אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > דוח פרוקצ'יה: בעתיד יבוטל המונופול של לשכת עורכי הדין ויהפוך לוולונטרי

השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה. צילום: הנהלת בתי המשפט

דוח פרוקצ'יה: בעתיד יבוטל המונופול של לשכת עורכי הדין ויהפוך לוולונטרי


15.01.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הפיכת התארגנות עורכי הדין תהיה וולונטרית, ככל שהרפורמה המהפכנית שמוצעת בדו"ח הוועדה בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה לא תצלח, ולא תושג היציבות הנדרשת בניהול מוסדות הלשכה. שרת המשפטים ציפי לבני: "אלמד את הדו"ח לעומק וארחיב את הבחינה לסוגיות נוספות הקשורות ללשכה ושלא נדונו בוועדה", ביניהן: מתכונת בחינות הלשכה לעיסוק בעריכת דין

יש להקדים את הבחירות לכל מוסדות הלשכה ליוני 2014, וליישם שורה של צעדים אופרטיביים לטיפול "במשבר החריף בדרכי התנהלותה ותפקודה של הלשכה". כך ממליצה הוועדה המקצועית בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה בדו"ח הנרחב שהגישה אמש לשרת המשפטים ציפי לבני. 

ועדת פרוקצ'יה ממליצה להקים טריבונל מעין-שיפוטי פנימי שיכריע במחלוקות פנימיות בלשכת עורכי הדין, להגדיר בצורה מפורטת של סמכויות המוסדות הארציים והמחוזיים, להבהיר את המבנה ההיררכי ביניהם, להסדיר את המינהל הכספי בלשכה, לשנות את הרכב הוועד המרכזי להרכב קואליציוני (כדי למנוע את המצב הקיים בו העומד בראש הוועד המרכזי נבחר בבחירות אישיות ונוצר רוב לעומתי לראש הלשכה בוועד המרכזי), להקטין משמעותית את מספר החברים במוסדות הארציים (כדי לתרום ליעילות עבודתם), לפצל את מחוז תל-אביב לשני מחוזות – בהקבלה לסמכויות השיפוט של מחוז תל-אביב ומחוז המרכז (כדי להביא לאיזון ראוי יותר בייצוג המחוזות במוסדות הלשכה).

עוד ממליצה הוועדה ליישם לאלתר את הרפורמה המוצעת, בדו"ח מקיף ומעמיק המחזיק כ-160 עמודים(!), ולהקדים את הבחירות לכל מוסדות הלשכה, שתוכננו ל-2015, כך שיתקיימו עד יוני 2014. הוועדה סבורה כי יש בכך כדי "לקדם את תהליך תיקון המשבר, שהוא חיוני לשמירה על מעמדה של הלשכה וטובת ציבור עורכי הדין שהיא מייצגת, וחשוב לאינטרס הציבור הרחב כולו".

המשבר הקשה בלשכה פוגע קשות בציבור עורכי הדין והמתמחים

בדו"ח הוועדה הציבורית נאמר כי יש חשיבות בשימור מעמדה של לשכת עורכי הדין בישראל כגוף עצמאי, בעל בלעדיות ארגונית, הפועל להסדרת המקצוע ולהגנה על ציבור עורכי הדין, והאמור לשמש גורם חשוב במערך המשפט והדמוקרטיה בישראל. עם זאת, מעמד ייחודי זה מטיל על הלשכה גם אחריות גדולה לנהל את מוסדותיה בתקינות, משילות והוגנות ברמה הגבוהה ביותר.

חברי הוועדה מאפיינים את המשבר העמוק המשתק בשנים האחרונות את הלשכה באופן שבו "יריבות קשה בין חברים במועצה הארצית, בוועד המרכזי, וכן בוועדי המחוזות, לבין ראש הלשכה המכהן, הגיעה לממדים קיצוניים בעוצמתה. נוצר רוב לעומתי לראש הלשכה בוועד המרכזי, המשבש כמעט לחלוטין את יכולת תפקודו, ופוגע פגיעה קשה בתקינות פעולתם של יתר המוסדות במישור הארצי והמקומי כאחד. מוסדות הלשכה מתנהלים בצילו הכבד של מאבק-איתנים הנושא, לא אחת, אופי פרסונלי, ומשבש באופן מהותי את סדרי עבודתם של הגופים השונים, משפיע על דרך קבלת ההחלטות, מביא לעיכובים ממשיים בביצוע פעולות חובה המוטלות על הלשכה, מעוות את המבנה ההיררכי של המוסדות השונים ועומד בסתירה לעקרונות מינהל דמוקרטי תקין. מערכות היחסים העכורות בלשכה מהוות נושא להליכים משפטיים המתנהלים בערכאות המשפט במהלך השנים האחרונות".

חברי הוועדה סבורים כי המשבר הזה "מסב נזק כבד למעמדה של הלשכה, הפועלת מכוח חוק כגוף סטטוטורי בעל אוטונומיה רחבה, המופקד על הסדרת המקצוע ועל ההגנה על ציבור עורכי הדין, והאמור לשמש גורם חשוב במערכת שלטון החוק וההגנה על זכויות האדם במדינה. משבר זה פוגע קשות בציבור עורכי הדין והמתמחים הנזקקים לשירותיו, ובציבור הרחב, עליו נמנים לקוחותיהם של עורכי הדין".

בדו"ח החריף וחשוב נטען כי "עקב מלחמות פנימיות ומאבקי כוח איבדה הלשכה בהדרגה את מעמדה החשוב כגורם פעיל בזרועות אכיפת החוק במדינה. הלשכה נמנעת בתקופה האחרונה מנקיטת עמדות ציבוריות מגובשות בהליכי חקיקה חשובים, לרבות אלה הנוגעים במישרין למערכת המשפט ולזכויות אדם, ואינה משמיעה קולה בנושאים מרכזיים העומדים בליבת השיח הציבורי. היא אינה מקיימת את האחריות המיוחדת המוטלת עליה מכוח מעמדה הסטטוטורי-עצמאי לפעול כגורם בעל משמעות בדמוקרטיה המוסדית בישראל. יש צורך לפעול לשיקום מעמדה של הלשכה גם בהיבט זה".

הוועדה המקצועית ממליצה לנקוט בשורה של צעדים אופרטיביים לטיפול "במשבר החריף בדרכי התנהלותה ותפקודה של הלשכה", כלשונה, ובראשם הקמת טריבונל מעין-שיפוטי פנימי שיכריע במחלוקות פנימיות בלשכה, ובצידו יוקנו לשר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון סמכויות פיקוח על התנהלות הלשכה במצבי משבר קשים; הגדרה מפורטת של סמכויות המוסדות הארציים והמחוזיים, והבהרת המבנה ההיררכי ביניהם; הסדרת המינהל הכספי בלשכה; שינוי הרכב הוועד המרכזי להרכב קואליציוני.

עוד ממליצה הוועדה לקבוע כללים מפורטים של מותר ואסור בבחירות למוסדות הלשכה, ובין היתר, בענייני תעמולת בחירות, מימון בחירות, הגבלות על תרומות וזהות התורמים, כדי להבטיח את טוהר הבחירות ושוויון ההזדמנויות בין המועמדים לבחירה, וכדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים במערכות יחסים שבין נציגים נבחרים לתורמים.

באשר למינהל כספי ותקציב, ממליצה הוועדה  כי יוסדרו בפירוט תחומי המינהל הכספי והתקציב. המינהל הכספי יאוחד כולו ויהיה באחריות הועד המרכזי. לצורך התקציב, תיקבענה אמות מידה לצרכים החייבים, או המותרים בתיקצוב, ככל שיש להם זיקה למקצוע; אמות מידה אלה תיושמנה גם ביחס לגביית דמי החבר מחברי הלשכה. לא יותרו גביית דמי חבר ותיקצוב של פעולות שאין להן זיקה למקצוע. כן ייקבע יחס סביר בין תקציבי המוסדות הארציים לתקציבי המחוזות.

הוועדה גם ממליצה להסדיר את מעמדם של המנגנון המינהלי והמקצועי בלשכה, ובכלל זה – מנכ"ל הלשכה, הגזבר, היועץ המשפטי, רואה החשבון, וכן מנגנון הביקורת בלשכה. כמו כן, יעוגן בחוק מעמדו של נציב פניות הציבור של הלשכה, שיטפל בפניות הציבור בנושאים הקשורים במוסדות הלשכה ובבעלי תפקידים בהם.

הוועדה מציינת כי אם חלילה הרפורמה המוצעת לא תצלח ולא תושג היציבות הנדרשת בניהול מוסדות הלשכה, אפשר כי בעתיד לא יהיה מנוס מלשקול את ביטול מעמדה הסטטוטורי של הלשכה, והפיכת התארגנות עורכי הדין לעניין וולונטרי. אם כי חברי הוועדה מביעים תקווה כי חשש זה יתבדה.

מחלוקת סביב המנדט של וועדה

חברי הוועדה נחלקו בכל הנוגע למנדט שניתן לוועדה: חלקם סברו כי על הוועדה להתרכז בתכלית שלשמה נתמנתה, חברים אחרים סברו כי יש למצות את ההזדמנות שנקרתה בפני הועדה לדון לעומק בתחומי פעילות שונים של הלשכה, שחלקם מצויים במחלוקת עמוקה, ולנקוט עמדה לגביהם במסגרת המלצות ועדה זו.

כך או אחרת, בדו"ח הוועדה מתואר כיצד "לשכת עורכי הדין היא הגוף היחידי בישראל האחראי הן למתן היתר לעסוק במקצוע, והן לקידום ענייני המקצוע. במקצועות אחרים קיימת אבחנה בין גוף סטטוטורי חיצוני האחראי לרישוי לצורך כניסה למקצוע, לבין האיגוד המקצועי המופקד על קידום ענייניהם של אנשי המקצוע, אשר החברות בו היא מרצון חופשי. וכן עלו השאלות – האם, על רקע חשש לניגוד עניינים, יש להוציא את מערכת האתיקה והמשמעת מתחומי הלשכה ולהפקיד את הפעלתם בידי גורם ציבורי אובייקטיבי? וכיצד יש להתמודד עם הצפת המקצוע, והחשש שהוא מביא עמו לירידת רמת השירות המקצועי ואיכותו? האם יש לערוך שינויים במעמדם ובדרך פעולתם של המכון להשתלמות עורכי דין ובגופי ההוצאה לאור והספרות המשפטית בלשכה? וכן, האם יש לאפשר ללשכה להמשיך בפעילות מסחרית?".

אולם, רוב חברי הוועדה החליטו כי על הוועדה להתמקד בגיבוש צעדים לתיקון המשבר, שלשמם התמנתה, ולהימנע מעיסוק בסוגיות רחבות הנוגעות למעמדה המשפטי של הלשכה, שאין להן נגיעה ישירה לשורשי המשבר. "עמדת הוועדה היא, כי פתרון המשבר אינו מצריך, ואינו מצדיק, עריכת שינוי בסיסי במעמדה המשפטי של הלשכה, הקיים מאז חקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. רוב חברי הוועדה אף סבר כי אין מקום שהוועדה תעסוק בשאלות הנוגעות לשינוי אפשרי של מרחב האוטונומיה הנתון כיום ללשכה להסדיר את כלל היבטי המקצוע, שכן אף הן אינן נוגעות במישרין לשורשי המשבר ולדרכי פתרונו. יש להתמקד בסוגיות הנוגעות למבנה מוסדות הלשכה ודרך תיפקודם במטרה להביא לשינויים הנדרשים אשר ימתנו במידת האפשר את העימותים הפנימיים בהווה ובעתיד, ויקדמו מינהל תקין דמוקרטי בגוף זה".

הישורת האחרונה?

"אני מודה לחברי הוועדה, בראשות כב' שופטת ביהמ"ש העליון (בדימוס), אילה פרוקצ'יה, על עבודתם המסורה והמעמיקה", אמרה שרת המשפטים לבני. "בכוונתי ללמוד את הדו"ח לעומק ולהרחיב את הבחינה לסוגיות נוספות הקשורות ללשכת עורכי הדין ושלא נידונו בוועדה. הנושא על שולחני, ובהחלט בכוונתי להקדיש לו את מלוא תשומת הלב. הדברים לא ייבחנו ברמה פרסונלית, אלא אך ורק בצורה מערכתית ועניינית".

למה כוונת השרה לבני כי בכוונתה "להרחיב את הבחינה לסוגיות נוספות הקשורות ללשכת עורכי הדין ושלא נידונו בוועדה"? נראה כי כוונת השרה לבני היא להמלצות של הוועדה בראשות המנכ"ל היוצא של משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, להסדרת מתכונת בחינות הלשכה. אולם, המלצות ועדת רוטקופף טרם הוגשו לשרת המשפטים, חרף ההבטחות לשופטי בג"ץ עוד לפני כשנתיים כי הוועדה נמצאת ב"ישורת האחרונה".

יועצת התקשורת של לבני, מיה בנגל, מסרה בזמנו בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "שרת המשפטים מעוניינת לחכות להמלצות ועדת פרוקצ'יה על מנת לקבל תמונה מלאה ולבחון תיקון רוחבי כדי להביא לשינויים הרצויים".

"שיתוק מבזה ומתיש"

כפי שסוקר בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, את הוועדה מינה השר המשפטים הקודם, פרופ' יעקב נאמן, בפברואר 2013 כדי לבחון את שורשי המשבר שפקד את לשכת עוה"ד והמועצה הארצית, ולהציע פתרונות לתיקונו. חברי הוועדה בראשות השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, היו: פרופ' דוד ליבאי, עו"ד רות אורן, עו"ד מיכה ינון וד"ר לימור זר-גוטמן. עוה"ד שרית שפיגלשטיין, ממונה על ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ריכזה את עבודת הוועדה.

הוועדה הוקמה בעקבות ביקורת נוקבת של השופט המחוזי ד"ר קובי ורדי, שפסק כי "מאבקי הכוחות בין לשכת עוה"ד והמועצה הארצית הביאו לשיתוק מבזה ומתיש". זאת היתה אחת האמירות המהדהדות ביותר של שופט בישראל על הנעשה לאחרונה בחלונות הגבוהים של לשכת עורכי הדין.

כזכור, השופט ורדי קרא למנות גוף חיצוני שייפקח על לשכת עוה"ד ומתח ביקורת על הקיפאון המוחלט בתפקודה ועל התנהלות המועצה הארצית שלה: "דומה הדבר לשני מתאגרפים בזירה, העורכים ביניהם קרב אגרוף בן מספר סיבובים, בכל פעם מנצל אחד המתאגרפים בנקודות. ברם, למרבה הצער, המפסיד התמידי ומי שקיבל כבר את הנוק-אאוט הינו הציבור בכלל וציבור עורכי הדין בפרט, שיצא חבול וניזוק ממאבקי הכוחות הנ"ל, שמן הראוי לשים להם קץ בדרך זו או אחרת, וייתכן שאין מנוס מהרחקת שני המתאגרפים גם יחד מהזירה", כתב השופט ורדי (עת"מ 33262-11-12).

בהודעה שיצאה מלשכת שר המשפטים דאז נאמן נכתב כי פסק דינו של השופט ורדי הוא "פסק דין חמור", ש"אין העולם המשפטי במדינת ישראל יכול להתעלם מפסק הדין ולעבור לסדר היום".

