אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המשנה ליועמ"ש: הגברת השקיפות מחייבת לרשום את קק"ל כחברה לתועלת הציבור

דגל קק"ל

המשנה ליועמ"ש: הגברת השקיפות מחייבת לרשום את קק"ל כחברה לתועלת הציבור


16.03.2014 | ליאור שדמי שפיצר

בחוות דעת שהוגשה לרשם התאגידים טען המשנה ליועמ"ש מדובר בחברה בעלת תקציב עתק המבוסס על כספי ציבור, אשר אין כיום כמעט כל פיקוח חיצוני, רגולטורי או ציבורי, על התנהלותה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), אבי ליכט, הורה לרשם התאגידים לרשום את הקרן הקיימת לישראל כחברה לתועלת הציבור, זאת לאחר שהקרן לא עשתה זאת מיוזמתה בטענה כי היא אינה נופלת להגדרה זו.

בחוות דעת ששלח המשנה ליועמ"ש אל רשות התאגידים נטען כי קק"ל עומדת במבחנים הפשוטים והברורים של חוק החברות – היא פועלת למטרות ציבוריות ואינה מחלקת רווחים. "מדובר בחברה שתקציבה הוא תקציב עתק המבוסס על כספי ציבור – בין מתרומות ישירות ובין מכספים שהגיעו ומגיעים מהעברת זכויות בקרקעות שבבעלות קק"ל", נכתב בחוות הדעת. "מקורם של הכספים שבהם נרכשו אותו הקרקעות על ידי קק"ל גם הוא בכספי ציבור ותרומות. קק"ל מבצעת תפקידים ציבוריים ומהווה גוף דו מהותי, שחלק מהדין המנהלי חל לגביו".

סיווגה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור מטיל עליה חובות מעבר לחובות החלות על חברה פרטית רגילה. מדובר בהוראות הנוגעות להתנהלותה של החברה ולממשל התאגידי שלה. סיווג כחל"צ מגביר את השקיפות בפעילותה של החברה, מחייב אותה להגיש דו"חות שנתיים ומחיל עליה פיקוח מסוים מצד רשם ההקדשות.

לדברי המשנה ליועמ"ש, כיום כמעט שאין כל פיקוח חיצוני, רגולטורי או ציבורי, על התנהלותה של קק"ל, וזאת גם בשל היעדר השקיפות של דו"חות החברה. תפקידים ציבוריים, מימון שמקורו בכספי ציבור ומבנה שליטה פוליטי ומבוזר מחייבים שקיפות והסדרה, וגם מטעם זה יש לפעול לרישום קק"ל כחברה לתועלת הציבור.

המשנה ליועמ"ש הבהיר כי אין ברישום כדי להטיל דופי או לבקר את התנהלות קק"ל או לומר כי פעילותה אינה פעילות חשובה. דווקא הרישום מעיד על כל שאין מדובר בחברה "רגילה" אלא בחברה מיוחדת שתכלית פעולותיה היא ציבורית וכך יש לבחון אותה.

קק"ל נוסדה על ידי ההסתדרות הציונית בשנת 1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרת קרקעות להתיישבות יהודית. עד לשנות ה-50 פעלה קק"ל בישראל כחברה אנגלית שנוסדה בלונדון ונרשמה כחברה זרה. חוק קרן קיימת לישראל מ-1953 יצר הסדר מקל להעברת נכסי החברה הזרה לחברה הישראלית, וכן יצר הקלות מסוימות על רישום החברה, כך שכיום רשומה קק"ל כחברה בישראל.

הכנסותיה ונכסיה של קק"ל מיועדים אך ורק למטרות החברה הציבוריות, והן אינם מחולקים בצורת דיבידנד או בדרך אחרת.

המשנה ליועמ"ש דחה את טענותיה של קק"ל כי היא כלל אינה "חברה" על פי חוק החברות אלא תאגיד שהוקם בחוק קק"ל. לטענתו, תכליתו של חוק קק"ל צנועה בהרבה והיא נועדה אך ורק כדי ליצור הליכי רישום מהירים וקלים במעבר מחברה זרה לחברה הרשומה בישראל, וכן להבטיח לה הטבות מס לגבי העברת הנכסים. תכלית זו היא העומדת גם מאחורי הפטור שקיבלה קק"ל מציון הסיומת בע"מ.

חוות הדעת המלאה נכתבה יחד עם עו"ד לימור תוסיה-כהן ממחלקת יעוץ וחקיקה (כלכלי - פיסקאלי).

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.