אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > משרד המשפטים פועל לביטול מרוץ הסמכויות בין הערכאות בסכסוכי משפחה

בית הדין הרבני בתל אביב. צילום: דוברות הנהלת ביה"ד הרבני

משרד המשפטים פועל לביטול מרוץ הסמכויות בין הערכאות בסכסוכי משפחה


18.05.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

בני זוג ממהרים כיום להגיש תביעות גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו – בימ"ש או בי"ד רבני. החוק החדש ינהיג מנגנון יישוב סכסוכים בהסכמה לפני הגשת תביעה, שיצמצם את ההתדיינות המשפטית

הצעת חוק ממשלתית מבקשת להילחם במרוץ הסמכויות של המתדיינים בין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים והשרעיים. בתזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים להערות הציבור בסוף השבוע האחרון (15 במאי 2014) מוצע לבטל את מרוץ הסמכויות הקיים בין הערכאות השונות, בבחינת "כל הקודם זוכה", ולהנהיג מנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה לפני הגשת התביעה באמצעות הטלת חובה להגיש "בקשה ליישוב סכסוך".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לתזכיר החוק הממשלתי קדמה הצעת חוק פרטית שהגישה בנושא חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ("הבית היהודי"), במטרה לצמצם את היקף הסכסוך המשפחתי והצורך בהידיינות משפטית.

על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הרלוונטית (פגישת מהו"ת), ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות בגישור.

מזדרזים ומסלימים את הסכסוך

במצב החוקי הקיים נוצרה מציאות עגומה, שבה ניתן להתדיין בשתי ערכאות שונות היוצרות מצב של "מרוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבניים והשרעיים לבית המשפט לענייני משפחה, שמשמעה כי בן הזוג ה"רץ" ומקדים להגיש תובענה בענייני סכסוך משפחתי (בין על דרך הכריכה ובין בשל הקדימות בזמן) לערכאה השיפוטית הנראית לו, מקנה לאותה ערכאה את סמכות השיפוט וחוסם את בן זוגו מלהגיש תובענה באותו ענין לערכאה השיפוטית המקבילה.

תופעת מרוץ הסמכויות קיימת כבר עשרות שנים בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, ובעבר – עם בתי המשפט המחוזיים. בדברי ההסבר של תזכיר החוק הממשלתי נטען כי "מרוץ הסמכויות יוצר מציאות קשה בה בני הזוג ממהרים להגיש תביעות משפטיות, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם הם גיבשו סופית את רצונם, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך יקנה סמכות לאותה ערכאה. מציאות זו מסלימה את הסכסוך שבין בני הזוג, גם אם הוא נמצא בשלב ראשוני, ומונעת מהם את האפשרות למצות הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך כמו גישור, ניהול משא ומתן או פניה לייעוץ או לטיפול. כאשר יש לבני הזוג ילדים הרי שהסלמת הסכסוך יוצרת נזק כבד המשפיע ישירות על ילדי בני הזוג. כמו כן מביאה מציאות זו לריבוי התדיינויות סביב שאלת הסמכות, דבר היוצר הן נזק לצדדים והן מעמסה מיותרת על מערכת המשפט".

החרפת הנזק לילדים

במשרד המשפטים מקווים כי הטלת חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב הסכסוך המשפחתי תבטל את מרוץ הסמכויות הטעון בין בני זוג, שלרוב חיים תחת קורת גג אחת והורים לילדים. "המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים של סכסוך משפחתי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו", מוסבר בהצעת החוק. "כמו כן, הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה ש'החבילה' מתפרקת, כבני משפחה אשר שותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית. ניתן לומר לכן כי הסכסוך המשפטי נמצא בצילו של הסכסוך הבין אישי, שהוא בעל משמעות עמוקה ואינו ניתן לריפוי באמצעות סעדים משפטיים.

"קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצר מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצין את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי-רגשי.

"המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני.

"הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה לפני הגשת התביעה, ברוב רובם של סכסוכי המשפחה מונעת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם".

הגדרה רחבה של סכסוך משפחתי

בתזכיר החוק מודגש כי "הליך ליישוב סכסוך אינו מכוון להביא את הצדדים להתפשר על העניינים שברצונם לתבוע בערכאות השיפוטיות או להגיע לשלום בית דווקא, אלא לגבש פתרון מוסכם באמצעות גישור, ייעוץ  או מנגנון אחר ליישוב סכסוך".

כך, בכוונת משרד המשפטים לקבוע כי המבקש להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית – אם לבית משפט לענייני משפחה ואם לבית דין דתי, יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לאותה ערכאה שיפוטית אליה הוא מבקש להגיש את התובענה. תוגש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין הדתיים, כל ערכאה בהתאם לסמכויותיה, בכל סוגי העניינים של הסכסוך המשפחתי, בין אם הם נמצאים בסמכות שיפוט ייחודית של הערכאה השיפוטית, בין אם הם נמצאים בסמכות שיפוט מקבילה ובין אם הם נמצאים בסמכות הערכאה השיפוטית מכוח הסכמת הצדדים.

עם זאת, מוצע שכאשר בן זוג מגיש את הבקשה לבית דין דתי, יהיה בן הזוג השני רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה ואם עשה כן – שם תתקיים פגישת המהו"ת. תזכיר החוק הממשלתי קובע הגדרה רחבה של "ענייני הסכסוך המשפחתי", כאשר המכנה המשותף של כל העניינים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך הוא היותם סכסוכים שבין בני משפחה הקשורים ליחסים הבין-אישיים.

עם זאת, כאשר מדובר באישור הסכם בלבד, לא יהיה צורך לפתוח הליך של בקשה ליישוב סכסוך ויחולו הכללים הרגילים הנוגעים לאישור ההסכם, לרבות הדרישה לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו הסכם הנוגע לאפוטרופסות על קטין יאושר על ידי בית המשפט לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין.  

סכסוכי ירושה הוחרגו

מהרשימה הוצאו סכסוכי ירושה שהם חורגים מן המעגל של סכסוך בין בני זוג הקשור ביחסי הזוגיות או בקשר עם ילדי בני הזוג וכן תובענות לפי חוק אמנת האג, בשל סדרי הדין ולוח הזמנים המיוחדים לפי האמנה.

בבקשה יודיע המבקש על קיום הסכסוך והוא לא יהיה רשאי לפרט את הטענות או העובדות הקשורות בסכסוך המשפחתי או בשאלת הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון או כל פירוט נוסף אחר.

כדי למנוע את מרוץ הסמכויות, מוצע כי אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב הסכסוך, ובלבד שעל פי דין יש לה סמכות שיפוט בעניין. עם זאת, אם התקיים ההליך ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, והגיש בן הזוג כתב תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הרי שעל אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של סכסוכי המשפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. הודיע בן הזוג האחר על רצונו כאמור, בן הזוג הראשון יהיה רשאי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מן העניינים יידונו בבית הדין הדתי.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.