלוף 21 ימים מהיום שנקבע לתשלום מנתקת בזק את הקו לשיחות יוצאות. לאחר 10 ימים נוספים מנותק הקו ניתוק מלא – הן לשיחות יוצאות והן לשיחות נכנסות. ובתום 60 ימים נוספים ממועד הניתוק הדו-כיווני, מנותק הקו ניתוק סופי ומוחלט. כאשר מבקש המנוי להסדיר את חובו ולחבר את הקו מחדש נגבים ממנו ריבית פיגורים ודמי גביה בסכום קבוע. בנוסף, בזק גובה מהמנוי דמי שימוש קבועים בגין מלוא התקופה שבה היה קו הטלפון מנותק ועד לחיבורו מחדש וכן דמי חידוש קשר עבור חיבור זה.

ככל שעל שם המנוי רשום קו טלפון נוסף, אחד או יותר, בין באותה הכתובת ובין בכתובת אחרת, מנתקת בזק לאחר מתן הודעה מוקדמת גם את הקו הנוסף באופן דומה לניתוק הקו שבו נצבר החוב. זאת, גם אם החשבון בגין הקו הנוסף משולם במלואו וכסדרו. כמו כן, כאשר משולם החשבון עבור הקו שבו נצבר החוב והוא מחובר מחדש, גובה בזק גם עבור הקו הנוסף את התשלום הקבוע ודמי חידוש קשר בגין מלוא התקופה שבה היה מנותק.

"מדיניות התואמת את ההיגיון המסחרי"

עוה"ד איל גולדנברג ואיתן אלחדז הם מנויים של בזק. עקב איחורים בתשלום החשבונות בגין קווי הטלפון שברשותם חויב כל אחד מהם על ידי בזק, עם הסדרת חובו, בתשלום הקבוע עבור התקופה שבמהלכה היה קו הטלפון מנותק – וגם לאחר הפסקת השירות. בנוסף, הם חויבו בדמי חידוש קשר. בתקופה הרלוונטית, עמד התשלום הקבוע על סכום של 42 שקל לחודש, ואילו דמי חידוש הקשר עמדו על סכום של 26.6 שקל.

בעקבות אירועים אלה הגישו עוה"ד גולדנברג ואלחדז תובענה ייצוגית נגד בזק. בבקשתם לא הכחישו השניים כי בזק זכאית לגבות את התשלום הקבוע עבור קו שנותק עקב אי תשלום חשבונות. אלא שלשיטתם, בהתאם לתקנות זכאית בזק לגבות את התשלום הקבוע רק עד למועד הפסקת השירות ורק עבור קו זה.

בזק מצידה טענה כי היא פועלת בהתאם להוראות תקנות ההפסקה, וכי במקום שאינה פועלת על פיהן הרי שהדבר נעשה דווקא לטובת הלקוח, בידיעתו ובהסכמתו.

עוד טענה בזק כי תקנות ההפסקה מורות במפורש שהיא רשאית לנתק כל קו מנוי או ציוד בזק אחר הנמצא ברשותו של המנוי אם זה לא פרע את חובותיו בעד שירות בזק, להפסיק את השירות למנוי כזה ואף להימנע ממתן שירות לכל מי שחב לה עבור שירותים. זכאותה לניתוק הקו הנוסף מתחייבת גם על פי ההיגיון המסחרי – בניתוק הקו הנוסף מקטינה בזק את נזקה ואת היקף נשייתה, כמו גם את הסיכון של אי פירעון שהיא חשופה לו ממילא לנוכח קשיי הגבייה ממנויים חייבים.

השופטת ברון התקשתה לקבל את טענות ההגנה של בזק על כי פועלה – אפילו נעשה בידיעת ובהסכמת הלקוח – הוא לטובתו, ואף ביקרה את טענת בזק כי בנסיבות שבהן משך הזמן ממועד הפסקת השירות ועד להסדרת החוב וחידוש השירות אינו ארוך מדי וכאשר הדבר "אפשרי מבחינה טכנולוגית", כלשונה, היא מאפשרת למנוי לשלם את התשלום הקבוע עבור תקופה זו, הנמוך יותר מדמי ההתקנה בהם מחויב המנוי.

טובתו של הלקוח

השופטת ברון מצאה בדברי התגובה של בזק "רב הנסתר על הגלוי": האם בכל מקרה – בין אם התשלום הקבוע לאחר הפסקת השירות גבוה מדמי ההתקנה ובין אם הוא נמוך ממנו – מובא הדבר לידיעת המנוי? האם במצבים שבהם התשלום הקבוע נמוך מדמי ההתקנה ו"מופנית תשומת לב המנוי לאפשרות זו" – גם מתקבלת בפועל הסכמתו, או שמא בזק מניחה באופן אוטומטי שכך יעדיף המנוי? כיצד מובא הדבר לידיעת המנוי ועל ידי מי? האם וכיצד ניתן לקבוע כי המנוי הבין את המונחים השונים ואת החלופות כדי לבחור ביניהן בתבונה? שאלות כאלה ודומיהן נותרו ללא מענה.

בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי חוק התקשורת, התקנות שהותקנו מכוחו והרישיון שהוצא לבזק קובעים את "כללי המשחק" במערכת היחסים שבין בזק – כשחקן כלכלי משמעותי ורב עוצמה במשק – לבין מנוייה. לכן, ככל שבזק אכן רוצה להיטיב עם לקוחותיה, כפי שהתגוננה לתביעה זו – דרכה אינה הדרך לעשות כן, אלא שומה על ההטבה להיות מעוגנת בהסכם ההתקשרות. היא אינה יכולה להיעשות במסגרת שיחת טלפון או מכתב או בכל "נוהל" אחר, אם קיים בכלל, שלא ברור מהן הנסיבות האופפות אותו.

"גביית התשלום הקבוע לאחר הפסקת השירות מנוגדת, אפוא, לתקנות", קבעה השופטת בהחלטתה. "אף לא עלה בידי בזק להוכיח ולו לכאורה כי גבייה כאמור נעשית בידיעת הלקוח, בהסכמתו או לטובתו. בנסיבות אלה קיים סיכוי סביר כי השאלות המשותפות לחברי הקבוצה בעניין גביית התשלום הקבוע בניגוד לדין יוכרעו לטובת הקבוצה".

ת"א 2519-06

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.