אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש מצמצם את הפרשנות הרחבה מדי של חברות הביטוח למושג "בדרך לעבודה"

צילום: istock

ביהמ"ש מצמצם את הפרשנות הרחבה מדי של חברות הביטוח למושג "בדרך לעבודה"


06.03.2014 | ליאור שדמי שפיצר

מנהל חנות הכלבו של קיבוץ מגל עבר בדרכו לבילוי עם חברים דרך החנות כדי לוודא שהיא נעולה, ובדרך נתקל בסלע ונחבל. ביהמ"ש המחוזי: "התייחסות אל התאונה כתאונת עבודה היא על גבול הנלעג"

בית המשפט המחוזי בחיפה שם סוף לפרשנות הרחבה מדי שנותנות חברות הביטוח למושג "בדרך לעבודה", במטרה לדרוש ניכוי רעיוני של תשלומי המוסד לביטוח לאומי שהיו משתלמים אילו היה הניזוק מגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה.

המחוזי דחה את ערעורו של קיבוץ מגל וחברת ביטוח חקלאי על פסק הדין של בית משפט השלום, שחייב אותם לפצות מבוטח בגין נזקי גוף שנגרמו לו מתאונה.

המבוטח, ישראל זלאיט, שיוצג על ידי עו"ד איילת נוף אוסטפלד, נתקל בסלע גדול שהיה בשביל בשטח הקיבוץ, ונגרם לו שבר פריקה ביד שמאל שהותיר לו נכות צמיתה של 15%. לטענת הקיבוץ וחברת הביטוח, זלאיט היה בדרכו לעבודה כמנהל חנות הכלבו של הקיבוץ, ועל כן יש לנכות מסכום הפיצויים שייפסקו לו את תגמולי המל"ל שהיה מקבל לו היה ממצה את זכויותיו מול הביטוח הלאומי. זאת, בהסתמך על דבריו של זלאיט לחוקר מטעם הקיבוץ כי הוא הלך לכיוון החנות "להציץ שהכל בסדר, שהבחורצ'יק שסיים את עבודתו בשמונה בערב סגר את הכלבו כמו שצריך". בנסיבות אלה, טענו המערערים, קמה חזקת תאונת עבודה, שהורחבה בפסיקה ביתר שאת בהתייחס לחברי קיבוץ.

השופטים יגאל גריל, יעל וילנר ובטינה טאובר דחו את טענות הערעור וקבעו כי אין לראות בתאונה שאירעה בשעות הערב, לאחר שעות העבודה של זלאיט, כתאונת עבודה. השופטים הדגישו כי על פי הפסיקה, לא כל קשר רפה, מרוחק או עקיף לעבודה יהפוך את האירוע לתאונת עבודה, אלא על הפעילות להתבצע תוך כדי עשיית דבר שהעובד היה חייב לעשותו.

השופטים הזכירו את דבריה של השופטת רווית צדיק בב"ל 23272-12-10 חגבי נ' המוסד לביטוח לאומי, כי "אין כמעט תאונה שאי אפשר במאמץ דיאלקטי קל למצוא בה משהו הקשור לעבודה. על כן יש להציב גבול על מנת שהמבחן לא יורחב מעבר לכל היגיון שבביטוח בפני תאונת עבודה".

"הליכתו של המשיב לחנות, לאחר שעת סגירתה, בדרכו לבילוי אצל חבריו ביחד עם שני בניו, על מנת לוודא שהעובד סגר את החנות, אינה יכולה להיחשב על פי כל קנה מידה כפעולה שנעשתה במסגרת עבודתו של המשיב בחנות ובזיקה הכרחית לעבודתו", קבעו השופטים. "מטרת הליכתו של המשיב לחנות לא היתה על מנת לבצע בה 'עבודה' כלשהי. על כן, נדמה לנו כי בנסיבות אלה התייחסות אל התאונה כתאונת עבודה היא על גבול הנלעג".

בית המשפט הותיר על כנו את פסיקת בית משפט השלום שקבעה לזלאיט פיצוי בסך של 55 אלף שקל בסכום גלובלי בגין הפגיעה בכושר השתכרותו וכן פיצוי של 55 אלף שקל בגין כאב וסבל ו-20 אלף שקל בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות. מסכום זה נוכה אשם תורם בשיעור של 30%.

 

ע"א 34563-09-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה