אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > שופטים, עורכי דין, פרקליטה ונשות האקדמיה – הכירו את המועמדים החדשים לשיפוט

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

שופטים, עורכי דין, פרקליטה ונשות האקדמיה – הכירו את המועמדים החדשים לשיפוט


01.05.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הוועדה לבחירת שופטים תתכנס בסוף החודש לדון במועמדים לכהונת שיפוט במחוזי ובשלוםובהתנגדויות שיגיש הציבור. בין המועמדים הבולטים –עו"ד דנה בריקסמן-גומלסקי, פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים, המהווה "סדין אדום" בקרב הימין הפוליטי

הוועדה לבחירת שופטים שתתכנס ב-21 למאי 2014 תדון במועמדותם לשיפוט של כ-60 עורכי ועורכות דין, וחמש רשמות הוצאה לפועל. הוועדה, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, תדון גם במועמדותם לקידום של תשעה רשמי בתי משפט לערכאות הגבוהות יותר ו-19 שופטי בתי משפט השלום ולענייני משפחה לבתי משפט מחוזיים. כל המועמדים מתמודדים לאיוש של 25 תקני שיפוט.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לפי הכללים לבחירת השופטים, כל אדם רשאי לפנות לוועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט, והוועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה. את הפניות יש להעביר למרכזת הוועדה לבחירת שופטים בהנהלת בתי המשפט, עד ליום שלישי, 6 למאי 2014.

ממחלקת הבג"צים לבית המשפט המחוזי

בין השמות הבולטים בקרב המועמדים נמצאת עו"ד דנה בריקסמן-גומלסקי, פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, המועמדת לשיפוט בבית המשפט המחוזי בירושלים. עוה"ד בריקסמן שוהה כעת בחו"ל, ודוברת משרד המשפטים לא יכלה לוודא מולה לבקשתנו את עצם מועמדותה.

עוה"ד בריקסמן מייצגת את המדינה במרבית הפרשות המתוקשרות, כמו פרשת גיוס בני הישיבות ושלילת תקציבי מוסדות החינוך החרדי, הסכסוך על "קווי מהדרין", פרשת הדלפת חומרי החקירות בעניינו של שר החוץ אביגדור ליברמן, ההליכים המשפטיים מצידו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נגד פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ובשאר סוגיות ביטחוניות ופוליטיות שעל סדר יומנו הציבורי.

בריקסמן היא "סדין אדום" בקרב הימין הפוליטי, כמי שבוגרת התכנית האקסקלוסיבית שהקים בשנת 1984 פרופ' הרמן שוורץ להכשרה משפטית במכללת וושינגטון, עבודה מעשית בארגוני זכויות אדם בארץ ובחו"ל, ומלגה נאה בחסות הקרן החדשה לישראל–גוף שנוי במחלוקת ציבורית נוקבת המזוהה עם השמאל הפליטי. יהיה זה מעניין לראות כיצד תכריע עוה"ד בריקסמן כשופטת מחוזית, שבוודאי תעסוק בעתירות מנהליות בעלות עניין ציבורי–הן מניסיונה המשפטי העשיר בתחומי המשפט הציבורי והן על פי תפיסת עולמה האישית כבוגרת התכנית האקסקלוסיבית של הקרן החדשה לישראל.

פרט לעו"ד בריקסמן, מועמדת לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי גם עו"ד ד"ר חנה אופק-גנדלר, אף היא עורכת דין בכירה במחלקת הבג"צים. ד"ר אופק גנדלר היא אחת מנציגות האקדמיה בקרב המועמדים לשיפוט בסבב הנוכחי. היא פרסמה בין היתר מאמר חשוב בכתב העת "משפט וממשל" (כרך י"א, תשס"ח) בקריאה לכינון דיאלוג ברשויות המינהל שיושמעו בו גם קולות מושתקים לפני קבלת החלטה שלטונית

עם השופטים המועמדים כעת לקידום לערכאה זו נמנים השופטים עירית כהן, אלכסנדר רון, ענת זינגר ושירלי רנר (צביאלי), וכן שופט משפחה דניאל טפרברג.

השופט טפרברג התפרסם לאחרונה בפורטל חדשות תקדין כמי שקיבל בקשה שהגיש בית החולים "שערי צדק" לביצוע פרוצדורה רפואית מצילת חיים בתינוקת כבת 14 חודשים, חרף התנגדות ההורים. השופט דניאל טפרברג קבע כי על פי חוות הדעת הרפואיות, ביצוע הניתוח ומניעת הניתוק ממכונת ההנשמה לפני כן, נדרש לשם שמירת שלומה של התינוקת (תמ"ש 54977-10-10).

השופטת ענת זינגר התפרסמה לאחרונה בפורטל חדשות תקדין כמי שפסקה 40 אלף שקל לנהג ששבר אצבע בטריקת דלת מכוניתו. חברת הביטוח "מגדל" טענה שלא מדובר בתאונת דרכים משהרכב דמם וחנה במקום ללא סיכון תחבורתי, אבל השופטת ענת זינגר פסקה כי מדובר בפגיעה אגב כניסה לרכב לצורך נסיעה (ת"א 169-04-11).

חשיפת אטימות הלב של הרשויות

למינוי אחר בבית המשפט המחוזי בנצרת מועמדים כעת לקידום השופטים יוסף בן-חמו, סאאב דבור ויפעת שטרית-חדד. השופט דבור מכהן כיום כרשם בבית המשפט המחוזי בנצרת, והוא שימש בשנים 1996-2003 כפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז הצפון. יש לו גם תואר שני במשפטים באוניברסיטת חיפה. עם המגמה שמובילה שרת המשפטים לקדם בני מיעוטים בשדרות השיפוט, הוא בעל הסיכויים הגבוהים להתמנות לתפקיד הנחשק.

השופט סאאב דבור, סגן נשיא בית משפט השלום בקרית שמונה, התפרסם בזיכוי המרשים בפרשה שחשפה את אטימות הלב של קציני משטרה במקרה של תושב חצור הגלילית, שנותק מזרם המים עקב חוב כספי לחברת המים. לאחר שנותק התחבר באופן פיראטי לצינור המים של שכנו, באישור השכן. חברת המים הגישה תלונה במשטרה ויחידת התביעות המשטרתית החליטה להגיש כתב אישום על גניבת מים.

בכתב האישום נכתב כי הנאשם "נטל או צרך מים שאינו זכאי להם. השתמש בהם או גרם להטייתם או לבזבוזם".לשמחתו של הנאשם, השופט דבור זיכה אותו ומתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה ויחידת התביעות שלה. "לא הונחה בפני תשתית ראייתית בהירה ומלומדת מהי מידת הצריכה המינימלית שזכאי לה אדם או משפחה, אף במידה שקיים נגדו חוב", כתב השופט בהחלטתו. "עניין לנו במצרך בסיסי ואף קיומי הנחוץ לכל בעלי החיים. טענתו של הנאשם... לא נחקרה ולא נבדקה כלל על ידי המאשימה או הרשות החוקרת ובכך היה משום מחדל חקירתי העומד בעוכריה של המאשימה".

השופט יוסף בן-חמו התפרסם במתן 300 שעות לתועלת הציבור למפקח מטעם משרד התמ"ת ומטעם משרד הפנים שבמסגרת תפקידו היה אחראי בין היתר לבדיקת תנאי המחייה של עובדים זרים שהועסקו על ידי חקלאים באזור, ניצל את היכרותו עם החקלאים וקיבל מהם כספים במרמה, בטענה שהוא דואג ל"תרומות" לבית הכנסת. בתמורה נמנע מלמצות עם "התורמים" את ההליכים המתנהלים נגדם כנדרש (ת"פ 21298-09-11).

בפרשה אחרת התפרסם השופט בן חמו בכך שדחה את הערעור נגד פרסום פרטיו של שוטר שהיה מעורב בסכסוך פרטי מול הגרוש של בת זוגו (ע"ח 52622-11-11).

השופטת יפעת שטרית-חדד התפרסמה בדחייתה את עמדת הפרקליטות בגזירת עונשו של מיכאל מור, שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים כלפי אנשי משטרה ושופטים, והטילה עליו עונש מאסר קל יותר של 11 חודשי מאסר בפועל במקום 24, והרחקה מנהריה למשך 13 חודשים נוספים.

השופטת שטרית ציינה כי השופטת כי מעשיו של מור חמורים הם ומגלמים בתוכם חומרה יתרה בשים לב למהותם, אופיים, טיבם, ונסיבות ביצועם וכי הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה נוספת, שעה שמושאי האיומים הם עובדי ציבור ובעיקר הגורמים הממונים על אכיפת החוק. מנגד ציינה השופטת שטרית כי בפרשה זו חברו להן יחדיו מספר נסיבות לקולא, אשר ראויות לציון ואשר בכולן יחדיו יש כדי להביאה למסקנה, כי מדובר בתיק שונה ויוצא דופן אשר אין בו כדי להוות אבן בוחן ואמת מידה למקרים אחרים (ת.פ 12658-01-09).

סלילת הדרך למלחמה בתלונות הסרק

לשני מינוים בבית המשפט המחוזי בחיפה מועמדים כעת לקידום שמונה שופטים ועורכי הדין אורית וינשטיין ויצחק שפר (שפרבר). חלק מהשופטים המועמדים הם שופטים כיום לענייני משפחה, דוגמת השופטת אלה מירז, ושאר המועמדים הם שופטי שלום: השופטת הדס אסיף, השופטת עירית טובה הוד, השופטת ניצה מימון-שעשוע, השופטת רונית בש, השופטת איילת דגן, השופט יחיאל ליפשיץ והשופטת איריס סורוקר.

השופטת אלה מירז מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה התפרסמה בפסק דינה על בדיקת אבהות "בשיטת המדרגים" בעידן חוק מידע גנטי (תמ"ש 31880/07).בית המשפט המחוזי ביטל לאחרונה במסגרת ערעור את פסק דינה של השופטת מירז במקרה אחר (תמ"ש 14177-03-09), וערכאת הערעור קבעה שאין לחייב אדם להמיר את דתו בניגוד להלכות אותה דת. בפרשה אחרת פסקה השופטת מירז כי המשמורת הזמנית של האב על שני ילדיו תהיה למשמורת קבועה, תוך בחינת שיקולי טובת הילדים בתביעת משמורת (תמ"ש 7020/07).

בפרשה טעונה נוספת, שבה ההורים נחלקו האם בנם יתחנך בחינוך חרדי או ציוני דתי, פסקה השופטת מירז כי הבן ימשיך להתחנך במסגרת חרדית, התחשבה ברצונו של הילד וקבעה כי לא יעשה שינוי "בלבושו ובאורח חייו" (תמ"ש 11897-06-08). ואילו במקרה אחר שהגיע אל שולחנה דחתה השופטת מירז בקשה למתן צו לביצוע הפלה שהגיש חייל בשירות חובה כנגד אישה שהרתה לו, מהטעם כי זכות ההולדה החיובית

שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, ד"ר איריס סורוקר, התפרסמה בקביעתה החשובה כי "אין לאפשר ניצול לרעה של מנגנון התלונה, ככלי ניגוח או נקמה, וכאשר אין בתלונה כל אמת..." (ת"א 6664/04) ובכך סללה את הדרך לתביעות דיבה ככלי מלחמה נגד תופעת תלונות סרק וכזב.

עורכי הדין מתמודדים בשלום

שני שופטי תעבורה יקודמו לשיפוט כשופטי שלום: השופטת אלון אופיר והשופטת כוכבה איילת-גרבי.

בבתי משפט השלום במחוז חיפה מתמודדים על שלושה תפקידים פנויים עוה"ד אופיר איל, רון בן מיור (המתמחה באגודות שיתופיות), יעקב גולדברג, אמיר סלאמה, נסרין אסכנדר מוסא, אלי ברנד, שרונה גינור, ליאורה וינשטיין, יסמין כתילי מני, חנאבולוס, עופר גוט, ירון אהרוני חיים, סיגלית מצא ועידית פלד.

על התפקידים במחוז זה מתמודדים גם רשמי ההוצל"פ ליאת הר-ציון, שלאחרונה דוברת רשות האכיפה והגבייה מרבה להפיץ את החלטותיה באתר הרשות, וכן רשמות ההוצל"פ תמי יטח וסיגלית גץ-אופיר. גם הרשמים אפרים צ'יזיק, עמיעד רט ודנה עופר מתמודדים על התפקיד הנחשק והשוחק של שופט שלום במחוז חיפה.

על שני תקני שיפוט בבתי משפט השלום במחוז ירושלים מתמודדים שבעה עורכי דין: עו"ד קרן אזולאי, עו"ד עינת איילון, עו"ד דוד שאול גבאי ריכטר, עו"ד אילן סלע, עו"ד ג'ויהסקפה שפירא, עו"ד מרדכי (מוטי) פירר ועו"ד אילן רויטר.

נראה כי בסבב המינויים הנוכחי מתמודדים הכי הרבה מועמדים על 10 תקני שיפוט בבתי משפט השלום במחוז תל אביב (שבעה תקנים) ומרכז (שלושה תקנים). בין המתמודדים עורכי הדין: עו"ד עינת איילון, עו"ד אופיר איל, עו"ד אפרת אור (אליאס), עו"ד אלי ברנד, עו"ד יעקב גולדברג, עו"ד סיגלית גץ אופיר, עו"ד עינת אפרתי, עו"ד חנוך ארליך, עו"ד יגאל בורוכובסקי, עו"ד איתי חיים הרמלין, עו"ד ליאורה וינשטיין, עו"ד ניר (משה) זנו, עו"ד ירון אהרוני חיים, עו"ד ציפורה משה, עו"ד ד"ר פנינה נויבירט, עו"ד ארז נוריאלי, עו"ד אילן סלע, עו"ד רונית פוזננסקי כץ, עו"ד מרדכי מוטי פירר, עו"ד עידית פלד, עו"ד דרור קלייטמן, עו"ד גלעד משה שטסמן ועו"ד עופר שפירא.

בולטת מכולם היא עורכת הדין ד"ר פנינה נויבירט, בתו של שר המדע לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ ונציגה נוספת מהאקדמיה כמתמחה בדיני מסים. אין מדובר בסבב מינויים ראשון שלה לתפקיד השיפוטי.

לבתי משפט השלום מתמודדות גם רשמת ההוצל"פ מירב אליהו, שהועברה לאחרונה מהטיפול בתיקי מזונות לתיקי הוצל"פ רגילים בלשכה בתל אביב ומועמדת בסבב הנוכחי זו הפעם השלישית ברציפות לשיפוט בערכאות משפחה במחוז תל אביב והמרכז, וגם רשמת ההוצל"פ ליאת הר-ציון (המועמדת בדומה לרשם עמיעד רט גם לשיפוט בבימ"ש השלום במחוז חיפה או בערכאות משפחה במחוז תל אביב והמרכז). כמו כן מועמדים הרשם אריה ביטון, הרשמת צבייה (טובה)גרדשטיין-פפקין, הרשמת רנה הירש, הרשם עמיעד רט והרשם עדי סומך.

שמות המועמדים הנוספים למינוי בערכאות משפחה לתקן אחד במחוז תל אביב ושני תקנים במחוז המרכז הם עו"ד עידית ג'וליאן, עו"ד שמעון אשואל ועו"ד שמואל בר-יוסף.

על תפקיד אחד בבתי משפט השלום במחוז דרום מתמודדים הרשם משה הולצמן, ועורכי הדין: עו"ד ליאורה וינשטיין, עו"ד ניר (משה) זנו, עו"ד ירון (אהרוני) חיים ועו"ד ארז נוריאלי.

בסבב המינויים הנוכחי מתמודדים גם לתפקיד אחד של רשם בכיר לבתי משפט השלום במחוז הצפון רשמת הוצל"פ וידאד יונס, הרשמת רביע ג'באלי ועורכי הדין אורן כרמלי ודרור לביא אפרת.

בוועדה למינוי שופטים, המתכנסת בלשכת שרת המשפטים בירושלים, חברים יו"ר הוועדה שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס,מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, שר התקשורת גלעד ארדן, חבר הכנסת יצחק כהן (ש״ס), חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה) ונציגי לשכת עורכי הדין,עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד חאלד זועבי.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הודעת פרסום מנהל בתי המשפט על שמות המועמדים

 

26 שופטים ורשמים חדשים נבחרו אמש, מהם 14 עו"ד ורקבן מיעוטים אחד

 

אמש: מונו וקודמו 29 שופטים ורשמים חדשים, מהם 16 נשים ו-15 עו"ד

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.