אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: לא נתערב ולא נורה לכנסת לאפשר בחוק נישואים אזרחיים בישראל

צילום: ג'ייסון האצ'נס

בג"ץ: לא נתערב ולא נורה לכנסת לאפשר בחוק נישואים אזרחיים בישראל


27.01.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

פסיביזם שיפוטי: נדחתה על הסף העתירה של עו"ד אלי אקסלרוד, בן לאב יהודי ואם לא יהודיה, לחייב את הממשלה והכנסת להסדיר בחוק את סוגיית הנישואים האזרחיים בישראל. הנשיא גרוניס והמשנה לנשיא נאור: הבעיה "קשה וכאובה", אבל "אין בידי בית המשפט להורות למחוקק לחוקק חוק". השופט רובינשטיין: "אחרון אני שאתמוך בנישואי תערובת, אך פתרון לאזרחים המבקשים להינשא ראוי שיימצא בתוך מדינתם"

בישראל חיים כיום אלפי אזרחים שאינם יכולים להינשא בארץ, בגלל שאינם בני אחת העדות הדתיות המוכרות או שאחד מהם אינו בן אחת העדות. חלק מהאזרחים הישראלים יכולים להינשא בארץ, אך אינם מעוניינים לעשות כן בטקס דתי, ונאלצים לכתת את רגליהם למדינות זרות שהמפורסמת שבהן היא קפריסין.

בשנים האחרונות הוגשו לבג"ץ מספר עתירות שתקפו משפטית את בעיית היעדר הנישואים האזרחיים בישראל (בג"ץ 7127/11, בג"ץ 1143/11), אבל העתירות נמחקו או נדחו, לאחר ששופטי בג"ץ השונים שדנו בעתירות המליצו לעותרים שלא לעמוד על העתירות והעותרים קיבלו את המלצות השופטים.

הבדל תהומי

עתירתו החדשה של עו"ד אלי אקסלרוד לא שונה מקודמותיה עד כה, והרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, החליט לדחות גם אותה. "ברי כי הפתרון לבעיה הקשה צריך לבוא על דרך חקיקה של הכנסת", פסקו הנשיא גרוניס והמשנה לנשיא השופטת מרים נאור (באופן נדיר כפסק דין אחד של שניהם). "ברם, אין בידי בית המשפט להורות למחוקק לחוקק חוק. קיים הבדל תהומי בין ביטולו של חוק בשל פגם חוקתי לבין ציווי על המחוקק להסדיר נושא כלשהו בחקיקה".

הנשיא גרוניס והמשנה נאור חתמו את פסק דינם המשותף כך ש"עם כל הצער, איננו מוצאים בסיס להתערבות של בית המשפט".

אזרח סוג ב'

השופט הדתי, ד"ר אליקים רובינשטיין, הצטרף אף הוא בפסק דין משלו לפסיקתם המשותפת של חבריו לכס השיפוט, וציין "בצער, כי הבעיה שמעוררים העותרים היא רבת שנים, ונתעצמה עם העלייה מחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר) משלהי שנות ה-80 למאה הקודמת, שכן אין חולק כי מספרים גדולים של זכאי שבות בשני דורות משפחה אינם יהודים לפי ההלכה; זאת, אף שהם מזרע ישראל, מצד אב, סב או סבתא". השופט רובינשטיין הוסיף לגופו של עניין כי "אחרון אני שאתמוך בנישואי תערובת, אך פתרון לאזרחים המבקשים להינשא ראוי שיימצא בתוך מדינתם".

הוא הזכיר את פסק דינו משנת 2006, שם קבע כי "נישואי התערובת, עניין כאוב מימות עולם, צובטים את לבי, נוכח משמעותם בממד ההיסטורי והשפעתם על מצבו של העם היהודי ועל גודלו עד כדי משמעות קיומית... (אך) מסופקני אם הדרך של עצימת עיניים כלפי קיומם של הקשיים הללו היא הדרך להיאבק בנישואי תערובת, שהרי נוצרה מציאות עובדתית ומשפטית במהלך השנים... דומה שהגל של נישואי התערובת, הקיים בעוצמה רבה בחלק ניכר מארצות התפוצה היהודית ומצוי גם עמנו בעקבות גלי עליה מן העשורים האחרונים – לא בדרך זו ייעצר, והטיפול בנשוא הרחב יותר חורג מן התחום השיפוטי ... המקום להכרעה הוא בבית המחוקקים".

שם הוסיף עוד השופט רובינשטיין כי "המחוקק ראוי שייתן דעתו להסדר הנאות לגבי נישואיהם של ישראלים שאינם יכולים להינשא בישראל. לא אהסס לומר כי אילו ניתן היה לשכנע כל יהודי ויהודיה, מטעמים טובים רבים, להינשא לבני העם היהודי, לא היה מאושר ממני, בוודאי לאחר שבשואה נכרת שליש מן העם. אך משאין זו המציאות, על המדינה לספק את הפתרונות הנאותים, כמובן תוך התחשבות באופייה היהודי והדמוקרטי – וגם במדרון החלקלק שדברים עלולים להיקלע אליו" (בע"מ 9607/03).

לגבי העותר, עוה"ד אקסלרוד, ציין השופט רובינשטיין כי "בן לאב יהודי ואם לא יהודיה – העותר 1 לא חטא ולא פשע. הוא אזרח ישראלי טוב ככל אחד מאתנו, הנושא בחובות וזכאי לזכויות, הזכות לנישואין עומדת לו... חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש"ע-2010, אינו חל על עניינו של העותר, שכן מבקש הוא לשאת אישה יהודיה. הוא לא בחר כנראה בגיור אף שהוא רואה עצמו כיהודי; זהו פתרון אפשרי ורצוי מאוד לטעמי, אך המסור לו ולהכרעתו האישית. לכן על המדינה לעצב פתרון הוגן לשכמותו שלפיו לא יחוש מי מאזרחיה כמעין 'סוג ב' '. אכן, ברור מאוד הקושי שבדבר ושבשלו יוחד חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, כשמו; ואולם, פתרון יצירתי נחוץ לשאלה המורכבת, תוך שימור הנישואין הדתיים לעדות הדתיות השונות כשלעצמם; הדבר מסור במובהק למחוקק".

לקריאה נוספת, ראו:

משרד המשפטים מקדם נישואים אזרחיים

 

בג"ץ 129/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה