אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ אישר את תוצאות הבחירות למועצת הרבנות למרות הניסיון הפוליטי להטותן

צילום: Getty images Israel

בג"ץ אישר את תוצאות הבחירות למועצת הרבנות למרות הניסיון הפוליטי להטותן


08.04.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

התערבות פסולה של לשכת סגן השר לענייני דתות הביאה לבחירתם של חברי המועצה המכהנים לקדנציה נוספת. העותר, עו"ד מרדכי איזנברג: "יש לתקוף את השיטה לפיה די בקרבת משפחה או שייכות פוליטית בכדי לאייש משרות כה חשובות בחיי העם"

לאחר כחצי שנה של קיפאון, שופטי בג"ץ דחו אמש במפתיע את העתירה לביטול תוצאות הבחירות למועצת הרבנות הראשית, הגוף המשפיע ביותר על חיי הדת בישראל. המשנה לנשיא השופטת מרים נאור דחתה, בהסכמת השופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל, את עתירת התנועה להגינות שלטונית לביטול הבחירות למועצת הרבנות הראשית, שנערכו ב-10 לאוקטובר 2013.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, הירשמו לניוזלטר תקדין

 

עם הגשת העתירה, שופטי בג"ץ הוציאו תחילה צו על תנאי, שחייב את השר לשירותי דת נפתלי בנט, לשכנע את שופטי בג"ץ מדוע לא יבוטלו הבחירות למועצת הרבנות הראשית בשל מעורבות פסולה של לשכת סגן השר, אלי בן-דהן, לבחירתם מחדש של עשרת הרבנים שסיימו כהונתם במועצת הרבנות עובר לבחירות. רבנים אלה מכונים בעתירה לבג"ץ בשם "רבני הדיל".

בנט גם נדרש להסביר מדוע לא יבוטלו תוצאות הבחירות למועצת הרבנות בשל הטעיית האסיפה הבוחרת במצג שווא כאילו הרבנים הראשיים לישראל תומכים בבחירתם של "רבני הדיל" לקדנציה נוספת. עוד נדרש בנט להסביר לבג"ץ מדוע לא יבוטלו תוצאות הבחירות עקב הטעיית האסיפה הבוחרת כאילו "רבני הדיל", הם היחידים העומדים לבחירה, ועקב אי-פרסום מבעוד מועד של חברי האסיפה הבוחרת כי ארבעה רבנים נוספים הגישו מועמדותם בבחירות אלו.

 

התנערות מטרידה

 

בדיון שקדם להוצאת הצו, נדון המכתב שהופץ מלשכת בן-דהן על ידי חיים פאלק, יועצו של בן-דהן. המכתב מוען ארבעה ימים לפני הבחירות ל-150 איש בערך, מרביתם ראשי ערים, ונאמר בו שיש הסכמה בין שלושת המפלגות הדתיות (הבית היהודי, אגודת ישראל וש"ס) וכן על דעת הרבנים הראשיים, על תמיכה הדדית ברשימת המועמדים שכיהנו בקדנציה הקודמת לבחירות, בהם הרבנים יצחק דוד גרוסמן, יוסף גליקסברג, יצחק רלב"ג, יעקב רוז'ה, יעקב שפירא, אברהם יוסף, יצחק פרץ, רצון ערוסי, שמואל אליהו, שמעון אליטוב, אליעזר שמחה וייס, אליהו אלחרר ויוסף שלוש.

נציגת משרד הדתות, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, ניסתה בדיון להתנער מהפצה רשמית של המכתב ששיגר פאלק וטענה כי איננה יודעת "אם הדבר היה על שם הרבנים הראשיים... היה בירור אל מול לשכות הרבניים הראשיים". אבל השופטת אסתר חיות העמידה אותה במקומה: "מה זאת אומרת 'לשכות'? מה הקירות דיברו? המכתב הביא את עמדת הרבנים". בוכמן השיבה: "אני מקבלת".

השופטת מרים נאור לחצה את בוכמן לקיר: "אז לכאורה הובא בטעות מידע שאיננו משקף עמדת הרבנים הראשיים, ויכול להיות שפה ושם לא שמעו בקולם, אבל בגדול רשימת הדיל צלחה בגדול, לא?". עוה"ד בוכמן השיבה: "הרשימה עליה היתה הסכמה בין המפלגות אכן מבוטאת היטב בתוצאות הבחירות". בהמשך הדיון היא הודתה כי "איננו כופרים בכך שהיה

פגם וטעם רע בהוצאות אותו מכתב על נייר רשמי של משרד ממלכתי, אך הבחירות עדיין היו חשאיות סודיות ופרטיות וכל אדם מאחורי פרגוד יכול לפעול לפי צו מצפונו".

השופטת נאור לא הרפתה: "יש משקל סגולי גדול לכאורה שכתוב על דעת הרבנים הראשיים. אנשים נדמה לי נוהגים לייחס לרבנים ככלל מכווני דרך, לא כך?". ועוה"ד בוכמן השיבה: "יתכן כבודכם, יתכן שהיה לכך משקל כלשהו". אך השופטת חיות הבהירה לבוכמן כי "זה שגברתי שואלת את השאלה 'מה לא בסדר בזה?' זה מטריד".

לאחר הפסקת התייעצות טענו שופטי בג"ץ כי הם יכולים להשלים עם העובדה שהמכתב של פאלק הופץ על דעת המפלגות, כי "דרכן של מפלגות לעשות דילים ועניינים פוליטיים ובזה לכאורה אין פסול", אבל שופטי בג"ץ התקשו להשלים עם כך שבמכתב נטען כי רשימת המועמדים היא על דעת התורה של הרבנים הראשיים. השופט יצחק עמית הוסיף כי גם היה מכתב דומה של ח"כ איילת שקד בו היא מזכירה את הרבנים הראשיים.

 

הפקת לקחים אינה מחייבת צעד קיצוני

 

בפסק הדין שניתן אמש נקבע לבסוף כי העתירה נדחית, ללא צו להוצאות משפט, משום ש"אכן, ראוי להפיק לקחים ממערכת בחירות זו. על כך לא היה חולק. המדינה וסגן השר לשירותי דת הבהירו עמדתם כי לא היה מקום להוצאת המכתב של יועץ סגן השר, והוא עצמו הבהיר כי היה חדש בתפקידו. אך זו אינה עילה לנקוט במהלך הקיצוני של ביטול הבחירות".

הרבנים הראשיים הבהירו בתצהיר התשובה מטעמם לבג"ץ כי הם עודכנו בדבר ההסכמה אליה הגיעו הסיעות הדתיות לקראת הבחירות למועצת הרבנות הראשית, לעניין הרכב המועצה שתיבחר, ולא הביעו התנגדות להסכמה זו. עוד הובר לשופטי בג"ץ כי בתקופה שקדמה לבחירות, סעד הרב הראשי יצחק יוסף את אביו המנוח, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כמה פעמים ביום. הרב עובדיה יוסף נפטר כמה ימים לפני מועד הבחירות, ובמועד הבחירות עצמו ישב הראשון לציון שבעה, ודעתו לא הייתה נתונה לבחירות.

לכן פסקה השופטת נאור: "דעתי היא כי גם על פי תיאור עובדתי זה מכתבו של יועץ סגן השר אינו נגוע בכזב או בהטעיה... אני מקבלת כי הרבנים הראשיים לא ביקשו ממקורביהם, יהיו אלה אשר יהיו, לשדל את יועץ סגן השר להוציא מכתב בו ייכתב כי הרשימה היא 'על דעתם'. מכתבו של יועץ סגן השר מוטב היה – לכל הדעות – שלא היה בא לעולם. אולם לא זו השאלה. השאלה היא אם במכתב נאמר דבר שהוא בגדר מצג שווא בדבר עמדת הרבנים. אחרי שלל המכתבים, התצהירים הכוללים עדויות מפי השמועה, ותצהירי מנהלי הלשכות אין מקום לקבוע כי מכתבו של יועץ סגן השר העביר לבוחרים מסר שאינו נכון בעניין עמדת הרבנים.

 

תפקוד לקוי של חברי המועצה

 

יצוין כי מדובר בגוף המשפיע ביותר על חיי הדת בישראל. החוק בישראל מקנה את כל סמכויות הכוח המשמעותיות של חיי הדת בארץ למועצת הרבנות הראשית, הרבה יותר מאשר לרבנים הראשיים, שלהם יש בעיקר סמכויות הצהרתיות. בבחירות למועצת הרבנות עמדו לבחירה עשרה מועמדים, שאליהם מצטרפים רב אחד מארבעה ערים בארץ: תל-אביב, חיפה, באר-שבע וירושלים (שכיום אין לה רב ראשי) ושני הרבנים הראשיים עצמם.

עוה"ד מרדכי איזנברג, שעתר לבג"ץ בנושא, הסביר בעבר לכותב שורות אלה כי מטרת העתירה לבג"ץ היא להביא לקיומה של מערכת בחירות חדשה למועצת הרבנות הראשית, "בה יציגו רבנים פעילים ויצירתיים את מועמדותם לכהונה כחברי מועצת הרבנות הראשית. בכך היינו משיגים את ריענונה של הרבנות הראשית ושיפור תפקודה בשעה קשה זו בה אנו זקוקים לרבנות ראשית הנהנית מאמון הציבור ותורמת לדמותה היהודית של מדינת היהודים".

איזנברג הוסיף ש"הכול תמימי דעים כי כקולקטיב נכשלה המועצה היוצאת במילוי תפקידיה שבחוק. מאליו מובן אם כן כי ההסכמים לבחירת המועצה היוצאת מחדש היו בלתי ראויים. ככל שהיו נקבעים בחירות חדשות התנועה להגינות שלטונית היתה מביאה מידע מדויק לידיעת הבוחרים בדבר תפקוד חברי המועצה היוצאת, כגון שיעור השתתפותם בישיבות המועצה בחמשת שנות כהונתם, וכן מספר הפעמים בשהם הביעו עמדה לפרוטוקול בדיוני המועצה. הנתונים היו מדהימים את הציבור. יש לתקוף את השיטה לפיה די בקרבת משפחה או שייכות פוליטית בכדי לאייש משרות כה חשובות בחיי העם".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט" שייצג חמישה מחברי מועצת הרבנות הראשית (הרבנים גליקסברג, אליטוב, רלב"ג, רוז'ה וערוסי) שהעתירה ביקשה לבטל את בחירתם, אמר בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "העתירה ביקשה לבטל, בטענות שוליות, הליך דמוקרטי של בחירות. בדחותו את העתירה, קבע בית המשפט באופן חד משמעי כי גם אם היה מי שניסה להשפיע על הבחירות, משיקולים פוליטיים, אין בכך כדי לפגוע בכשרותן, והרבנים שנבחרו אינם רק אדירים במלוכה אלא גם בחורים כהלכה".

בג"ץ 7415/13

 

לקריאה נוספת, ראו:

בג"ץ הורה לממשלה לקיים בחירות לרבנות הראשית כבר בחודש הבא

http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4257457

 

ועדת השרים אישרה: רב ראשי אחד לישראל, ללא תלות בעדת המוצא

http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4441873

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה