אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון לפתרון משבר הדיור: דירות נופש אינן בגדר דירת מגורים להקלות במס

למצולמת אין קשר לכתבה. צילום: אנדר-ויק

העליון לפתרון משבר הדיור: דירות נופש אינן בגדר דירת מגורים להקלות במס


22.01.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

בשני פסקי דין קבע כעת בית המשפט העליון לראשונה כי מי שמוכר "דירת נופש" אינו יכול לקבל פטור ממס שבח הניתן במכירת "דירת מגורים", וכן כי מי שרוכש "דירת נופש" אינו יכול לקבל פטור או הקלה ממס רכישה הניתנת ברכישת "דירת מגורים"

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה בשני פסקי דין שפרסם אתמול, העוסקים בסוגיית המיסוי של דירות נופש. בפסקי הדין נקבע כי מי שמוכר "דירת נופש" אינו יכול לקבל פטור ממס שבח הניתן במכירת "דירת מגורים" (ע"א 1046/12), וכן כי מי שרוכש "דירת נופש" אינו יכול לקבל פטור או הקלה ממס רכישה הניתנת ברכישת "דירת מגורים" (ע"א 4299/11).

במספר פסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון שניתנו בשנים האחרונות עקב התופעה הרווחת של בניית פרויקטים של "דירות נופש" בקרבת חוף הים (כמו "חוף כרמל" בחיפה ו"אי התכלת" בהרצליה), נקבע שלא ניתן לראות דירות נופש כדירות מגורים, ובית המשפט העליון אף קבע שבחוזים למכירת דירות נופש כאלה, על הרוכשים להתחייב להעמיד את דירות הנופש להשכרה לאחרים במשך מרבית השנה.

בעוד שפסקי הדין שעסקו עד כה ניתנו במישורים של דיני התכנון והבנייה ודיני החוזים, פסקי הדין החדשים ניתנו בהקשר של מיסוי מקרקעין של עסקאות בדירות נופש. באחד מהם (פס"ד גיצלטר) נדונו דירות שנרכשו עבור תושב חוץ מארה"ב בפרויקט "חוף הצוק" בתל אביב והתבקשה בגין רכישתן הקלה במס רכישה (תשלום מס מדורג), ואילו בפסק הדין השני (פס"ד חכים) עניינו בתושב חוץ מצרפת שמכר דירה בפרויקט "אי התכלת" בהרצליה וביקש פטור ממס שבח מקרקעין.

בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים על החלטות ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, וקבע כאמור שדירות הנופש אינן נחשבות לדירות מגורים לצורך מיסוי מקרקעין, אלא לדירה "רגילה" אשר אינה מקנה למי שמוכר או רוכש אותה פטור או הקלה ממס הניתנים בגין דירת מגורים. אגב הדיון בשאלות אלה, ישנו דיון נרחב בפסקי הדין בהגדרות של "דירת מגורים" בחוק מיסוי מקרקעין (יצוין כי ההגדרות הן שונות לגבי מכירה ולגבי רכישה), ומובהרת ההלכה לגבי הגדרות אלה.

כך למשל נקבע כי המבחן האובייקטיבי לדירת מגורים ("לפי טיבה"), אינו מבחן של "מתקנים פיזיים" גרידא (מתקנים המצויים בדרך כלל בדירות מגורים והחיוניים לשם שימוש רגיל וסביר של הדיירים), אלא יש לבחון גם אם הדירה יכולה לשמש למגורי קבע אם לאו בהיבטים אחרים, כגון תוכניות הבינוי של הנכס ושיקולים אדריכליים-תכנוניים. לגבי דירות נופש נקבע, שלפי ייעוד המקרקעין בתב"ע וסוג היתר הבנייה, המסקנה המתבקשת היא שדירת נופש מעצם טיבה שוללת מגורים רגילים דרך קבע ולפיכך אין לראותה כדירת מגורים.

המדינה יוצגה בשני הערעורים על-ידי עו"ד עמי לינדר מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.

לקריאה נוספת, ראו:

 

משבר הדיור: ועדת הכספים אישרה תשלום הארנונה כפול ל'דירות רפאים'

 

ע"א 1046/12

 

ע"א 4299/11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.