אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הפיצוי בייצוגית בעניין "חוק הספאם": עוד דיוור ישיר של קמפיינים לכלל הציבור

צילום: Getty images Israel

הפיצוי בייצוגית בעניין "חוק הספאם": עוד דיוור ישיר של קמפיינים לכלל הציבור


30.03.2014 | ליאור שדמי שפיצר

היועמ"ש יהודה וינשטיין מתנגד להסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד חברות העוסקות בדיוור ישיר וטוען כי ההסדר אינו מביא הישג של ממש לצרכנים ועשוי להוות בעצמו עבירה על החוק ומטרד לציבור

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע היום לבית המשפט המחוזי מרכז כי הוא מתנגד להסדר הפשרה שגובש בבקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי "חוק הספאם" נגד חברה העוסקת בדיוור ישיר, וזאת משום שההסדר אינו מביא הישג של ממש לצרכנים.

מדובר בתביעה שהגישה בתי מזרחי נגד החברות סמארט קלאב, לוטוקארד, טוטוקארד ואימייליון, בגין דברי פרסומת שקיבלה לדוא"ל שלה, מבלי שנתנה לכך את הסכמתה מראש ובכתב. בתביעה נטען כי הנתבעות אף נטרלו את האפקטיביות של אפשרות ההסרה מרשימת התפוצה. במעשיהן, הפרו לכאורה הנתבעות את סעיף 30א לחוק התקשורת, שזכה לכינוי "חוק הספאם".

הצדדים ביקשו מבית המשפט לאשר הסדר פשרה, שבו נאמר כי בשל קושי מהותי לפצות כל אחד מחברי הקבוצה, אחת הנתבעות תבצע דיוור ישיר לכלל הציבור שיכלול שלושה קמפיינים בנושא הגברת המודעות להגנה על איכות הסביבה, לזכויות ניצולי שואה ולסיוע לנוער בסיכון. לתובעת ישולם גמול של 11 אלף שקל ולעורכי דינה ישולם שכר טרחה בסך 74 אלף שקל.

בית המשפט ביקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסדר הפשרה, שכאמור הביע את התנגדותו לאישור ההסדר. בעמדה שהוגשה באמצעות עו"ד מיטל בסלי-דובדבני מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) נאמר כי המבקשות לא הציגו כל נימוק לעניין הקושי שבאיתור פרטני של חברי הקבוצה. "נראה על פניו כי המבקשות יכולות לבצע פיצוי בפועל או להפיץ מודעה בדבר הזכאות לקבלת הפיצוי למי שנשלחו אליו הודעות, הרי זהו עיסוקן של הנתבעות - הפצת הודעות", נאמר בעמדה.

עוד טען היועץ המשפטי לממשלה הפיצוי המוצע בדמות דיוור ישיר של קמפיינים לכלל הציבור, עשוי להוות בעצמו עבירה על החוק, ובכל מקרה "לא ניתן לראות בשליחת ההודעות הטבה לחברי הקבוצה או לציבור, שכן לא ברור כיצד שליחת המודעות תועיל לקידום המטרות שהוזכרו בהסדר הפשרה, ומכיוון שלאור אופי המודעה ותפוצתה הרחבה קיים חשש כי היא תהווה מטרד לציבור ותו לא".

נימוק נוסף להתנגדות נעוץ בעובדה שההסדר הוא למעשה רק מול נתבעת 4 (אימייליון), שכן הצדדים הסכימו כי היא תהיה המפצה היחידה. בכך, מקבלות לכאורה הנתבעות האחרות הגנה מפני תביעות פרטניות בגין הפרת החוק. הסדר זה, לדעת וינשטיין, עלול דווקא לפגוע בהרתעת המשיבות מפני הפרת הדין.

עוד מבקש היועץ המשפטי לממשלה בעמדתו כי הצדדים יבהירו בהסדר כי ההסדר אינו מונע מכל אחד מחברי הקבוצה לתבוע סעד פרטני של 1,000 שקל פיצוי בלא הוכחת נזק. בנוסף, הוא מבקש למנות בודק להסדר ומציין כי הסכום שישולם כשכר טרחה לפרקליטי התובעת הינו גבוה בהתחשב בכך שההסדר אינו כולל כל הישג ממשי לחברי הקבוצה.

תצ 39234-09-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

עו"ד שניסה להרוויח מתביעות על דואר זבל יפוצה "רק" ב-10,000 שקל

 

גולשת שקיבלה עשרות הודעות פרסומיות בדואר האלקטרוני תפוצה ב-10,000 שקל

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.