אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הוחמר עונשה של עורכת דין שהטרידה ואיימה על אישה שניהלה רומן עם בעלה

צילום אילוסטרציה: Getty Images Israel

הוחמר עונשה של עורכת דין שהטרידה ואיימה על אישה שניהלה רומן עם בעלה


30.01.2014 | עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור וועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין נגד זיכויה של עורכת הדין פרידה ישראלוביץ מעבירות של התנהגות בלתי הולמת. לטענת הלשכה, ישראלוביץ הטרידה ואיימה על אישה שניהלה רומן עם בעלה, וכן הטרידה ושוחחה בעניין עם משפחתה, עובדים במקום עבודתה ואף תלתה מודעה מכפישה במקום מגוריה. ביהמ"ש קבע כי על אף שהמעשים בוצעו ללא זיקה לעיסוקה כעורכת דין, הם עולים לכאורה אף כדי מעשים פליליים, ולכן עולה השאלה האם אדם המבצע מעשים כאלה ראוי לשמש בתפקיד כה חשוב כעורך דין. עונשה הוחמר ל-30 חודשי השעיה

עורכת הדין פרידה ישראלוביץ הועמדה לדין משמעתי בבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין, בשל עבירות שכללו בין היתר נקיטת לשון איום, אי-מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ומעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

על פי הנטען בקובלנה המשמעתית שהוגשה נגדה על ידי ועדת האתיקה של הלשכה, הטרידה עורכת הדין ישראלוביץ את האישה שניהלה רומן עם בעלה, בכך שהתקשרה אליה עשרות פעמים ביום, לרבות למקום עבודתה, תלתה מודעה המכפישה את שמה במקום מגוריה, בה "הזהירה" את הציבור מפני "הורסת המשפחות", ושלחה לה הודעות דואר אלקטרוני שכללו איומים וביטויים חריפים ביותר. בנוסף, הטרידה עורכת הדין גם את אימה של המתלוננת, יזמה שיחות על מעשיה עם עובדים במקום עבודתה של המתלוננת ואף הופיעה בבית הכנסת בו מתפללים הוריה.

ביה"ד הארצי: לא היה מקום בכלל להעמידה לדין

בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורכת הדין ישראלוביץ פה-אחד בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אולם זיכה אותה מהעבירות האחרות שיוחסו לה בקובלנה. בהמשך, גזר עליה בית הדין עונש של השעיה בפועל מהלשכה לתקופה של שנה, שנת השעיה על תנאי, פיצוי בסך 5,000 שקל למתלוננת ותשלום הוצאות ללשכה.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, הן על ידי עורכת הדין והן על ידי ועדת האתיקה, שביקשה להרשיע אותה בעבירות הנוספות שיוחסו לה וכן להחמיר בצורה משמעותית בעונשה.

ברוב דעות קבע בית הדין הארצי כי כלל לא היה מקום להעמדת ישראלוביץ לדין, בנימוק כי המעשים שיוחסו לה בוצעו במישור חייה הפרטיים וכי יש להעמיד לדין עורכי דין "רק אם יש הרשעה פלילית". לעומת זאת, אחד מחברי בית הדין סבר בדעת מיעוט כי היה מקום להותיר את ההרשעה על כנה, ואף קבע כי יש להחמיר בעונשה של עורכת הדין ל-30 חודשי השעיה בפועל.

כשל אישי קשה

בעקבות פסיקת בית הדין הארצי, הגישה ועדת האתיקה של הלשכה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. השופט הבכיר אמנון כהן קיבל את הערעור ופסק כי יש להחמיר בעונשה של עורכת הדין ישראלוביץ. טרם הדיון לגופו של עניין, מתח השופט כהן ביקורת על התנהלותה של עורכת הדין בפני בית הדין המחוזי, וציין כי ניכר שהיא עשתה כל מאמץ לטרפד את עבודתו ולהקשות עליו בכל דרך אפשרית, לרבות בהגשת עשרות בקשות לדחיית מועדי הדיון, חלקן ביום הדיון עצמו.

לגופם של דברים, הזכיר השופט כהן כי הלכה היא שעבירת המשמעת שעניינה מעשים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין, מתייחסת לא רק להיבט המקצועי אלא גם לחייו הפרטיים של עורך הדין הנעשים ללא זיקה לעיסוק במקצוע. בענין זה, ציין השופט כי גם שתי חברות ההרכב בבית הדין הארצי שמצאו לנכון לזכות את עורכת הדין ישראלוביץ, קבעו קביעות חריפות מאוד כלפיה וציינו כי אין ספק שהתנהגותה נגד המתלוננת ובני משפחתה מעידה על כשל אישי קשה, הן מבחינת מעשיה והן מבחינת עולם הערכים הראוי לאדם בן תרבות, במיוחד אדם המכהן כעורך דין האמור לשרת את שלטון החוק. מכאן, עולה לדעת בית המשפט השאלה האם אדם כזה, שאינו יכול לשלוט במעשיו, ראוי לכהן בתפקיד חשוב מעין זה, להופיע בבתי משפט ולייצג לקוחות. הודגש, כי עורכי הדין ממלאים פונקציה מרכזית במערכת המשפטית, הכלכלית והעסקית ואמורים לייצג את השמירה על המתוקן והראוי, ולכן האינטרס הציבורי והצורך לשמור על האמון שרוחשת החברה למי שהיא נותנת בידו כוח – מחייבים לשמור על תדמית מכובדת של המקצוע.

הזיכוי כמוהו כהתרת "חופש השיסוי"

עוד דחה השופט כהן את הטענה כי מדובר ב"חופש הביטוי", וסבר כי הותרת פסק הדין המזכה על כנו כמוהו כהתרת "חופש השיסוי". כמו כן, התייחס השופט למבחן שנקבע בבית הדין המשמעתי הארצי, לפיו יש להעמיד לדין משמעתי עורכי דין רק מקום בו הורשעו בפלילים. לשיטתו, מבחן זה עלול להחטיא את המטרה, ולכן אין מקום להמתין להרשעת עורך דין בפלילים כדי להגיש נגדו קובלנה.

יתרה מכך, ממילא נראה כי עורכת הדין עברה לכאורה עבירות פליליות, בהתחשב בכך שנמצא כי היא יצרה קשר עם המתלוננת במקום עבודתה, לעיתים בין 50 ל-100 פעמים ביום ומכאן שמעשיה מהווים לכאורה עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת העוסק בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

כמו כן, נוכח הקביעה כי עורכת הדין ישראלוביץ יצרה קשר גם עם עמיתיה ומעסיקה של המתלוננת והכפישה את שמה, נראה כי עברה לכאורה גם עבירה על איסור לשון הרע. לאור האמור, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי יש להשיב על כנו את פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי שהרשיע את עורכת הדין בריבוי עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

בכל הנוגע לרף העונש, גם כאן העדיף השופט כהן את עמדת המיעוט בבית הדין המשמעתי הארצי, שסבר כי מן הראוי להחמיר בעונשה של עורכת הדין ישראלוביץ. צוין כי לחובתה עומדות לא מעט הרשעות קודמות, לרבות בעבירה זהה, כמו גם עונש של ארבע שנות השעיה על תנאי (שלא הופעל בהיותו עוסק בהפרת חובת נאמנות, מסירות והגינות ללקוח).

יתרה מזו, העבירות שביצעה עורכת הדין במקרה זה נעשו כאשר הייתה מושעית מהלשכה בגין תיק אחר. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להחמיר בעונשה של עורכת הדין ולהשעותה ל-30 חודשי השעיה בפועל. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם.

 

עמל"ע 44305-11-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה