אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חגיגות השכר במגזר הציבורי עלו למשלמי הארנונה 1.1 מיליארד שקל

עו"ד אוריאל לין. צילום: Tamar Matsafi

חגיגות השכר במגזר הציבורי עלו למשלמי הארנונה 1.1 מיליארד שקל


17.02.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

זאת, בשלוש השנים האחרונות. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: משרדי הפנים והאוצר מזלזלים בעול המוטל על העסקים והציבור כתוצאה מהארנונה. יש לבצע רפורמה מקיפה בתחום הארנונה כולל תיקון נוסחת ההעלאות המעוותת והפחתה דרסטית של מתן אישורים חריגים

בימים האחרונים עולה שוב לכותרות שערוריית השכר המשולם לעובדים רבים במגזר הציבורי, כאשר הפעם מדובר על הסכמי השכר והתנאים אותם מקבלים הרופאים והמנהלים הבכירים בבית החולים הדסה. זאת לאחר שדו"ח השכר במגזר הציבורי שפורסם לאחרונה חשף כי חגיגות השכר קיימות כמעט בכל החברות והמשרדים הממשלתיים כאשר בחברת נמל חיפה השכר הממוצע עומד על 28,718 שקל, בחברת נמל אשדוד על 27,927 שקל, בבנק ישראל על 25,520 שקל, בחברת החשמל על 23,195 שקל ובמפעל הפיס עומד השכר הממוצע על 22,213 שקל.

תוספות מס חריגות

מסתבר כי לחגיגת השכר במגזר הציבורי בשנים האחרונות ישנה השפעה ישירה על גובה מס הארנונה שמשלמים התושבים והמגזר העסקי בישראל. מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר עולה כי בשלוש השנים האחרונות עלתה הארנונה בארץ בכ-1.7 מיליארד שקל. זאת על פי נוסחה קבועה ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב ב-50% מעליית שכר המגזר הציבורי ו-50% מעליית המדד, כולל מנגנון התייעלות.

על פי הבדיקה, חגיגות השכר והתוספות הרבות ששולמו לסקטורים שונים במגזר הציבורי, בשנים הללו, עלו למשלמי הארנונה בתוספת מס של כ-1.1 מיליארד שקל. עליית מדד המחירים לצרכן בשנים הללו עלתה למשלמי הארנונה תוספת של כ-640 מיליון שקל בלבד (36%).

יצוין כי מעבר לעדכון קבוע זה, על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר משרד הפנים אישר בשנים האחרונות לעשרות רשויות מקומיות לגבות תוספת של ארנונה חריגה שעלתה אף היא לציבור ולמגזר העסקי בתוספת מס של מאות מיליוני שקלים.

על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, בשלוש השנים האחרונות, 2012-2014, עלה מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת הארנונה ב-14.48%. זאת לעומת עלייה של 6.52% בלבד במדד המחירים לצרכן. יצוין כי לצורך חישוב עליית הארנונה ההתייחסות השנתית מתייחסת מספטמבר לספטמבר כאשר העלייה היא לשנה קדימה.

מהבדיקה עולה כי לצורך עדכון הארנונה לשנת 2014 עלה מדד השכר הציבורי ב-5.39%, לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב 1.34% בלבד. בשנת 2013 עלה מדד השכר הציבורי לצורך קביעת עליית הארנונה ב-3.64% ובשנת 2012 עלה מדד השכר הציבורי ב-4.82%.

באיגוד לשכות המסחר אומרים כי המצב הנוכחי מעוות לחלוטין וגורם לתוספת מס ולהכבדות נוספות, בעיקר על המגזר העסקי, הנושא ברוב נטל הארנונה.

קלות ראש בלתי נסבלת

בנוסף, טוענים באיגוד כי הנוסחה הקיימת אינה עדכנית לחישובי הארנונה. "הנוסחה המקורית נועדה לתת מענה לעדכוני השכר בעיריות ולעדכן את הכנסתן מארנונה בהתאם", מסבירים באיגוד. "אולם, במשך השנים מדד השכר הציבורי מושפע מעליות שאינן קשורות לתחום העירוני כמו התוספות ששולמו למגזרים ממשלתיים שונים וכן מגזרים רבים בהם השכר גבוה, כמו המו"פ וההשכלה הגבוהה, אשר התווספו למדד וגרמו לעלייתו".

"נראה כי משרדי הממשלה, בראשות משרדי הפנים והאוצר, מתייחסים למס הארנונה בקלות ראש ומזלזלים בכך שמדובר במס ישיר המוטל על הציבור הרחב ועל המגזר העסקי", טוען עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "הקלות בה נותנים משרדי הפנים והאוצר אישורים חריגים באופן סיטוני וגורף בנוסף להעלאה הכללית של מס הארנונה, מהווים נטל כבד על המגזר העסקי אשר נאלץ להמשיך ולסחוב את 'האיש השמן', כהגדרתו של ראש הממשלה. יש לבצע רפורמה מקיפה בתחום הארנונה תוך בחינה מחודשת של ההעלאות האוטומטיות המתבצעות מדי שנה ותוך צמצום משמעותי של האפשרות של משרדי הפנים והאוצר לאשר בקשות של הרשויות להעלאות חריגות במס הארנונה".

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.