אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: עורך דין שהורשע בעבירת איומים על שכנו – יש בעבירה קלון

השופט רובינשטיין. צילום: משה מילנר, לע"מ

העליון: עורך דין שהורשע בעבירת איומים על שכנו – יש בעבירה קלון


20.01.2014 | אנה נודל

עו"ד חיים שטנגר הורשע באיומים על שכנו ובית הדין המשמעתי השית עליו השעיה על תנאי של שלושה חודשים. השופט רובינשטיין: "קשה ככלל לצפות מבית משפט זה, העוסק בקביעות נורמטיביות, כי יחוש להתערב במישור הערכי שביסוד ההכרעות ושיהא מקל יותר מן העמיתים למקצוע שבבתי הדין המשמעתיים, בתחושתם באשר לכבודו של המקצוע שהם חלק ממנו"

עו"ד חיים שטנגר הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה להשית עליו השעיה על תנאי של שלושה חודשים מלשכת עורכי הדין. בית המשפט התבקש לדון האם יש קלון בנסיבות עבירות האיומים בהן הורשע עוה"ד שטנגר.

עוה"ד שטנגר איים מספר פעמים על שכנו המתגורר בדירה המצויה מעל משרד עורכי הדין. בין היתר עו"ד שטנגר אמר לשכן בשיחה טלפונית "אתה עכשיו נכנסת לרשימת האויבים שלי, אתה לא תישא בבניין הזה, אתה עכשיו התחלת איתי ותיזהר ממני" וסיים את השיחה בביטוי "חכה, חכה".

עוה"ד חיים שטנגר הורשע בעבירת איומים ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 שקל.

בעקבות הגשת כתב האישום, ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז הגישה בקשה להשעות אותו מהלשכה באופן זמני. בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין הטיל עליו השעיה לשלושה חודשים על תנאי, בנוסף להשעיה בפועל שהושתה עליו כתקופת השעיה זמנית.

הצדדים ערערו על ההחלטה לבית הדין הארצי אשר דחה את הערעור, ולאחר מכן הוגשו ערעורים הדדיים גם לבית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה אותם גם הוא.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. השופט אליקים רובינשטיין ציין כי "בתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמת עורכי דין, והם מצאו בנסיבות המקרה לצקת תוכן של קלון בעבירות, נוכח אמות המידה המוסריות והנורמטיביות שלפיהן מצופה מן העוסק במקצוע עריכת הדין להתנהג".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "גם אם אין מדובר בקלון ברף הגבוה שלו, עדיין בקלון עסקינן, קרי העושה כן יבוש בעיני הבריות ('ועם קלון חרפה', משלי י"ח, י"ג) ועורך דין לא כל שכן". השופט רובינשטיין ציין עוד כי "קשה ככלל לצפות מבית משפט זה, העוסק בקביעות נורמטיביות, כי יחוש להתערב במישור הערכי שביסוד ההכרעות ושיהא מקל יותר מן העמיתים למקצוע שבבתי הדין המשמעתיים, בתחושתם באשר לכבודו של המקצוע שהם חלק ממנו".

כמו כן צוין כי במקרה הזה "לא מדובר במעידה חד-פעמית, כי אם בריבוי עבירות איומים, בהזדמנויות שונות על פני תקופה בת שנתיים. השכל הישר מורה, כי ריבוי עבירות כשלעצמו נודע משקל בלתי מבוטל בקביעת הקלון, שכן יש בו כדי להעיד על העוצמה".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "אין להקל ראש בעבירות איומים מאת עורך דין, שמעמדו המקצועי והיותו בכל אורחותיו "קצין בית המשפט", מטילים עליו חובות בחינת "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" (משלי ג', ו')".

עוה"ד שטנגר לא הביע חרטה על מעשיו ולא התנצל בפני המתלונן, והשופט רובינשטיין קבע כי זהו אחד השיקולים לגזירת העונש המשמעתי.

לקריאה נוספת, ראו:

 

בית המשפט המחוזי: עו"ד חיים שטנגר איים על שכנו ויש בעבירה קלון

 

בר"ש 8818/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.