אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > בית המשפט העליון אינו הכתובת לשינוי חברתי וכלכלי

עו"ד נחום פינברג. צילום: יחסי ציבור

בית המשפט העליון אינו הכתובת לשינוי חברתי וכלכלי


11.03.2014 | עו"ד נחום פיינברג

הפסיקה הנוגעת למיסוי המענקים שניתנו לעובדי בז"ן היא בעלת משמעות ציבורית, אולם הביקורת עליה לגיטימית רק כל עוד היא נעשית בכלים משפטיים

לאחרונה נשמע כב' השופט בדימוס פרופ' דן ביין מתבטא בציבור כנגד פסק הדין של בית המשפט העליון, הקובע כי מענקי הפיצול וההפרטה לעובדי בתי זיקוק לנפט (בז"ן) הם הכנסה מעבודה. לדבריו, מדובר ב"פסק דין גורף ושגוי", אלא שלדעתי, דווקא התייחסותו של פרופ' ביין, אשר כיהן בעברו כשופט בכיר בבית המשפט המחוזי, הינה התייחסות גורפת ושגויה.

פסק הדין עסק ב"מענק פיצול" ו"מענק הפרטה" שקיבלו עובדי החברה הממשלתית בז"ן עם הפרטת החברה, במסגרת הפיצוי אשר מקובל לשלם לעובדים במקרים כאלו. בית המשפט המחוזי סבר כי המענקים האמורים הם "הכנסה הונית" של העובדים ולכן הם חייבים בשיעור מס של 20%, לעומת שיעור מס גבוה בהרבה שהיה מתחייב אילו היו המענקים "הכנסה פירותית", דהיינו הכנסת עבודה החייבת במס לפי שיעור המס השולי של העובד.

פקיד השומה ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון קבע כי המענקים לעובדי בז"ן ייחשבו כהכנסה פירותית וכפופים למיסוי גבוה כהכנסת עבודה.

פסק הדין ניתן פה אחד לגבי המקרה הפרטי של עובדי בז"ן, אך כל אחד מהשופטים ביטא הלך מחשבה אחר בשאלה העקרונית.

היו שטענו כי פסק הדין של בית המשפט העליון יביא להסלמת יחסי העבודה במשק ולהעלאת רף הדרישות של עובדים באירועים עתידיים של משא ומתן, וזאת על מנת להשיג את הסכומים ש"יאבדו" בשל מיסוי מענקים כאלה כהכנסת עבודה. לפי עמדה זו, קופת המדינה לא תתעשר (בהנחה שמדובר במקרי הפרטה של חברות ממשלתיות, שבהם המדינה היא המשלמת את המענקים בידה האחת והיא הגובה את המס בידה האחרת) ולכן פסק הדין שגוי. אני עדיין מחפש ולוּ נימוק משפטי אחד המצביע על ה"שגיאה" אשר נפלה בפסק הדין של בית המשפט העליון.

בית המשפט דן בראש ובראשונה ובתשתית מלאכתו בכלים משפטיים. אכן, ניתוח משפטי נותן ביטוי גם לצרכים חברתיים, אולם גם הבחינה החברתית נעשית בכלים משפטיים, ובמקום שבו הכלים המשפטיים אינם נותנים מענה לגישה כלכלית חברתית כלשהי – הפתרון הוא בידי הגוף המחוקק, שהוא, בסופו של דבר, הגוף בעל הסמכות לקבוע את הנורמות.

השיקול אם מיסוי כזה או אחר יוביל להסלמת סכסוכי העבודה במשק הציבורי או ישקיט סכסוכים כאלה, השיקול אם קופת המדינה תתעשר או לא תתעשר ממיסוי כזה או אחר – אלו אינם שיקולים בניתוח משפטי שנועד לסווג תשלום לצורך מס.

 

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין נחום פינברג ושות', המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה