אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לקוח לשעבר של השופטת אושרית רוטקופף ישלם שכ"ט על טיפולה בעניינו

השופטת אשרית רוטקופף. צילום: אתר בתי המשפט

לקוח לשעבר של השופטת אושרית רוטקופף ישלם שכ"ט על טיפולה בעניינו


10.02.2014 | עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום קיבל תביעת שכר טרחה שהוגשה נגד לקוח לשעבר של השופטת אושרית רוטקופף, יהודה יוסט, וחייב אותו לשלם 12,500 שקל לחברת עורכי הדין "כצנלסון-להב" שרכשה את פעילותה של רוטקופף עם מינויה לכהונת השיפוט. נקבע, כי זכויותיה של השופטת לקבלת שכר הטרחה מטיפולה בלקוחותיה הומחו לחברה, וכי העובדה שהייצוג נפסק אינה מהווה כשלעצמה עילה לשלול מעו"ד שמונה לכהונת שיפוט שכר בגין עבודתו, כמו גם העובדה שהסכם שכר טרחה היה בעל פה ותלוי תוצאה

 

חברת "כצנלסון–להב" היא חברת עורכי דין, שרכשה את פעילות משרדה של עורכת הדין אושרית רוטקופף, לאחר שזו מונתה כשופטת בבית משפט השלום. במהלך פעילותה של רוטקופף כעורכת דין, טיפלה בין היתר בעניינו של יהודה יוסט, בנוגע לתביעת נזקי גוף. הסכם שכר הטרחה בין השניים נערך בעל-פה, אולם עם מינויה של רוטקופף לכהונת שיפוט, טרם הסתיים הטיפול בתביעה. עם היוודע דבר המינוי, הודיעה השופטת רוטקופף ללקוחותיה כי פעילות משרדה הועברה לחברת עורכי הדין כצנלסון להב, וכי זו תמשיך לייצגם. בעקבות הודעה זו הודיע יוסט כי אינו מעוניין בהמשך ייצוג על ידי כצנלסון להב, ובהמשך לכך פנתה אליו החברה בדרישה לשלם לה שכר טרחה ראוי בגין טיפולה של השופטת בתביעתו. משסירב יוסט לשלם, הגישה כצנלסון להב את התביעה דנן.

 

לטענת החברה, במסגרת ההסכם בינה לבין השופטת רוטקופף רכשה היא את מלוא זכויותיה של השופטת לקבלת תקבולים או שכר טרחת עורך דין מלקוחותיה שטרם הסתיים הטיפול בהם, בהם תיקו של יוסט. לפיכך, סברה כי בהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים, מתקיימת יריבות משפטית ישירה בינה לבין יוסט, מכוחה יש לחייבו לשלם לה שכר טרחה ראוי בגין עבודתה של השופטת רוטקופף בעניינו.

עוד הוסיפה החברה, כי העובדה שבין יוסט לשופטת סוכם בעל פה על תשלום שכר טרחה תלוי תוצאות, אינה שוללת את זכאותה לקבלת שכר טרחה בגין הייצוג שניתן אף טרם סיומה של תביעת הנזיקין בעניינו וטרם היוודע תוצאותיה, לא כל שכן כשבמועד האמור כבר הסתיים הטיפול בתביעה בהסדר פשרה ולכן תוצאות התביעה למעשה ידועות. עוד נטען, כי הפסקת הייצוג לא נעשתה בשל רשלנות בייצוג או בשל הפרת חובת הנאמנות כלפי יוסט, אלא נבעה אך ורק ממינויה של השופטת לכהונת שיפוט, ולכן אין בסיבה זו כדי לשלול את הזכאות לקבלת שכר טרחה ראוי, אותו העריכה החברה בסך 20 אלף שקל.

 

רק כשהייצוג נפסק באשמת עוה"ד – יישלל שכרו

השופט ירון גת קיבל חלקית את התביעה. ראשית, נדרש השופט גת לשאלה האם התקיימה יריבות משפטית בין הצדדים. מעיון בהסכם שנערך בין כצנלסון להב לבין השופטת רוטקופף, הסיק השופט כי במסגרת רכישת פעילות משרדה של רוטקופף, וכנגד תמורה ששולמה, הומחו לחברה מלוא זכויותיה של השופטת לקבלת שכר טרחה עבור שירותי משרדה, ובכלל זאת זכויותיה לקבלת תקבולים או שכר טרחת עורך דין מלקוחותיה שטרם הסתיים הטיפול בהם, לרבות יוסט. לפיכך, ובהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים, קבע בית המשפט כי מתקיימת יריבות משפטית ישירה בין כצנלסון להב לבין יוסט ואין רלוונטיות לכך שמעולם לא נכרת כל הסכם ייצוג בין השניים. עוד הובהר, כי יוסט צודק בטענתו שלקוח אינו "סחורה עוברת לסוחר" ואינו ניתן להעברה מעו"ד אחד למשנהו בניגוד לרצונו, אלא שבמקרה דנן החברה לא ביקשה לכפות על יוסט ייצוג כלשהו על ידה, ואין המדובר בהעברה של לקוח אלא בהעברה של זכות לגביית שכר טרחה בלבד בשם השופטת.

עוד המשיך השופט גת וקבע, כי משלא הוסכם דבר מראש ובכתב בין יוסט לבין כבוד השופטת רוטקופף ביחס להעברת ייצוגו, הרי שמהרגע בו השופטת הייתה מנועה מלהמשיך ולייצגו, והוא הודיע על סירובו לעבור להיות מיוצג על ידי החברה – הופסק הייצוג שלא ביוזמתו. מכאן, נשאלת השאלה האם בהתחשב באמור זכאית חברת עורכי הדין לשכר טרחה מיוסט. בעניין זה, אימץ בית המשפט את דבריה של המלומדת ד"ר לימור זר-גוטמן באחד ממאמריה, מהם עלה כי העובדה שהייצוג נפסק אינה מהווה כשלעצמה עילה לשלול מעורך הדין שכר, ורק מקום בו הפסקת הייצוג נובעת מאשמה של עורך הדין, מוצדק לשלול את שכרו.

לדעת בית המשפט, דברים אלו מתחייבים הן מסעיף 46 לחוק החוזים, הן מדיני עשיית עושר ולא במשפט, והן מכללי לשכת עורכי הדין. במקרה דנן, סבר בית המשפט כי בדומה להפסקת ייצוג מחמת "כוח עליון", עורך דין שמונה לכהונת שיפוט אינו צריך "להיענש" על כך על דרך של שלילת זכאותו לקבלת שכר טרחה מלקוחותיו בגין עבודה שביצע עבורם. באשר לטענה בדבר היות הסכם שכר הטרחה הסכם בעל פה ותלוי תוצאות, קבע בית המשפט כי גם זו אינה שוללת את הזכאות לשכר טרחה, בהתאם לסעיף 46 לחוק החוזים, והפסיקה שקבעה כי היעדרו של הסכם שכר טרחה אין בו משום סימן לכך שהשירות ניתן בחינם, ויש לקבוע את השכר הראוי בהתאם לפרמטרים שונים.

 

שכר ראוי

באשר לחישוב שכר הטרחה, התחשב השופט גת בכך שההסכם בין יוסט לשופטת רוטקופף נכרת בעל-פה ולא כלל התייחסות למצב של הפסקת ייצוג טרם סיום התיק. בעניין זה, קבע בית המשפט העליון כי יש להביא בחשבון בין היתר את הזמן שהקדיש עורן הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך הדין. כמו כן, ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון, במידה ושיטה כזו אכן קיימת. יישום אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים על המקרה דנן, הביא את בית המשפט למסקנה כי שכר הטרחה הראוי עומד על סך 12,500 שקל.

לבסוף, דחה השופט גת את טענת יוסט לפיה אין לחייבו בשכר טרחה כפול מאחר ששילם שכר טרחה מלא לעורך דינו החדש. נקבע, כי בעת שהחליט יוסט שלא לקבל את הצעת השופטת רוטקופף וכצנלסון להב להמשך ייצוגו באותם התנאים עליהם סיכם במקור עם השופטת – ידע היטב כי יהיה עליו לשלם שכר טרחה בגין השירות שקיבל מהשופטת עד לאותו מועד. על כן, בעת שפנה לייצוג על ידי עורך דין חדש, היה עליו לקחת זאת בחשבון ולהתנות את הייצוג בהפחתת שכר הטרחה שישולם לעורך דינו החדש בהתאם. לפיכך, משלא פעל כאמור – אין לו להלין אלא על עצמו.

 

תא"מ 34271-03-11

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה