אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > איתן ארז יקבל שכ"ט נוסף של 8% מגבייה בתיק פשיטת רגל של אלי רייפמן

עו"ד איתן ארז

איתן ארז יקבל שכ"ט נוסף של 8% מגבייה בתיק פשיטת רגל של אלי רייפמן


18.02.2014 | אנה נודל

ארז, שמונה לנאמן בתיק פשיטת רגל של היזם ומייסד קבוצת אמבלייז, ביקש לקבל שכר טרחה נוסף בשל מורכבות ההליך. כ-85% מהנושים הסכימו לבקשה, השאר לא הגיבו או הותירו את ההחלטה לשיקולו של בית המשפט. כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשה. השופט איתן אורנשטיין נענה וקבע כי "יש למצוא כלים שיתמרצו את בעלי התפקיד לפעול לאיתור רכוש של חייבים ולהעשיר את קופת הנשייה"

עו"ד איתן ארז, אשר מונה כנאמן בתיק פשיטת רגל של איש העסקים אלי רייפמן, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאשר לו לגבות שכר טרחה בסך 8% מכל סכום שייגבה בפועל בתיק – בנוסף לשכר הטרחה בסך כ-125 אלף שקל שאושר לו בעבר.

לטענת ארז, מדובר בהליך פשיטת רגל מורכב במיוחד, המצריך עבודה בהיקף נרחב יותר מהמקובל. הנאמן טען שהוא נדרש להשקיע כאלף שעות עבודה בשנה בתיק הזה. בין היתר הוא ערך חקירות, בדיקות ופגישות עם מאות גורמים, וכן נדרש לנתח פעילות פיננסית של החייב ב-11 מדינות שונות.

הנאמן ציין כי בכוונתו לאתר את הכספים שרייפמן העביר בין השנים 2006-2009 לחשבונות בבנקים שוויצריים שנפתחו על שם חברה הרשומה באיי הבתולה. כמו כן, עוה"ד ארז ציין כי בכוונתו לממש את הזכויות של רייפמן לפי הסכם עם איש העסקים בוריס בנאי. בהתאם להסכם, השניים הקימו מיזם משותף הכולל מכרות ומפעלים ברחבי העולם. לטענת הנאמן, רייפמן השקיע במיזם המשותף 11 מיליון דולר ובנאי התחייב לפתח ולהשביח את נכסי החברה. בנאי טוען כי רייפמן ויתר על הזכויות במיזם, אך הנאמן סבור אחרת.

יש לתמרץ את הנאמן בקביעת שכרו מראש

יצוין כי כ-85% מהנושים הסכימו לבקשה, האחרים לא הגיבו או הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשה, וכתב כי היא מקדימה את זמנה. הכנ"ר סבור כי גם כאשר מדובר בתיק חריג מבחינת היקפו ומורכבותו, המזכה ב"שכר מיוחד", אזי ככלל אין לאשרו מראש אלא רק לאחר ביצוע הפעולות נשוא השכר המיוחד, ולאחר שתתברר תרומת בעל התפקיד לקופת הנשייה, כך שניתן יהיה להעריך את פועלו של בעל התפקיד לצורך גיבוש עמדה לקביעת השכר המיוחד.

השופט איתן אורנשטיין קיבל את הבקשה של עוה"ד ארז, וציין כי "פסיקת שכר בדיעבד מוקשית, שכן רצוי ועדיף שהשכר ייקבע מראש, במידת האפשר, ועוד בטרם ביצוע העבודה, ובכך גם לחסוך התדיינות ממושכת בדיעבד באשר לשכר המיוחד. בהקשר זה אדגיש שקביעת שכר מיוחד אינה מושתתת על קריטריונים חד-משמעיים, אלא נתונה לבירור".

השופט הוסיף כי "קביעת השכר המיוחד בדיעבד, לאחר ביצוע, מעוררת לא אחת מחלוקות ומצריכה התדיינויות, לרבות ערעורים, שאת כל אלה ניתן לחסוך אילו היה מוסדר מראש השכר שיגיע לנאמן". השופט אורנשטיין ציין גם את הצורך לעודד בעלי תפקידים לאתר רכוש של חייבים ולהעשיר את קופת הנושים כדי לצמצם את הפגיעה בציבור הנושים.

"יש למצוא כלים אשר יתמרצו את בעלי התפקיד לפעול כאמור", ציין השופט אורנשטיין, והוסיף כי "ככל שבעל התפקיד לא יהיה מובטח באשר לשיעור השכר לו יהיה זכאי אם ישיג את התוצאות המקוות על ידו, יקטן העניין שלו לפעול להשאת קופת הנשייה. הדעת נותנת שאם בעל התפקיד יידרש לאחר ביצוע המלאכה ולאחר השקעה ניכרת מצדו באיתור הרכוש, כמו גם בהגשת וניהול התביעה לקבלתו, להתדיינות בנושא השכר, אזי העניין שיהיה לו לפעול להשגת אותו רכוש יהיה פחות מזה במקרה שבו השכר היה מוסכם מראש". 

נכנע לשחיקת הריביות

כזכור, אלי רייפמן יסד את אמבלייז, קבוצה של חברות היי-טק שנסחרת בבורסה לניירות ערך בלונדון. בשנת 2006 קרן גידור אמריקנית החלה לרכוש את מניות הקבוצה בניסיון להשתלט עליה. הקרן הצהירה לבקשת דירקטוריון החברה כי בכוונתה לפרק את הקבוצה, למכור אותה בחלקים ולסגור חלק מהפעילות שלה. כדי למנוע את השתלטות הקרן, רייפמן הגדיל את אחזקותיו בחברה, תחילה מתוך ההון האישי שלו ולאחר מכן נטל הלוואות רבות מבנקים בישראל ובעולם, קרנות, חברים ואף מהשוק האפור.

רייפמן, ושותפו נפתלי שני, אמנם הצליחו לשמור על השליטה בקבוצה, אך מצבו הכלכלי של רייפמן החל להידרדר בשל הריביות הגבוהות שנאלץ לשלם עבור הלוואותיו מהשוק האפור.

בשנת 2011 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את רייפמן בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף, וגזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל וכן פיצוי בסך 6.4 מיליון דולר לחברות שאותן רימה. 

 

פש"ר 3000-08

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.