אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל לא יידרשו לשלם מס ערך מוסף

צילום: Getty images Israel

בג"ץ: תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל לא יידרשו לשלם מס ערך מוסף


12.03.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה על הסף עתירה להורות לשר האוצר ולמנהל רשות המסים לגבות מע"מ מתאגידים כמו גוגל ופייסבוק: "גביית מע"מ על עסקאות או פעילות המבוצעת באינטרנט מעוררת שאלות מורכבות בעלות השלכה רחבה. יש לאפשר למדינה להסדיר את הנושא"

בג"ץ דחה על הסף עתירה שהוגשה נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, בה התבקש להורות להם להתחיל לגבות מס ערך מוסף מתאגידים רב-לאומיים כגון "גוגל" ו"פייסבוק", הפועלים בישראל. בית המשפט קבע כי אופן יישומו של חוק המע"מ על תאגידים מעין אלו, ככל שמדובר בעסקאות או פעילות המבוצעות דרך רשת האינטרנט, עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה, אך בשל הודעת המדינה על חוזר מתגבש שיעסוק בנושא, יש להותיר לה פרק זמן סביר להסדרת הסוגיה.

עניינה של העתירה בבקשת העותר, עו"ד גיא אופיר, להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים לבצע פעולות גביה של תשלומי מע"מ מתאגידים רב לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים כגון גוגל ופייסבוק, שהעתירה הוגשה גם נגדן.

לטענת עו"ד אופיר, יש לנהוג בתאגידים רב לאומיים כפי שנוהגים ביתר הנישומים בישראל, דהיינו לשלוח אליהם דרישה לתשלום מע"מ ורק לאחר מכן לאפשר להם לשכנע את רשות המס מדוע אין לחייבם במס. לשיטתו, אותם תאגידים מקיימים בישראל פעילות עסקית ענפה הכוללת רישום עשרות סימני מסחר בישראל, התקשרות בעברית עם לקוחות ישראלים, תשלום בשקלים, התאמת השירות למשק הישראלי, שיווק לגיוס לקוחות ישראלים ועוד. עם זאת, הם אינם נדרשים לשלם מע"מ באופן שלדעת העותר יוצר להם יתרון בלתי הוגן על פני תאגידים ישראליים המתחרים בהם.

עו"ד אופיר יצא גם נגד מבחן "מיקום השרת" שבו משתמשת רשות המיסים כדי לקבוע האם עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט בוצעה בישראל, וטען כי מדובר במבחן ארכאי ומיושן שיש להחליפו ב"מבחן המהות ופלח השוק שאליו פונה נותן השירות". משלא נענתה פנייתו של העותר אל שר האוצר ומנהל רשות המסים, הגיש את העתירה.

שר האוצר ומנהל רשות המסים טענו מנגד ככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות חוק המע"מ היא מורכבת יותר, שכן נשאלת השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת באינטרנט וכיצד משליך הדבר על רישום תאגידים אלו בישראל. לשיטתם, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, ולכן יש להביא בחשבון לא רק את דיני המס הישראלים, אלא גם את אלו של מדינות אחרות. המשיבים ציינו כי הסוגיה עומדת כרגע על המדוכה ובתקופה הקרובה צפוי להתפרסם חוזר מקצועי בעניין.

שופטי בג"ץ יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ויצחק עמית דחו את העתירה על הסף מחמת היותה מוקדמת. השופטים ציינו כי אופן יישומו של חוק מס ערך מוסף על תאגידים רב לאומיים, ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך רשת האינטרנט, אכן עלול לעורר שאלות מורכבות כפי שטענו המשיבים, שעשויה להיות להן השלכה רחבה. עם זאת, נוכח תשובת המדינה לפיה הגורמים המקצועיים עמלים על גיבוש חוזר שיפורסם בתקופה הקרובה ועתיד להסדיר את העניין ולתת מענה לטענות המועלות בעתירה – קבע בית המשפט כי יש להותיר למשיבים פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגיה ועל כן יש לדחותה על הסף.

 

בג"ץ 6845/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.