אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המשטרה ממליצה להעמיד לדין דיינים בביה"ד הרבני שהתערבו בתיקי גירושין

ביה"ד הרבני בתל אביב. צילום: דוברות הנהלת בתי הדין הרבניים

המשטרה ממליצה להעמיד לדין דיינים בביה"ד הרבני שהתערבו בתיקי גירושין


24.04.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הדיינים, הרב דב דומב מביה"ד הרבני בתל אביב והרב משה אוחנונה מביה"ד הרבני בפתח תקווה, חשודים כי פעלו להשפיע על צדדים בתיקי גירושין שהובאו בפניהם, תוך הדחת עדים לשנות את עדותם, שיבוש מהלכי משפט וחקירה והפרת אמונים כנושאים במשרה ציבורית

המשטרה ממליצה להעמיד לדין פלילי את הדיין הרב דב דומב מבית הדין הרבני בתל אביב והדיין הרב משה אוחנונה מבית הדין הרבני בפתח תקווה. כבר עם פתיחת החקירה, הביעה שרת המשפטים ציפי לבני כוונה לפתוח בהליכי הדחה נגד שני הדיינים בוועדה למינוי דיינים, ובעקבות כך השניים השעו את עצמם מעבודתם לפני מספר חודשים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 סיימה אתמול את חקירתם של  הדיינים דומב ואוחנונה. החקירה החלה לאור חשד כי הדיינים פעלו להשפיע על צדדים במספר תיקי גירושין שהובאו בפניהם, תוך הדחת עדים לשנות את עדותם, שיבוש מהלכי משפט וחקירה, וכן הפרת אמונים כנושאים במשרת ציבור.

מהמשטרה נמסר כי במהלך החקירה נחקרו מספר חשודים נוספים, נגבו עשרות עדויות ונתפסו חומרים הקשורים לפרשה. בסיומה של החקירה, קיבל ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה את עמדת היחידה החוקרת כי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע העבירות המיוחסות לחשודים. לכן תיק החקירה הועבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז תל-אביב, שליוותה את הפרשה, ויובא להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבעצמו אישר את חקירת החשודים בהיותם נושאים משרה שיפוטית.

גרושה ללא ידיעתה

יצוין כי במאי 2012 נמנעו שופטי בג"ץ מלהתערב בדרישה להפסקת כהונתו של הדיין דומב, ומחקו את העתירה שהגישה תנועת אומ"ץ נגד שר המשפטים דאז פרופ' יעקב נאמן והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין בדרישה להציע לוועדה למינוי דיינים לסיים את כהונתו של דומב כדיין ובדרישה להורות לוינשטיין לנמק מדוע לא יוגש כתב אישום נגדו.

את העתירה לבג"ץ הגישה תנועת אומ"ץ בעקבות דו"ח חמור של נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, מאוגוסט 2008), שבו המליצה לשר המשפטים על העמדתו לדין של הדיין דומב.

תחילת הפרשה בהליכי גירושין שהסדירו הדיינים לזוג נכים. על פי תלונה שהוגשה נגד הדיינים לנציבת תלונות הציבור על השופטים, סידור הגט נעשה בהולכת שולל ובמצגי שווא. בעוד האישה סברה כי מדובר בהסדרת דיור, בסוף ההליך מצאה את עצמה להפתעתה כגרושה. בדיקת הנציבה העלתה כי אביו של בעלה של האישה המגורשת היה מעוניין להביא בהקדם לגירושיהם, פנה למחותנו וזה פנה מצדו לגיסו הדיין, הוא הרב דומב, כדי שיסייע בהסדרת הגירושין. הרב דומב נעתר לפנייה ופעל למימוש סידור הגט, ללא מודעותה של האישה.

לימים הועמדו לדין פלילי אבי הבעל ומחותנו. במסגרת עסקת הטיעון שנחתמה עימם, הושתו עליהם חמישה חודשי עבודות שירות וכל אחד מהם פיצה את המתלוננת ב-15 אלף שקל. נגד הדיין הרב דומב התנהלו הליכים משמעתיים, והמשטרה, פרקליטות המחוז, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שקדו על החקירה המשטרתית ועל בחינת ממצאיה, ומסקנתם הייתה כי בחומר החקירה שנאסף אין בסיס לחשד סביר על מעורבותו של הרב דומב בפלילים, או כי ידע על "תכניתם הזדונית" (כהגדרת השופטים) של אבי הבעל ומחותנו כלפי כלתם המתלוננת.

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר, הגיש קובלנה נגד הרב דומב לבית הדין המשמעתי לדיינים. הוא הורשע בהתנהגות שאינה הולמת דיין, והוחלט שלא לקדם את הדיין הרב דומב לדרגת אב"ד במשך חמש שנים, ולא לקדמו לבית הדין הרבני הגדול למשך שמונה שנים (ככל שהדבר תלוי ברב עמאר כנשיא בית הדין הרבני הגדול), כשאלמלא הפרשה הזאת היה הרב דומב מועמד לקידום. נרשמה גם הערה בתיקם האישי של שלושת הדיינים הנוספים בבית הדין הרבני בתל אביב שהיו מעורבים בסידור הגט הבעייתי: אבירן יצחק הלוי, יצחק אלמליח וצבי בן יעקב.

המשנה לנשיא דאז אליעזר ריבלין, והשופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג פסקו פה אחד כי העתירה מיצתה את עצמה ויש למחוק אותה. "המסכת העובדתית כפי שנפרסה בקובלנה היא קשה וחמורה", פסקו שופטי בג"ץ, "פגיעה בעותרת, בציבור, באמון במערכת המשפט, וכדי בזיון וקצף. יש צורך במיצוי הדין", קבעו שופטי בג"ץ (בג"ץ 6567/10). אולם, בשל הצטברותם של מספר שיקולים משפטיים החליטו השופטים להימנע מלהתערב בהחלטת שר המשפטים והיועמ"ש בפרשה הטעונה.

התבטאות שנויה במחלוקת

גם השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שהחליף את השופטת שטרסברג-כהן בתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים, קיבל כמוצדקת תלונה נוספת של תנועת אומ"ץ נגד הדיין דומב. התלונה הוגשה לאחר שעיתון 'הארץ' פרסם ב-17 בנובמבר 2010 ידיעה שבה נחשף כי הדיין דומב הוא אחד החותמים על מכתב הקורא לפעול נגד משכירי דירות לעובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים בפרדס כץ.

"ההתבטאות של הדיין דומב עומדת בסתירה לערכיה של מדינת ישראל, והציבור הנאור שבה, כמדינה נאורה, הנוהגת סובלנות כלפי זר ונוכרי", קבל עו"ד בעז ארד בשם תנועת אומ"ץ בפני הנציב גולדברג. תנועת אומ"ץ גם פנתה בעניין זה אל היועץ המשפטי לממשלה ולשר המשפטים בדרישה להורות על חקירה פלילית נגד הדיין דומב, וכן בדרישה לפעול לסיום כהונתו על כס הדיינות. אולם, המשנה לפרקליט המדינה דאז ופרקליט המדינה כיום, עו"ד שי ניצן, החליט בזמנו כי אין מקום לחקירה פלילית או משמעתית כנגד הדיין דומב.

הנציב גולדברג מצא כאמור את התלונה כמוצדקת, וקבע כי הדיין דומב "חרג מהמותר לו מתוקף תפקידו כדיין". שכן, סעיף 18 לכללי אתיקה לדיינים אוסר הבעה בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית.

הדיין דומב נימק את חתימתו על המכתב השנוי במחלוקת בכך שהמכתב הוצא מתוקף מילוי תפקידו (באישור) כרב של בית כנסת באזור, ובתוקף משרתו זכותו "לעורר על המצב הרוחני הספציפי". לאחר שהבין את הטעות שלו, שיגר הדיין דומב מכתב הבהרה לנציב גולדברג, בו הוסיף: "לאחר שיקול דעת במחשבה שנייה ולפנים משורת הדין אל [כך במקור] אף שאין אני רואה שעברתי על תקנות האתיקה לא הייתי צריך להשתתף בחתימתי עם הרבנים ולהימנע מכל דבר שהוא עניין ציבורי. ומעתה לא אשתתף בשום עניין ציבורי, וכך אתנהג".

הנציב גולדברג לא אהב, בלשון המעטה, את תגובתו של הדיין דומב, וקבע כאמור בהחלטתו כי "יש לראות את התלונה כמוצדקת. איני מוצא מקום להוסיף על קביעה זו, נוכח הצהרתו של כב' הדיין בדבר הימנעותו בעתיד לקחת חלק בכל 'דבר שהוא עניין ציבורי' " (9/11 רבני תל אביב).

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

המשטרה: אב בית הדין הרבני בירושלים היטה פסקי דין ויש להעמידו לדין

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.