אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון דחה בקשה לדיון נוסף בסוגיית רישום לאום ישראלי בתעודת הזהות

צילום: Getty images Israel

העליון דחה בקשה לדיון נוסף בסוגיית רישום לאום ישראלי בתעודת הזהות


15.05.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

לפני חצי שנה קבע ביהמ"ש העליון בעתירה דומה כי הכרה משפטית בלאום ישראלי תפגע בהגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית. אתמול פסקה השופטת עדנה ארבל כי מדובר אמנם בעניין מורכב, רגיש ואף נפיץ, אך אין בו חשיבות המצדיקה דיון בהרכב מורחב

פסיביזם שיפוטי: בית המשפט העליון דחה אמש (יום ד', 14 במאי) את הבקשה לדיון נוסף שהגישו פרופ' עוזי אורנן וחברי עמותת "אני ישראלי" בסוגיית רישום לאום ישראלי בתעודת הזהות. השופטת עדנה ארבל פסקה כי אמנם פסק הדין שדחה לאחרונה את העתירה שהגישו 21 אזרחים ישראלים, להצהיר על השתייכותם ללאום "ישראלי" במקום הלאום היהודי, אמנם עוסק בעניין "מורכב, רגיש ואף נפיץ, אך אין בו חשיבות, חידוש או קושי מיוחדים המצדיקים היעתרות" לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של למעלה משלושה שופטים שכבר ישבו על המדוכה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

כפי שפורסם לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, בית המשפט העליון דחה לפני כחצי שנה את ערעורם של 21 אזרחים ישראלים שביקשו להצהיר על השתייכותם ללאום "ישראלי" במקום הלאום היהודי. השופטים עוזי פוגלמן, חנן מלצר והנשיא אשר גרוניס פסקו כי אזרחות ולאום הם שני דברים נפרדים שאין לטשטש ביניהם, והכרה משפטית ב"לאום ישראלי" נבדל ונפרד מהלאום היהודי תפגע בהגדרת ישראל בעולם כמדינת הלאום היהודי ובהגדרתה החוקתית כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". השופט מלצר הבהיר כי "המערערים, אפילו הם כולם נבונים וכאלה שהגיעו להישגים אישיים מרשימים, אינם יכולים להקים ישות משפטית של לאום ישראלי" (ע"א 8573/08).

שחיקת מהות המדינה

כחודשיים לאחר מכן דחה בג"ץ עתירה נוספת שהגיש פרופ' אורנן בדרישה להכיר בו כאזרח ישראלי מכוח ישיבתו בישראל מקום המדינה ולא מכוח חוק השבות. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא פיקדון יקר מכל יקר שהופקד בידינו, היא מימוש הרעיון הציוני, היא המדינה היהודית היחידה בתבל שעליה לחתור לשוויון ראוי למיעוטים; ובית משפט זה אינו הכתובת לשחיקת מהותה ואופייה" (בג"ץ 8140/13).

בתגובה לפסקי הדין עתר פרופ' אורנן לקיים דיון נוסף,שבו הלין "מנין נוטל לעצמו בית המשפט העליון בישראל סמכות לשלול מיהודי התפוצות את הלגיטימיות של השתייכותם ללאומים השונים שהם משתייכים אליהם?" (גרמנים, צרפתים וכו'), וטען כי פסק הדין עלול ליצור סכנת פילוג בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות. עוד נטען כי מפסק הדין בפרשה משתמע שהריבונות במדינת ישראל מסורה ליהודי העולם באשר הם ולא לכלל אזרחי המדינה, ובכך טמון חידוש מסוכן.

השתייכות סובייקטיבית אינה מספיקה

השופטת ארבל דחתה כאמור את הדרישה לדון בעתירה בהרכב מורחב של שופטים, דווקא משום הרגישות הציבורית והמורכבות הרבה הטמונות בשאלת קיומו של לאום "ישראלי", אשר הובילו למסקנה כי ישנו קושי מוסדי בכך שבית המשפט העליון ידון ויכריע בה, וקבעה כי מקומה הטבעי להתברר בזירות ציבוריות מחוץ לכותלי בית המשפט.

העותרים התפתלו בעמדתם בכך שבעתירה הראשונה בחרו שלא לחלוק על כך שנדרשת הוכחה לקיום אובייקטיבי של הלאום כתנאי לרישום הלאום במרשם האוכלוסין, והסכימו כי תחושה סובייקטיבית כמי שמשתייכים ללאום זה אינה מספיקה לצורך קביעה משפטית כי לאום פלוני הוא בנמצא לצרכי הרישום. ואילו בעתירה לדיון נוסף ניסו הם אמנם לסטות מקו טיעון זה, אך בצורה רפה ביותר בטענה כי "ההוכחה" שאותה דרש בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם הליברליזם המערבי. "סתמו ולא פרשו. ברי כי העלאת טענה כללית וסתמית זו בשלב הנוכחי, אין בה כדי להצדיק היעתרות לעתירתם", קבעה השופטת ארבל, ואף הוסיפה כי "בכל הכבוד, דומני כי ההשלכות והמסקנות שאותן מייחסים העותרים לפסק הדין הן במידה בלתי מבוטלת פרי פרשנותם האישית, ולגבי מרביתן – התקשיתי לרדת לסוף דעתם".

השופטת ארבל שבה והבהירה בסיום פסק הדין את שהבהיר לעותרים עוד בשנת 2008 השופט נעם סולברג, שבזמנו דחה את עתירתם המנהלית כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי "מובן שאין באמור לעיל כדי לבטל או לזלזל כהוא זה בתחושתם ובתפיסתם של העותרים כמי שמשתייכים ללאום ישראלי".

 

דנ"א 7032/13 

 

לקריאה נוספת, ראו:

סופית:אין להכיר בלאום ישראלי נפרד ונבדל מהלאום היהודי במדינת ישראל

http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4338799

 

בג"ץ: איננו הכתובת לשחיקת מהותה ואופייה של ישראל כמדינה יהודית

http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4402191

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה