אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון אישר: עו"ד יורם שפטל יפצה מאזין שכינה אותו בשידור "רמאי" ו"שרץ"

עו"ד יורם שפטל. צילום מסך מתוכניתו באתר 103FM

העליון אישר: עו"ד יורם שפטל יפצה מאזין שכינה אותו בשידור "רמאי" ו"שרץ"


23.03.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה בקשת רשות ערעור שהגיש שפטל על חיובו לפצות מאזין ב-75 אלף שקל בגין לשון הרע. השופט זילברטל: "התבטאות כמו 'רמאי מתועב שכל חייו מוקדשים לשקרים בשירות הרוצחים הערבים' אינה חלק מוויכוח לגבי האמת ההיסטורית ואינה הבעת דעה בתום לב"

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד יורם שפטל, על חיובו לפצות ב-75 אלף שקל מאזין שעלה לשידור בתכנית הרדיו שלו בגין דברי לשון הרע שאמר נגדו. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה מגלה הצדקה לדיון "בגלגול שלישי" שכן אינה חורגת מהמחלוקת הנקודתית בין הצדדים ואינה מגלה סוגיה עקרונית שיש לדון בה שוב. כמו כן, אין ספק שמדובר בדברי לשון הרע שלא ניתן להחיל עליהם את הגנות "הבעת הדעה" או "תום הלב".

עו"ד שפטל עורך ומגיש מזה שנים תכנית רדיו שבועית ברדיו 103FM, שבמסגרתה הוא מנהל דיונים עם מאזינים בנושאי אקטואליה ופוליטיקה. באחת התכניות ששודרה בספטמבר 2009 עלה לשידור המשיב, מאזין של התוכנית, וניהל עם שפטל ויכוח משתלח וסוער באשר לסוגיות פוליטיות והיסטוריות שונות הקשורות במאורעות תרפ"ט ובהסכמי אוסלו. בתכנית הבאה שהגיש שפטל, התייחס במונולוג הפתיחה למשיב ובין היתר כינה אותו "חצוף", "בריון לשוני", "רמאי פתולוגי" ו"פנאט שמאלי קיצוני" וטען כי זה פועל בשליחות האויב הערבי ו"מקדיש את כל חייו לשקרים ורמייה כלפי עמו".

"זירה להחלפת מהלומות מילוליות"

בהמשך התכנית התייחס שפטל למשיב במסגרת שיחה עם מאזינה אחרת שעלתה לשידור וכינה אותו "שרץ" ו"תולעת" וטען כי "היה משתתף בפעולות טרור עם הערבים". כל זאת, מבלי שהמשיב היה חלק מהתוכנית ומבלי שניתנה לו זכות תגובה כלשהי.

בעקבות משדר זה, שלח המשיב מכתב לשפטל בו קבל על הדברים שאמר עליו ודרש התנצלות, אולם במקום התנצלות קיבל מכתב בו הוסיף שפטל וכינה אותו "יודו-קוויזלינג" תוך השוואתו לראש ממשלת נורבגיה ששיתף פעולה עם הנאצים. בגין דברים אלה הגיש המשיב תביעת לשון הרע נגד שפטל לבית משפט השלום, ואילו שפטל מצידו הגיש תביעה שכנגד בגין הדברים שנאמרו על ידי המשיב במסגרת התוכנית בה עלה לשידור.

בית משפט השלום דחה את שתי התביעות, תוך שקבע כי הדברים שנאמרו על ידי שפטל היו בגדר "הבעת דעה" על התנהגות המאזין בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, מעשיו ודעותיו של המאזין כחלק מהמחלוקת האידיאולוגית העצומה בין הצדדים. אשר לשימוש בכינויים "רמאי בזוי", "שקרן פתולוגי" או "שרץ", סבר בית המשפט כי אלו אינם מהווים לשון הרע שכן נאמרו במסגרת תוכנית הידועה כ"זירה להחלפת מהלומות מילוליות", ומאופיינת בהשתלחויות במאזינים העולים לשידור.

על כך, הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את ערעור המאזין וחייב את שפטל לפצותו ב-75 אלף שקל בקבעו כי הדברים שאמר היו בגדר לשון הרע. בתוך כך, הבחין בית המשפט בין הכינויים הפוגעניים בהם השתמש שפטל לבין המחלוקת העובדתית-היסטורית שבין הצדדים וקבע כי אין זה מתפקידו להכריע בה וממילא אין לה משמעות לעניין. אשר ליתר הביטויים, ביניהם "רמאי", "בזוי", "מתועב" ו"שרץ" –  נקבע כי הם מהווים לשון הרע.

אדרת עקרונית למחלוקת

שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי על פי ההלכה הנוהגת משכבר הימים, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן אך ורק במקרים בהם עולה שאלה החורגת מד' אמותיהם של בעלי הדין או לשם מניעת עיוות דין. במקרה זה, הבקשה אינה עונה לתנאים אלו, על אף שעו"ד שפטל ניסה לעטות עליה אדרת עקרונית ולטעון כי היא מעוררת "סדרה של שאלות משפטיות" בעלות השלכה ציבורית. בפועל, נקבע כי הבקשה עוסקת אך במחלוקת הקונקרטית שהתעוררה ביחס לדברים שנאמרו בתכניות הרדיו ומשמעותם, ואין בעובדה שבית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום כדי להצדיק כשלעצמה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. 

אף לגופו של עניין, סבר השופט זילברטל כי ספק רב אם חלה במקרה זה הגנת חוק איסור לשון הרע, העוסקת במקרים בהם הפרסום נעשה כדי "לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". לדעת השופט, ספק רב אם ניתן לראות בדברי המשיב בתכנית בה עלה לשידור כלשון הרע, וגם אם כן, ההגנה אינה חלה באופן אוטומטי על כל תגובה באשר היא.

השופט זילברטל הוסיף כי הביטויים שבהם השתמש עו"ד שפטל בתכנית השנייה אינם בגדר "גינוי" או "הכחשה" גרידא, אלא הרבה מעבר לדרוש לצורך כך ועלו בבחינת הכפשה לכל דבר. מעבר לדרוש, ציין בית המשפט כי אין ממש בטענותיו של שפטל לפיהן טעה בית המשפט המחוזי כשקבע שלמחלוקת העובדתית-היסטורית בין הצדדים אין משמעות מכרעת, שכן קביעה זו נעשתה לצורך ההבחנה שבין ההתבטאויות שנעשו בגדרה של המחלוקת לבין ביטויים אחרים כגון "בזוי" ו"שרץ". כמו כן, לא יכול להיות ספק שהתבטאות במילים כמו "רמאי מתועב" שעלה לשידור "בשליחותו ובשירותו של האויב הערבי", ו"שכל ימיו וכל חייו מוקדשים לשקרים ורמייה כלפי עמו בשירות הרוצחים הערבים" היא בגדר לשון הרע, במובחן מ"גידוף סתם" או מהבעת ביקורת על עמדות ודעות הצד השני, ונחזית על פניה כקביעת עובדה. לפיכך, הצגה זו של הדברים, שלא נטענה ולא הוכחה לגביה טענת "אמת דיברתי", אינה חלק מוויכוח לגבי האמת ההיסטורית ואינה הבעת דעה בתום לב.

 

רע"א 8279/13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

עו"ד יורם שפטל כינה מאזין "רמאי" ו"שרץ" ויפצה אותו ב-75 אלף שקל

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.