ברזילי מברך

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר בתגובה לדו"ח כי "אחרי שנתיים בהן אני נאבק לשינוי מקיף במבנה הלשכה ולהתאמתו של חוק לשכת עורכי הדין למבנה הלשכה הנוכחי ולהיקפה, אני מברך על פרסום הדו"ח ומקווה, כי יש בו כדי להצעיד את הלשכה לדרך חדשה ולסיים את המאבקים הפנימיים בלשכה. לשכת עורכי הדין תלמד את הדו"ח, ותשתף פעולה ככל שיידרש עם שרת המשפטים על מנת ליישם את מסקנות הדו"ח במהרה".

ברזילי ברך על כך שלשיטתו, "גם הוועדה קיבלה את עמדתי, כי יש לבצע בהקדם רפורמות מבניות גדולות ומהותיות בלשכת עורכי הדין. בשנתיים האחרונות ניהלתי מאבק עיקש מול קבוצת אינטרסנטים במטרה להביא לשינויים הנדרשים, בכדי הלשכה תהיה רלוונטית לכלל ציבור עורכי הדין, זאת מול גורמים אחרים בלשכה אשר עושים הכול על מנת לשתק את פעילותה".

לטענת ברזילי, ועדת פרוקצ'יה "מצאה לקבוע בדו"ח את מרבית הנושאים אשר נלחמתי עליהם במשך שנתיים והם: הפחתת דמי החבר בשיעור ניכר וייחודם לפעילויות חובה ורשות בלבד; הגדרת יחסי הגומלין בין המוסדות הארציים לבין הוועדים המחוזיים; קביעת כללים ברורים של מותר ואסור בבחירות למוסדות הלשכה – מימון בחירות, הגבלת תרומות, כפי שהגשתי עוד בתקופתי כיו"ר ועד מחוז תל אביב בשנת 2011; ביעת אמות מידה לקביעת תקציב הלשכה על פי כללי הניהול והבקרה יעילות וחסכון; הגדרת יחסי הגומלין בין המחוזות לוועד המרכזי וחיזוק כוחו של ראש הלשכה כדי לאפשר משילות בלשכה".

ראש הלשכה מסר עוד בתגובתו כי "בדומה להמלצת הוועדה, אני סבור כי לאחר יישום הרפורמה כאמור, תתכנס הלשכה לתהליך מוסדר של בחירות למוסדותיה, בכדי שתחלואים שקיימים לא יחזרו על עצמם בבחירות הבאות".

נוה מצביע על "משבר מנהיגותי"

עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, מסר בתגובה: "אין ספק שלשכת עורכי הדין מצויה במשבר מנהיגותי עמוק. ועדת פרוקצ'יה היטיבה לזהות את הכשלים ואת חוסר התפקוד של המוסדות הארציים של הלשכה והעומד בראשה. המצב החמור של הלשכה, שעליו אני ועמיתי ראשי המחוזות מתריעים מאז תחילת הקדנציה הנוכחית, הוביל את ועדת פרוקצ'יה להמליץ על רפורמה מקיפה ועריכת בחירות לכל מוסדות הלשכה לאלתר. אני מברך על כך וקורא לשרת המשפטים לפעול לתיקוני החקיקה הנדרשים בהקדם.

"יש לברך גם על מסקנתה של הוועדה שעל הלשכה לשמר את עצמאותה הסטטוטורית ולהמשיך לרכז בידיה את סמכויות הפיקוח על המתמחים, בחינות ההסמכה והמשמעת של עורכי הדין. ואולם, את התפקידים הללו תוכל הלשכה למלא באפקטיביות רק לאחר שידוד מערכות מקיף, הן ברמה המוסדית והן ברמה הפרסונלית, כדי להחזיר את מקצוע עריכת הדין וציבור עורכי הדין למעמדם הראוי".

לקריאה נוספת, ראו:

 

"מאבקי הכוחות בין לשכת עוה"ד והמועצה הארצית הביאו לשיתוק מבזה ומתיש"

 

בעקבות פסק הדין של המחוזי: ועדה ציבורית תבחן את התנהלות לשכת עורכי הדין

 

ציפי לבני בוועדת חוקה, חוק ומשפט: "לשכת עוה"ד מסוכסכת עם עצמה ומחובתנו להתערב"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.