אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השדכן לא עמד בהתחייבות למצוא אישה וישיב ללקוח 85% מהתמורה ששילם

צילום: Getty images Israel

השדכן לא עמד בהתחייבות למצוא אישה וישיב ללקוח 85% מהתמורה ששילם


27.03.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי אף שהשדכן לא התחייב לתוצאה הסופית, היה עליו להשתדל ולעשות מאמצים לטובת הלקוח. העברת פרטי 6-7 נשים שחלקן לא מעוניינות בבן זוג וארגון פגישה בודדת עם אישה שהבהירה כי "לא יצא מזה כלום" – אינם יכולים להיחשב מאמץ סביר

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתו של גבר לחייב שדכן שעמו התקשר לצורך סיוע במציאת בת זוג למטרת נישואין, להשיב לו את התמורה ששילם, בטענה כי זה הפר את חובתו כלפיו. בית המשפט קבע כי אף שהשדכן לא התחייב לתוצאה הסופית, היה עליו להשתדל ולעשות מאמצים לטובת הלקוח.

התובע פנה אל הנתבע, שדכן במקצועו, במטרה שיסייע בידו למצוא אישה למטרת נישואין. לטענת התובע, על אף ששילם לנתבע את מלוא התמורה המבוקשת, בסך של בסך 6,500 שקל, לא הועברו אליו פרטי נשים הפנויות לקשר בכמות ובאיכות הנדרשת.

לדבריו, הנתבע הבטיח לו שקיים ברשותו מאגר של "מאות מועמדות", אולם בפועל במשך תקופה של שלושה חודשים קיבל שישה מספרי טלפון בלבד, שרובם כלל לא היו רלוונטיים. לאחר תקופה זו, הבין התובע כי השדכן אינו מקיים את המוטל עליו, ועל כן ביקש ממנו לפרסם מודעה בעיתון שתגביר את החשיפה לעניינו. משסורב, ביקש לבטל את ההתקשרות ולקבל את כספו בחזרה.

השדכן מצדו טען כי המלאכה של מציאת בת זוג היא קשה, מורכבת ועדינה, וכי מעולם לא התחייב כלפי התובע לתוצאה כלשהי.

השופט יוסף טורס קיבל את התביעה וקבע כי השדכן הפר את התחייבותו כלפי התובע ולכן עליו להשיב לו 85% מסכום התמורה ששילם. מעיון בהסכם שנחתם בין הצדדים ומעדויותיהם, הסיק בית המשפט כי מטרת ההסכם הייתה מציאת בת זוג לתובע למטרת נישואין. יחד עם זאת, הובהר כי לא מדובר בחוזה להשגת תוצאה אלא בחוזה "השתדלות", שבו התחייב השדכן במאמץ והשתדלות לאתר עבור התובע בת זוג מתאימה. בעניין זה, קבע בית המשפט העליון כי חיוב השתדלות הוא חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה מבלי להתחייב להשגתה, ועל כן יישא החייב באחריות רק אם ניתן לייחס את אי-השגת התוצאה המבוקשת לחוסר מיומנותו, להתרשלותו וכיו"ב. לפיכך, אין די שהתובע יוכיח שהתוצאה לא הושגה, אלא עליו להראות שהצד השני לא עשה את המאמצים הנדרשים להשגתה, כשבהתאם לפסיקה, רמת ה"זהירות" עשויה להשתנות ממקרה למקרה.

במקרה זה ציין השופט טורס כי התובע אכן הוכיח שהשדכן לא ביצע את המוטל עליו על פי ההסכם. השופט דחה את טענת השדכן כי העביר לתובע רשימה של 18 שמות ומספרי טלפון, וקיבל את גרסת התובע כי בפועל הועברו 6-7 שמות בלבד, אשר רובם לא היו רלוונטיים. השופט קבע כי מדובר במספר מועט ביותר של שמות בתקופה של שלושה חודשים, ולכן הדבר אינו יכול להיחשב כהשתדלות סבירה של השדכן להשגת תוצאה, או כמאמץ סביר והוגן.

השופט טורס הבהיר כי לא ניתן לקבוע מהו מספר המועמדים המינימאלי שעל שדכנים להעביר ללקוחותיהם, אולם ברי שמדובר במספר העולה על זה הנטען במקרה זה. זאת ועוד, תפקידו של השדכן הוא לדאוג גם להתאמה בין המועמדים ללקוח, וגם בעניין זה לא שוכנע כי השדכן עשה את המוטל עליו באופן הוגן וראוי, כפי שניתן ללמוד מכך שהנשים שפרטיהן הועברו לתובע כלל לא היו מעוניינות במציאת בן זוג.

השופט נתן אמון בדברי התובע אודות פגישה בודדת שהתקיימה עם אישה שהבהירה לו מיד כי "לא יצא מזה שום דבר", באופן היוצר רושם כי הפגישה אורגנה כדי לצאת ידי חובה.

עוד הוסיף השופט כי השדכן כלל לא ידע לומר מה עלה בגורל המפגשים שבין התובע למועמדות שהעביר לו, ומכאן דומה שלא העניק לו יחס אישי אלא הסתפק בהעברת מספר שמות ומספרי טלפון של נשים מבלי לעקוב אחר הצלחת התהליך. גם בכך, לדעת השופט טורס, אין די לצורך עמידה בתנאי ההסכם היות שהדבר אינו מאפשר לשדכן לקבל משוב על אודות חוסר הצלחת מפגש קודם ולהסיק ממנו מסקנות על מנת להתאים לתובע בת זוג מתאימה יותר.

סיכומם של דברים, נקבע כי האמצעים בהם נקט השדכן להשגת המטרה לא היו סבירים והולמים ולא היה בהם על מנת להביא להגשמתה, ועל כן המסקנה היא שהשדכן הפר את ההסכם. כמו כן, למרות שהתובע ביקש מהשדכן לשנות את התנהגותו ואף הציע לפרסם מודעה בעיתון על מנת להגדיל את חוג הנשים שתיחשפנה לפנייתו, השדכן סירב ומכאן שהפרת ההסכם לא תוקנה אף לאחר התראה.

לאור האמור, קמה לתובע הזכות לבטל את ההסכם, כפוף להשבה הדדית בין הצדדים. השופט העריך את שווי השירות שקיבל התובע מהשדכן בסך 15% מהתמורה החוזית, ועל כן חייב את השדכן להשיב לתובע 85% מהתמורה ששילם, קרי 5,525 שקל בתוספת הוצאות בסך 500 שקל.

 

ת"ק 19895-02-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.