אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חוק העמותות המסתמן: הבחנה בין סוגי עמותות ורגולציה שונה לפי מאפיינים

עו"ד אבי ליכט. צילום: דוברות משרד המשפטים

חוק העמותות המסתמן: הבחנה בין סוגי עמותות ורגולציה שונה לפי מאפיינים


18.02.2014 | עו"ד לילך דניאל

משרד המשפטים פרסם לעיון הציבור את העקרונות שגיבש צוות פנימי מטעמו לחקיקת חוק עמותות חדש שיחליף את החוק הקיים משנות ה-80, שכבר אינו נותן מענה לצרכים המתפתחים במגזר השלישי. לפי התכנון, מאחוריו עומד המשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט, תיערך הבחנה בין סוגים שונים של עמותות, יחולו הסדרי פיקוח ואכיפה בהתאם למאפיינים של כל סוג עמותה, ויינתנו הקלות לעמותות שהיקף מחזורן השנתי נמוך מ-300 אלף שקל

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקליים, עו"ד אבי ליכט, הפיץ אמש (ב') את עקרונות המתווה המתגבש לחקיקת חוק העמותות החדש שיחליף את החוק הקיים משנת 1980, במטרה להציגם בפני הציבור וגורמים במגזר השלישי ולקבל התייחסויות והערות שישקלו במסגרת גיבוש תזכיר החוק שיפורסם בעתיד.

בישראל רשומות כיום למעלה מ-30 אלף עמותות בתחומים שונים (מתוכן כמחצית הן עמותות פעילות), הפועלות בהתאם להסדרים הקבועים בחוק העמותות. מתוך ההכרה בכך שהחוק הקיים אינו נותן עוד מענה מספק לצרכים ולהתפתחות המואצת של המגזר השלישי, הוקם במשרד המשפטים צוות פנימי המורכב מבעלות תפקידים בכירות ברשות התאגידים ולשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לצורך גיבוש הצעה לחוק חדש.

הצוות, שבחן בין היתר את החוק הקיים ומודלים מקבילים בעולם להסדרת פעילותם של תאגידים ללא כוונת רווח, פועל מזה כשנתיים לגיבוש הצעה לחקיקת חוק מודרני, שיקבע הסדרים מלאים ומפורטים ביחס לממשל תאגידי של עמותות ולהתנהלותן, יצור הבחנה בין עמותות לפי מאפייניהן, ויעגן את סמכויות הבקרה, הפיקוח והאכיפה של רשם העמותות בהתאם לסוגים השונים של העמותות כדי להבטיח את השימוש בנכסי עמותות למטרותיהן, ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי.

בעיית הנציג

על-פי מסמך העקרונות, תישמר הגדרתה הבסיסית של עמותה כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים. עם זאת, שוני מהותי בהשוואה להסדר הקיים כיום הוא ההצעה לערוך הבחנה בין סוגים שונים של עמותות לפי מאפייניהן, שעל בסיסה ניתן יהיה להחיל הוראות מותאמות של רגולציה וממשל תאגידי על כל סוג של עמותה.

הרציונל הטמון בכך, כמפורט במסמך שערך עוה"ד ליכט, הוא "בעיית הנציג", המתייחסת למצבים בהם אדם שולט ומנהל נכסים שאינם בבעלותו עבור אחרים, ומחריפה בגופים הפועלים ללא מטרת רווח וממומנים מכספי ציבור. בהתאם לרציונל זה, ההבחנה בין הסוגים תיערך לפי שני צירים מרכזיים: מקורותיה הכספיים של העמותה ומהות פעילותה והנהנים ממנה.

במסגרת הציר הראשון, נשאלת השאלה האם העמותה ממומנת מ"כספי ציבור", המוגדרים בהצעה באופן רחב ומתייחסים לכל תמיכה או טובת הנאה שקיבלה העמותה במישרין או בעקיפין מצד שלישי, לרבות הטבת מס לתורמים או הקצאות קרקע אותן מקבלות עמותות בהיותן "מוסד ציבורי".

