אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עובדת בהריון פוטרה בטענה שהיא צפויה לסבול מ"רגישות, תגובה איטית וריכוז ירוד"

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

עובדת בהריון פוטרה בטענה שהיא צפויה לסבול מ"רגישות, תגובה איטית וריכוז ירוד"


10.04.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביה"ד לעבודה דחה את טענת מנהלי החברה כי הם חששו לבריאותה של התובעת אם תמשיך לבוא לעבודה, וקבע כי המנהלים אחזו בגישה סטראוטיפית כלפי נשים בהריון. השופטת אנגלברג שהם: המילים "פררוגטיבה ניהולית" אינן מילות קסם המכשירות כל שינוי בתנאי העבודה"

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את תביעתה של רכזת שירות לקוחות בחברה שטענה להתנכלות ורעת תנאי עבודתה בשל הריונה. בית הדין התרשם כי מנהלי החברה אחזו בגישה סטריאוטיפית כלפי נשים בהריון, כשבין היתר דרשו מעובדות לחתום על התחייבות שלא להיכנס להיריון.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובעת עבדה כרכזת שירות לקוחות בחברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה, העוסקת בייבוא, שיווק ותחזוקה של גזים וציוד רפואי. במסגרת תפקידה היתה התובעת אחראית בין היתר על קבלת הזמנות מלקוחות, טיפול בתעודות משלוח וחשבוניות וארגון סידור העבודה של נהגי החברה.

כחצי שנה לאחר תחילת עבודתה בחברה, הודיעה התובעת למנהלה כי היא מצויה בחודש החמישי להריונה. מספר ימים לאחר מכן נתקפה כאבים בבטנה ושהתה בחופשת מחלה של שבועיים. במהלכה, קיבלה החברה עובדת מחליפה ושלחה לתובעת מכתב בדואר רשום שלפיו היא מושעית מעבודתה. במכתב צוין בין היתר כי בשל ההיריון עשויים להופיע אצלה "רגישות יתר, ריכוז ירוד, מהירות תגובה איטית וכד'". לעומת זאת, טענו בחברה, "פעילות החברה ועצם תפקידך נתונים תחת לחצים תמידיים ומתגברים, עבודת יחסי אנוש שונים ובלתי צפויים אשר עלולים להשפיע ולגרום להשלכות שליליות למצבך הבריאותי ולמהלך הריונך".  

בנוסף קיבלה התובעת מכתב הנושא את התאריך שבו הודיעה על הריונה, ובו הועלו נגדה טענות הנוגעות לתפקוד לקוי ולעבירות משמעת, וכן הודע לה על צמצום עבודתה לימי השבוע בלבד. עם שובה מחופשת המחלה הועברה התובעת לחדר אחר ותפקידה צומצם.

סגנון ניהול מהצבא הסובייטי

התובעת פוטרה כ-60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה, והגישה תביעה נגד החברה לבית הדין לעבודה, שבה דרשה פיצוי בסך של 100 אלף שקל מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי של 100 אלף שקל מכוח חוק עבודת נשים ופיצוי בגין עוגמת הנפש. לטענתה, החברה פגעה בתנאי עבודתה בשרירות ובחוסר תום לב קיצוני רק בשל היותה בהריון.

החברה טענה מנגד כי היא דווקא היטיבה את תנאי עבודתה של התובעת והפחיתה ממנה מטלות העלולות לגרום לה ללחץ ומתח מיותרים. לטענתה, החשש האמיתי והכן לבריאותה ולבריאות עוברה, הביאו את החברה לחשוש שהגעתה לעבודה עשויה לגרום לה לנזקים בלתי הפיכים, ומנהלי החברה ביקשו להימנע מלקחת על כתפיהם את האחריות למצבה של התובעת.

מנהלי החברה הודו כי ייתכן שסגנון הניהול שלהם הוא קשוח מעט מהמקובל בארץ, אך הוא מאפיין את המנהלים בכל התנהלותם ולא ייחודי לתובעת על רקע הריונה. לטענת מנהלי החברה, הם אמונים על היררכיה נוקשה בהיותו של אחד מהם קצין בכיר לשעבר בצבא הסובייטי ואילו השני משמש בתפקיד סגן יו"ר ההתאחדות להוקי קרח וגלגליות, האחראי על כ-300 ספורטאים. אופי תפקידם והרקע שלהם חלחל גם לניהול החברה, ובשל כך הם דורשים שמירה על היררכיה, כבוד למעמדם ולסמכויותיהם ומשמעת עצמית גבוהה.

השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה את התביעה ודחתה את טענת החברה כי שאלות של הריון או לידה כלל לא עמדו על הפרק כאשר קיבלה לעבודה עובדות צעירות. לא הוכחש כי אחד ממנהלי החברה שוחח עם התובעת ביום שבו הודיעה על הריונה והסביר לה כי בגלל ההיריון יהיו לה תופעות לוואי ו"חשיבתה תואט". מלבד האמור, העידו מספר עובדות לשעבר בחברה על כך שבראיון העבודה טרם קליטתן לעבודה נשאלו אודות "תכניותיהן להרחבת המשפחה". אחת מהעובדות אף סיפרה כי נאלצה לחתום על מסמך שבו היא מצהירה כי היא אינה בהריון ומתחייבת שלא להיכנס להיריון במשך שנתיים. עוד התקבלה גרסת התובעת, שאושרה על ידי אחד המנהלים, שלפיה מנהלי החברה סברו כי עובדת הרה היא עובדת המתפקדת בצורה פחות טובה.

ניתוק מרשת המיחשוב ומעובדים אחרים

השופטת קבעה כי שעות עבודתה של התובעת אכן צומצמו, כשלכך היתה השפעה ישירה על שכרה, וכי מרגע ההודעה על ההיריון החלה החברה ב"מבצע תיעוד תלונות" שבמסגרתו הטיחה בתובעת האשמות שונות לרבות זיוף מסמך רפואי וגרימת נזק ל"רכוש החברה" עקב רישום לא תקני בכרטיס הנוכחות. עוד צוין כי עם שובה של התובעת מחופשת המחלה, היא הועברה לחדר אחר המנותק מרשת המחשוב המשרדית, תפקידה שונה, הוקצו לה מטלות אחרות, סמכויותיה ניטלו ממנה ובמקומה נקלטה לעבודה עובדת אחרת. בנוסף, נאסר עליה לחנות בחניה הסמוכה למשרדי החברה ונאסר על העובדים האחרים לשוחח עמה. צעדים אלו, קבעה השופטת, אינם יכולים להיחשב כ"דאגה לרווחתה של התובעת" כפי שטענה החברה, כי אם כהרחקתה מסביבת העבודה השוטפת.

השופטת אנגלברג שהם דחתה את טענות החברה כי התובעת ביצעה טעויות שגרמו לנזקים, היות שטענות אלו הועלו כלאחר יד וללא כל תיעוד.

השופטת הבהירה כי החלטה חד צדדית של מעסיק לשנות את תפקידיה של עובדת הרה על רקע הריונה, מבלי שזו נתנה הסכמתה לכך ומבלי שהיתה לשינוי זה כל הצדקה, מהווה פגיעה בתנאי העבודה העולה כדי הפרת הוראות סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עוד הדגישה השופטת כי המילים "פררוגטיבה ניהולית" אינן מילות קסם המכשירות כל שינוי. עם זאת, הובהר כי אין בדברים אלה כדי לגרוע מחובתה של עובדת הרה לנהוג בחוזה העבודה שבו התקשרה בתום לב ובהגינות ולא לנצל את זכויות ההיעדרות המוקנות לה לרעה.

בסיכומו של דבר, נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי, הן מכוח חוק השוויון והן מכוח חוק עבודת נשים, בסכום כולל של 45 אלף שקל.

 

תע"א 2802-09

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

תקדים: לא התקבלה לעבודה בגלל היריון – ותפוצה ב-210 אלף שקל

 

פוטרה מחברת יורוקום בזמן הריון – ותפוצה ב-110 אלף שקל

 

מתמחה במשרד עורכי דין שפוטרה בהיותה בהריון תקבל פיצוי של 24 אלף שקל

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.