אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושר בקריאה טרומית: יוגבל שכרו של מי שמייצג אדם בפני הביטוח הלאומי

 המוסד לביטוח לאומי בירושלים. צילום: באדיבות המוסד

אושר בקריאה טרומית: יוגבל שכרו של מי שמייצג אדם בפני הביטוח הלאומי


05.03.2014 | ליאור שדמי שפיצר

השכר עבור הטיפול בתביעה יוגבל ל-8% מהתגמולים שיתקבלו לתקופה של עד חמש שנים. "בעלי מקצוע מנצלים את מצוקת מקבלי הקצבאות מול הביורוקרטיה. כסף שמוקצה לזכויות בריאותיות אינו ממלא את ייעודו ונגבה על ידי מתווכים"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), התשע"ד-2014, של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועדה להגביל את השכר המשולם למי שמייצג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי וכן כל אדם או גוף אחר שגובה שכר בעד טיפול, לרבות בעד ייעוץ מוקדם להגשת תביעה למוסד.

בגין פתיחת תיק התביעה תיקבע הגבלה לשכר בהמשך הליך החקיקה, ובעבור הטיפול בתביעה ניתן יהיה לגבות עד 8% מסך כל התגמולים שיתקבלו בפועל מהמל"ל ולתקופה של עד חמש שנים. עוד מוצע לקבוע כי אם תיפסק קבלת התגמולים, ייפסק גם תשלום השכר בעד הטיפול.

הצעת החוק מציעה לאפשר לשר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לשנות בצו את השיעורים המרביים האמורים. כמו כן, היה ושילם מבוטח שכר העולה על שיעור השכר המרבי האמור, יהיה המבוטח רשאי לתבוע את החזרת ההפרש.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "לאחר שכל חייהם שילמו אזרחי ישראל דמי ביטוח לאומי, ברגע האמת, כאשר הם נזקקים לשירותיו של המוסד לביטוח לאומי, ניצבת מולם מסכת בירוקרטיה המצטיירת כמפותלת וסבוכה. לאור הדימוי האמור של המוסד לביטוח הלאומי ובהיעדר ידע מקצועי של האזרח הפשוט, נגררים אזרחים לחפש פתרונות. את מצוקת מבקשי הקצבאות, למדו בעלי מקצוע לנצל. אותם גורמים מתווכים מציגים עצמם כמי שיודעים להתמודד מול הבירוקרטיה ומציעים לסייע לנזקק לממש את זכויותיו. הגורמים המתווכים מנצלים את החרדה של האזרח מהמוסד לביטוח לאומי ומשדלים אותו לשכור את שירותיהם. כך למעשה, נוצר מצב בו נאלץ האזרח לשלם על זכות שבמצב הרצוי היה אמור לקבל ללא תמורה. חמור מכך, כספים שהוקצו למימוש זכויות רפואיות נגבים בסכומים בלתי סבירים על ידי גורמים מתווכים.
"על פי רוב, גובים הגורמים המתווכים סכום התחלתי גבוה בעד 'פתיחת תיק'. סכום זה לא מוחזר בשום מקרה, גם אם בסופה של תביעה לא מקבל התובע קצבה. בשלב הבא, הגורמים המתווכים גובים 'דמי טיפול' כאחוז מגובה הקצבה – בגובה של כ-20%. לעיתים קרובות מבקשות החברות לקבל את הסכומים הללו למפרע. באופן זה, אזרח שזקוק לכסף שהוקצב לו מהמוסד לביטוח לאומי למטרות בריאותיות, נדרש לשלם סכומים גדולים לנותן השירות מראש, עוד לפני שקיבל את מלוא כספו. כך, כסף רב שמוקצה לאזרח לזכויות בריאותיות אינו ממלא את ייעודו ונגבה על ידי הגורם המתווך."
ההצעה תועבר לוועדת העבודה רווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה.

לקריאה נוספת, ראו:

 

הביטוח לאומי המציא חוב של 65 אלף ש' וקיזזו מקצבתה של אלמנה חד-הורית

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.