אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > האם בג"ץ ישלול את סמכותו של בית הדין השרעי ביפו לדון על משמורת?

צילום: Getty Images Israel

האם בג"ץ ישלול את סמכותו של בית הדין השרעי ביפו לדון על משמורת?


07.01.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

אם חד-הורית, המיוצגת על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עתרה לבג"ץ נגד סמכותם של בתי הדין השרעיים שקבעו בפסק דין כי המשמורת על שני ילדיה הקטינים תעבור לידי האב

שופט בג"ץ חנן מלצר הוציא צו ביניים לבקשתה של אם חד-הורית, לפיו יעוכב ביצועו של פסק דין של בית הדין השרעי ביפו שהורה להעביר את המשמורת על שני קטינים לידי אביהם, וכן ניתן צו ביניים נוסף המורה על עיכוב המשך הדיון בבית הדין השרעי הגבוה לערעורים – בערעור על פסק הדין השרעי. צווי הביניים הוצאו בעקבות עתירה שהגישה בשמה של העותרת, עו"ד גבי ברנדס מהאגף לסיוע משפטי, בבקשה למתן צו נגד בית הדין השרעי לערעורים ונגד בית הדין השרעי ביפו לביטול פסקי הדין שנתנו בדבר סמכותם לדון בענייני משמורת והסדרי ראיה של קטינים, ובדבר העברת המשמורת מהעותרת לידי האב, זאת בניגוד לכל התסקירים שניתנו בתיק בבית המשפט לענייני משפחה.

בעתירה נטען כי החלטות בתי הדין השרעיים ניתנו תוך חריגה קיצונית מסמכותם ותוך אי-כיבוד החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה לגבי הסמכות העניינית לדון בגורלם של הילדים. עוד נטען כי החלטות בתי הדין השרעיים פוגעות בזכויות היסוד של העותרת ומפרות את עקרון כיבוד הערכאות וכללי הצדק הטבעי.

העותרת לבג"ץ היא ישראלית חסרת דת, ואילו האב הוא מוסלמי, אזרח לבנוני. השניים הכירו בשנת 1999 ונולדו להם שני ילדים, שהם כיום בני תשע ו-13. בעקבות גילויי אלימות פיזית מצד האב, ברחה העותרת עם הילדים מהדירה המשותפת בצפון, ומאז אותו מועד חיים הצדדים בנפרד. כיום, מתגוררת האם עם ילדיה במרכז הארץ והילדים לומדים מזה מספר שנים בבית ספר חילוני. כעת, מבקש האב להעבירם לרשותו ולרשום אותם לבתי ספר מוסלמים.

בשנת 2008 הגישה האם תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, וביקשה לקבל משמורת על הילדים וכן השתתפות במזונותיהם מהאב. ההליכים בבית המשפט בתיק המשמורת נמשכו בצורה אינטנסיבית במשך מספר שנים, כאשר במהלכן קיבלה האם משמורת זמנית על הילדים, נערכו תסקירים רבים של פקידי הסעד, והאב חויב לערוך בדיקת מסוגלות הורית.

לאור העובדה כי האב לא מילא אחר הוראות שיפוטיות, לא שיתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים ולא שילם מזונות (למרות פסקי דין שניתנו בעניין זה), הוחלט כי הסדרי הראייה יופסקו עד שהאב ישתף פעולה ויעבור בדיקת מסוגלות הורית. במקביל, פתח האב בהליכים בעניין משמורת הקטינים והסדרי הראיה בבית הדין השרעי ביפו, שם אף טען בפעם הראשונה כי העותרת מוסלמית. טענה זו, לדברי העותרת, מחוסרת כל בסיס. בהליכים בבתי הדין השרעיים, מיוצגת האם על ידי האגף לסיוע משפטי, באמצעות עו"ד מאג'ד סאבא.

משלב זה החל סבך ביורוקרטי של החלטות שונות בבתי הדין השרעים וניסיונות של האם לבטלם ללא הצלחה בבית המשפט למשפחה ובבית המשפט המחוזי. גם החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קבע כי על הסמכות להישאר בידי בית המשפט לענייני משפחה ולא לעבור לבית הדין השרעי, לא הועילה. למרות פסיקתו של בית המשפט המחוזי שניתנה בערעורו של האב עצמו, המשיך האב לנהל הליכים בפני ביה"ד השרעי וזה מצדו החליט כי סמכותו גוברת על זו של ביהמ"ש לענייני משפחה בענייני המשמורת והסדרי הראיה.

לאחר שביה"ד השרעי לערעורים קבע כי הסמכות לדון בענייני המשמורת בידיו, קבע בית המשפט לענייני משפחה בקריות כי בנסיבות אלה הסמכות היא בידי בית הדין השרעי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קבע כי הסמכות העניינית לדון בענייני המשמורת הייתה ועודנה מסורה לביהמ"ש לענייני משפחה. אולם, בשל העובדה כי בית הדין השרעי פסק כבר במקביל בעניין המשמורת, נמנע בית המשפט המחוזי מלקבל את הערעור, והפנה את האם לקבלת סעד מבג"ץ בעתירה נגד בתי הדין הדתיים. עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי העותרת נקלעה למצוקה על לא עוול בכפה והשתלשלות העניינים פגעה בכללי הצדק הטבעי.

בעתירה שהוגשה כאמור לבג"ץ לפני מספר ימים, באמצעות האגף לסיוע המשפטי, נטען כי נסיבות המקרה, נשוא העתירה, חמורות במיוחד ועושות עוול גדול לעותרת ולילדיה ולפיכך יש לבטל את כל פסקי הדין שנתנו בבתי הדין השרעיים וכן לקבוע כי הסמכות לדון בשאלת משמורת הילדים והסדרי הראיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

לדברי עו"ד אורנה פז, האחראית על תחום מעמד אישי במחוז ת"א והמרכז של האגף לסיוע משפטי, "מדובר בסיפור עצוב של טעות ביורוקרטית שגרמה סבל קשה הן לאישה והן לילדיה. למרבה הצער, האישה נקלעה למערכת עדינה של חיכוכים וכפל סמכויות בין בתי המשפט האזרחיים למערכת בתי הדין הדתיים. במקרה זה צר לי לומר, כי החלטות בתי הדין השרעיים נגועות בחוסר סבירות קיצוני, ונוגדות את ההלכה הפסוקה בעניין הסמכות. מדובר באחד המקרים החריגים בהם סטיית בתי הדין מכללי כיבוד הערכאות וקביעת סמכותם, גורמת לעותרת עיוות דין ומצדיקה את התערבות בג"ץ ומתן סעד מן הצדק. יש לקוות כי העתירה תתקבל, ותסייע בהסדרת מערכת היחסים המורכבת שבין הערכאות השונות".

 

בג"ץ 68/14

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה