אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הורי הגרושה מנעו מהאב לראות את ילדיו הקטינים ויפצו אותו ב-50 אלף שקל

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

הורי הגרושה מנעו מהאב לראות את ילדיו הקטינים ויפצו אותו ב-50 אלף שקל


04.03.2014 | עו"ד תום לוי

ביהמ"ש קבע כי אין להציב מחסומים כבדים מפני תביעות נזיקין במרחב המשפחתי, וכי במקרה זה קיימת חובת זהירות מושגית בין הסבים להורים, שממנה נובעת החובה לנהוג בהגינות ולאפשר קשר תקין בין ההורה לילדיו

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל ברובן תביעות שהגיש אב נגד גרושתו והוריה בגין תרומתם להפרת הסדרי הראייה עם ילדיו, וחייב את הורי הגרושה לפצותו בגין נזק לא ממוני בסכום של 50 אלף שקל.

על פי הסכם הגירושין, אמורים הקטינים להיות במשמורת מלאה אצל האם, בכפוף לביקוריו של האב ולמעורבותו בחייהם.

בתביעה שהגיש טען האב כי ההורים אחראיים להסתת הילדים נגדו ולהפרות חוזרות ונשנות של הוראות הסכם הגירושין והסדרי הראייה על ידי האם. לטענתו, הוריה של גרושתו מפעילים עליה לחצים כבדים ובעקבותיהם נמנעת ממנו האפשרות לראות את ילדיו. עוד נטען כי בין ההורים לאם קיימת מערכת יחסים הדוקה ותלותית, כך שההורים מעורבים בחייה של האם ובהתנהלותה, במטרה לסחוט ממנו כספים נוספים מעבר לכספי המזונות.

על רקע זה, טען כי מעשיהם ומחדליהם של ההורים מהווים עוולה של גרם הפרת חוזה ומשכך הוא זכאי לפיצוי, הן בגין הנזק הממוני שנגרם לו והן בשל הנזק הכללי, עוגמת הנפש והסבל הרב שחווה לאורך השנים. בנוסף, ביקש להטיל על ההורים עונש מאסר או לחלופין קנס כספי, בגין כל הפרה של פסק הדין ושל ההתחייבויות האישיות בעניין הסדרי הראיה.

במקביל הגיש האב בקשה למנות נאמן על כספי המזונות שהוא משלם עבור ילדיו, על מנת שזה יבדוק את השימוש שהאם עושה בהם. 

השופטת נילי מימון קיבלה את התביעות נגד הורי האם וקבעה כי אף שבתביעות נזיקין במרחב המשפחתי יש לבחון את הדברים באספקלריה נוספת על דיני הנזיקין ה"רגילים", אין להציב מחסומים כבדים מפני תביעות מעין אלה. זאת, כיוון שמניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא תופעה חמורה מעין כמוה המצדיקה התערבות משפטית כדי למגרה.

השופטת דחתה את התביעה בעוולת גרם הפרת חוזה, הדורשת כתנאי לקיומה נזקים ממוניים. השופטת נימקה את החלטתה בכך שהנזקים שפירט האב בתביעתו – תשלומי יתר ששילם עבור הוצאות הילדים, תשלום ששילם לטענתו לשלטונות המס בגין חובות האם ועוד – הם תשלומים שהוא התנדב לתת והם אינם נובעים מהתנהגות ההורים כלפיו.

עם זאת, השופטת קיבלה את התביעה לפי עוולת הרשלנות וקבעה כי מבחן הצפיות תקף גם במישור היחסים המשפחתיים, כך שקיימת חובת זהירות מושגית בין הסבים להורים בכל הקשור לנכדים. במערכת יחסים זו קיימים "יחסי שכנות" בין הסבים להורה המטילים חובה לנהוג בכבוד, הגינות וסבירות לעניין יכולתו של ההורה לקיים קשר תקין עם הילדים. במקרה זה, קבעה השופטת, מתקיימת גם חובת הזהירות הקונקרטית, שכן במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים, התחייבו ההורים באופן אישי בפני בית המשפט לכך שהסדרי הראיה יתקיימו כסדרם.

השופטת ציינה כי לאור מכלול הראיות והעדויות, לרבות תסקיר עו"ס הכולל חוות דעת פסיכולוגית, התובע עמד בנטל הדרוש להוכיח כי הורי גרושתו פעלו במטרה להשיג כספים ולמנוע את הקשר בינו לבין ילדיו הקטינים כל עוד הנושאים הכלכליים לא הוסדרו כפי רצונם.

הורי האם חויבו לפצות את התובע בגין נזק לא ממוני בסכום של 50 אלף שקל. עוד נקבע כי בגין כל הפרה עתידית של הסדרי הראייה ייקנסו ההורים בסכום של 5,000 שקל. השופטת ביססה את הסמכות לאכוף צו שיפוטי גם כלפי מי שאינו צד לו על פסק הדין בעניין מוניות הדר (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון), שם נקבע כי במקרים בהם הוכח כי צד "זר" להליך היה מודע בפועל לקיומו של צו שיפוטי וחרף זאת פעל להפרתו או סייע בהפרתו, ניתן לנקוט נגדו הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בית המשפט דחה את בקשתו של התובע למינוי נאמן למזונות בטענה כי התביעה אינה מתמצה בבדיקה בלבד, אלא טומנת בחובה גם תביעה להטלה של מגבלות כלשהן על יכולתה של האם לנהל את כספיה. השופטת מימון קבעה כי אין להטיל מגבלה כה חריפה ומרחיקת לכת על התנהלותה הכלכלית של האם, שכן מדובר בפגיעה מהותית בזכותה לפרטיות, בעצמאותה הכלכלית ובסמכות ההורית שלה למול ילדיה.

 

(תמ"ש 46728-11-12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.