אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > BDI תפצה איש עסקים ב-25 אלף שקל כי מסרה עליו מידע שלילי בטרם עת

צילום אילוסטרציה: Lotus Head

BDI תפצה איש עסקים ב-25 אלף שקל כי מסרה עליו מידע שלילי בטרם עת


09.02.2014 | אנה נודל

חברתBDI , המספקת מידע עסקי, מסרה לחברת כרטיסי אשראי מידע על הוראה לחיוב שחזרה מבלי להמתין שבעה ימים כפי שקובע החוק. השופטת חנה קלוגמן: "מסירת מידע שלילי מעצם טבעו הוא 'לשון הרע' ויש לכך השלכות. האיזון של ההיתר לעשות זאת כפוף להקפדה על הוראות חוק נתוני אשראי שבאו למנוע מסירת מידע שלילי ללא בדיקה זהירה"

 

לבית משפט השלום הרצליה הוגשה תביעה של איש העסקים שמואל גרעמי נגד חברתBDI , המספקת מידע עסקי. גרעמי הגיש תביעת לשון הרע נגד החברה בשל פרסום שלילי על אודות נתוני האשראי שלו.

חברת BDI עוסקת בין היתר במסירת מידע על נתוני אשראי אותם היא מקבלת מגופי אשראי שונים, בנקים וכדומה. החברה קיבלה הודעה מחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לפיה נשלחה אל גרעמי התראה לתשלום חוב בסך כ-180 שקלים לאחר שהתשלום לא כובד בבנק. באותו היום בו נתקבל המידע הזה BDI מסרה אותו לחברת האשראי כאל, אשר פנתה אליה בעקבות בקשתו של גרעמי להנפיק לו כרטיס אשראי. בפועל הסתבר כי הסירוב לדרישת התשלום נעשה בשל טעות בהקלדת חשבון חיוב כרטיס האשראי וחיוב חשבון לא פעיל.

גרעמי שילם את החוב מיד לאחר חזרתו מחו"ל. הודעה על כך נשלחה ל-BDI אחרי שהיא כבר מסרה את המידע לכאל. התובע טען כי המידע השלילי נמסר בניגוד להוראות חוק נתוני אשראי וכי נגרם לו נזק. נטען כי לפי החוק יש להמתין שבעה ימים ממועד קבלת המידע השלישי ועד העברתו. BDI טענה כנגד כי שהיא פעלה בהתאם לחוק וכי המידע החיובי הגיע 12 ימים לאחר קבלת ההודעה השלילית, כך שהמידע השלילי היה נמסר גם אם החברה היתה ממתינה שבעה ימים. כמו כן נטען כי מכל מקום לא נגרם לתובע כל נזק. 

השופטת חנה קלוגמן קיבלה את התביעה וקבעה כיBDI  לא עמדה בהוראות חוק נתוני אשראי וכי הוציאה לשון הרע נגד התובע. כמו כן, נקבע כי בהתנהלות החברה התקיימו יסודות עוולת הפרת חובה חקוקה, עוולת הרשלנות והוצאת דיבה.

השופטת קלוגמן פסקה כי "מסירת מידע שלילי מעצם טבעו הוא "לשון הרע" ויש לכך השלכות. האיזון של ההיתר לעשות זאת כפוף להקפדה על הוראות חוק נתוני אשראי שבאו למנוע מסירת מידע שלילי ללא בדיקה זהירה, בדיוק כפי שקרה במקרה זה. לכן יש להקפיד על דרישות חוק נתוני אשראי כתבם כלשונן. במקרה הנדון הנתבעת מסרה את המידע השלילי לפני שאספה מידע חיובי ובכך  הפרה את הוראות החוק. גם לאחר שקבלה את המידע החיובי היא לא דאגה להפצתו המידית". השופטת ציינה כי "אני אמנם מאמינה לנתבעת שמסירת המידע נעשתה בשוגג, אך לאור מערכת האיזונים בחוק נתוני אשראי אין זה מספיק בשביל להיחשב כמי שפעל בתום לב".

בית המשפט חייב את BDI בפיצוי בסך 25 אלף שקלים וכן 2,000 שקלים בשל החזר הוצאות ו-7,000 שקל עבור שכר טרחת עורך דין. השופטת קלוגמן קבעה כי "אין ספק שבנסיבות שנוצרו נגרמה לתובע עוגמת נפש בגינה זכאי הוא לפיצוי. אין גם ספק כי בשלב הראשוני לא הונפק לו כרטיס אשראי על ידי חברת כאל וכן הוא קבל סירובים נוספים אשר לפחות את חלקם יש לייחס למידע השלילי שנמסר על ידי הנתבעת. עם זאת, התובע לא הוכיח מה היה גובה הנזק שגרם לו כל סירוב וסירוב ולכן יש לפסוק פיצויים גלובליים מבלי הוכחת נזק".

 

ת"א 8423-08-11

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.