הציר השני הוא במבחן כפול הדומה במהותו למבחן הקיים במודלים מקבילים בעולם, ובוחן האם תכליתה של העמותה לפעול לקידומן של מטרות ציבוריות? והאם מטרות אלה הן לטובת ציבור רחב ובלתי מסוים.

לאחר פריסת העמותות על שני צירים אלו, נוצרים לדעת מגבשי המתווה ארבעה סוגים שונים של עמותות: (1) עמותה "פרטית" – עמותה שאינה ממומנת מכספי ציבור ואשר לא מקיימת את המבחן הכפול; (2) עמותה "פרטית לתועלת הציבור" – עמותה שאינה ממומנת מכספי ציבור אך פועלת לקידום מטרות ציבוריות לטובת ציבור רחב ובלתי מסוים; (3) עמותה "פרטית מגייסת" – עמותה שאינה מקיימת את המבחן הכפול אך מבקשת לגייס כספים מהציבור הרחב; (4) עמותה "לתועלת הציבור" – המקיימת את שני היסודות, קרי ממומנת מכספי ציבור ותכליתה לפעול לתועלת הציבור ולקדם מטרות ציבוריות. צוין, כי הסיווג הראשוני של העמותה ייעשה במועד הרישום על בסיס בקשתה ולאחר בחינת תקנונה ומטרותיה, אך זו מצידה תוכל בנסיבות מסוימות לבקש לשנות את הסיווג שנקבע לה.

מספר דרגות של פיקוח

אשר להסדרים שיחולו על סוגי העמותות השונים, מוצע כי כל סוגי העמותות יהיו כפופים לרובד בסיסי של כללי ממשל תאגידי, כמו: איסור חלוקת רווחים ואיסור כהונה מקביל בוועד ובוועדת הביקורת.

בנוסף לכך, כל אחד מהסוגים יהיה כפוף לרגולציה שתהיה מותאמת למאפייניו, בהתאם לעוצמת "בעיית הנציג" החלה באותו מקרה. כך למשל, על עמותה פרטית, שכאמור אינה ממומנת מכספי הציבור, מוצע להחיל פיקוח חיצוני "רך" לרבות לעניין שינוי התקנון והדיווחים השנתיים שהיא תחויב להגיש. מנגד, עמותה לתועלת הציבור, בה "בעיית הנציג" חלה במלוא עוצמתה, תהיה כפופה למשטר הרגולטורי הפנימי והחיצוני המחמיר ביותר מבין הסוגים, שיכלול בין היתר איסור שליטה בעמותה, מגבלות על שינוי המטרות, חיוב בקבלת אישורים לעסקאות עם בעלי עניין, חובת מינוי של שני מורשי חתימה ומנכ"ל, איסור צבירת כספים ועוד.

בנוסף לחלוקה המהותית לסוגי עמותות, מוצעות הקלות לעמותות שהיקף מחזורן השנתי נמוך מ-300 אלף שקל, שיאפשרו ליצור לעמותות קטנות בעלות פעילות פשוטה להתנהל תחת משטר רגולטורי המתאים לאופי פעילותן. כך, עמותות קטנות שהן מסוג "עמותה לתועלת הציבור", לא יאלצו להתמודד עם סמכויות הבקרה והאכיפה המחמירות של הרשם אלא בהתקיים הצדקה מיוחדת, באופן שיאפשר למקד את משאבי הפיקוח והבקרה למקרים המתאימים שיש לגביהם אינטרס ציבורי הולם.

כזכור, בתחילת השנה אישרה ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק לתיקון חוק העמותות, שנועדה להקנות לרשם העמותות סמכויות פיקוח שונות, לרבות מינוי מפקחים שיפקחו על פעילות העמותות ומינוי בודקים חיצוניים שיפעלו בהתאם להנחיותיו ולפיקוחו.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

רשם העמותות יוסמך לפקח ולפתוח בחקירה מנהלית כנגד עמותות

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה