אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מונופול שירוויח יותר מ-20% על מוצריו ישלם קנס וייחשף לתביעה ייצוגית

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

מונופול שירוויח יותר מ-20% על מוצריו ישלם קנס וייחשף לתביעה ייצוגית


13.04.2014 | ליאור שדמי שפיצר

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה מסמך מדיניות סופי המתווה את הגבול הנורמטיבי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו. לצד העיצום הכספי, מונופול שיגבה מחירים מופרזים יהיה חשוף לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר הגבוה

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה מסמך מדיניות סופי במסגרתו היא מתווה לראשונה את גבולות אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז החל על בעל מונופולין, ואת המבחנים המשפטיים והכלכליים שנועדו להעניק ודאות בעתיד למונופולים, כך שיוכלו לכלכל את צעדיהם.

בגילוי הדעת שפרסמה הרשות בסוף השבוע נכתב כי "כתוצאה מהעובדה שהצרכנים משלמים מחיר גבוה מהמחיר התחרותי, נוצרת העברת עושר מידי ציבור הצרכנים לבעל המונופולין. גביית מחיר מופרז מלבה באופן חד ביותר את בעיית יוקר המחיה, וטמונה בה פגיעה ישירה ומיידית בציבור הצרכנים.... דוקטרינת התמחור המופרז מבקשת לשים מחסום בפני תמחור אנטי תחרותי של פירמות, המנצלות את מעמדן בשוק על מנת לגרוף לכיסן את מלוא עודף הצרכן או חלק ניכר ממנו".

האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין קבוע בחוק ההגבלים העסקיים, אשר אוסר על בעל מונופולין לנצל לרעה את מעמדו בשוק, באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בין היתר באמצעות מחיר בלתי הוגן. מחיר זה עשוי להיות נמוך באופן שיש בו כדי לדחוק מתחרים מהשוק, או מחיר מופרז, המקנה לבעל המונופולין רווחים גבוהים באופן משמעותי מאלו שהיה בכוחו לגרוף בתנאי שוק תחרותי.

מבחן הרווחיות

הרשות מבהירה במסגרת המסמך כי אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז אין משמעותה זניחת קידום התחרות. העדיפות הראשונה של הרשות היא קידום התחרות ומניעת פגיעה בה. אכיפת האיסור על מחיר מופרז נועדה להרתיע מונופול מלנצל לרעה את מעמדו כאשר התחרות לא הצליחה לרסן אותו.

איסור זה שונה מפיקוח מחירים, שכן פיקוח מחירים צופה פני עתיד ומכתיב לחברה המפוקחת איזה מחיר היא רשאית לגבות. לעומת זאת, האיסור על מחיר מופרז נועד לגרום למונופול לרסן את עצמו, מחשש מהתערבות נגדו בדיעבד מצד רשות ההגבלים העסקיים ומצד תובעים פרטיים, כגון במסגרת תביעות ייצוגיות.

גילוי הדעת שפרסמה רשות ההגבלים העסקיים כולל שלוש דרכים עיקריות לבחון האם מונופול גבה מחיר מופרז:

הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצוג – הנחת העבודה של מבחן זה הוא שקיים גבול נורמטיבי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו.

מבחן הרווחיות – בבדיקה זו תשווה רשות ההגבלים העסקיים בין הרווחיות של המונופול בפועל מול מדדים חיצוניים ואובייקטיביים, כגון הסיכונים של התעשייה שבה פועל המונופול, ההון הדרוש לו והחוב שהוא מגייס.

מבחן ההשוואה – הרשות תשווה בין המחיר שגובה המונופול לבין מחיר המוצרים המתחרים, מחיר הנגבה מלקוחות שונים או מחיר מוצר דומה בשוק גיאוגרפי אחר. השוואה אפשרית נוספת היא בין מחירים שנגבו על ידי אותו מונופול על אותו מוצר בזמנים שונים.

"נמל מבטחים"

על מנת לשמור כמה שניתן על הוודאות ועל היכולת של המונופול לכלכל את צעדיו כך שלא יעבור על החוק, קבעה רשות ההגבלים העסקיים במסמך המדיניות שלה "נמל מבטחים", שפעולה לפיו לא תגרור הפעלת צעדי אכיפה נגד אותו מונופול בשל גביית מחיר מופרז. הגנה זאת תעמוד למונופול כאשר הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו, המחושבת על פי ההנחיות בגילוי הדעת, אינו עולה על 20%.

ככל שתנאי נמל המבטחים אינם מתקיימים, הרשות תמשיך לבחון את המחיר שגבה המונופול על פי המבחנים האחרים, כדי לבדוק אם אכן גבה מחיר מופרז בנסיבות העניין.

עוד נקבע במסגרת מסמך המדיניות כי הרשות לא תפעיל סנקציה פלילית נגד מונופול שגבה מחיר מופרז, אלא תטיל עליו עיצומים כספיים. מונופול שגבה מחיר מופרז חשוף גם לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז, לרבות תביעות ייצוגיות.

 

לקריאה נוספת, ראו:

המאבק ביוקר המחיה: אושר חוק המזון שנועד להגביר תחרות ולהוריד מחירים

 

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.