אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > ינקות מסוכסכת

עו"ד דיינה הר אבן

ינקות מסוכסכת


05.01.2014 | עו"ד דיינה הר אבן

חזקת הגיל הרך המקוצרת עליה החליטה שרת המשפטים עלולה להחזיר את הגלגל לאחור ולשוב ולקבע את האם כמשמורנית מועדפת ואת מעמד האב כפחות ערך במארג המשפחתי. דווקא ההבנה שלכל אחד מההורים מקום בחיי ילדו, אחריות כלפיו, וזמן איכות עמו, מונעת את הטלת הילד לסכסוך המטלטל את חייו ונפשו. כאשר הורה רשאי לחוות הורות שווה, גם פוחת המאבק על גבם של הילדים

החלטת שרת המשפטים לקצר את "חזקת הגיל הרך" הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משש שנים לשנתיים ומחצה, במקום לבטלה כליל, היא טעות שתיפגע בדורות של ילדי הפרודים. זו פשרה רעה במאבק איתנים, המתנהל מזה שנים, בין המצדדים בביטול החזקה, כהמלצת הוועדה בראשות פרופ' דן שניט, שהגישה תזכיר הצעת חוק "הורים וילדים", לבין המתנגדים לביטולה. ארגוני נשים רואים בחזקת הגיל הרך מעוז כוח אחרון בסכסוכי גירושין.

במתכונתו הנוכחית קובע החוק כי בית המשפט ייקבע בעת פירוד בין הורים, ובאין הסכמה ביניהם, מי יהא ההורה המשמורן ואת הסדר הביקורים של האחר עם ילדו. החוק קובע חזקה שרירותית כי מקומם של ילדים עד גיל שש במשמורת אימם. כיוון שהורים רשאים להסכים אחרת, נהיר כי לא טובת הילדים עמדה לנגד עיניו של המחוקק בעת קביעת החזקה. קביעה זו נעשתה מטעמי נוחות ועל מנת שלא להכביד על מערכת המשפט בסכסוכי משמורת. אף על פי כן התקבעה לאורך השנים בתודעת המערכת המשפטית האמיתה כי אימהות הן משמרוניות ראויות יותר.

ילדי גירושין סבלו מסכסוכי המשמורת שבין הוריהם כשכל הורה מנסה, במודע או שלא במודע, להשחיר את פניו של האחר. ילד אינו חפץ! הוא זכאי לזכויות מיום היוולדו ובכללן הזכות לקיים קשר רציף עם זוג הוריו הפרודים. על פי רוב, מדובר בהורים נורמטיביים. לכל הורה יתרונותיו וחסרונותיו. הילד זקוק לאהבת הוריו ולתמיכתם. הסתלקות הורה מחיי היומיום של ילדו מהווה טראומה נפשית קשה לילד שלכאורה ננטש, עולמו נסדק וביטחונו בעולם המבוגרים מתערער; זו גם פגיעה אנושה באב שהובס והורחק מילדו בכורח. החזקה עומדת על כן בסתירה לערכי השוויון בין המינים ולחובת הורים להיות אחראים הדדית לשלומם וטובתם של ילדיהם.

ההכרה כי "חזקת הגיל הרך" אינה מטיבה עם הילדים, ונוגדת את זכויותיהם המעוגנות באמנה שישראל חתומה עליה, הובילה את הוועדה הציבורית להמליץ על ביטולה. בבתי המשפט למשפחה הטמיעו את ההמלצות לביטול החזקה. הפסיקה שואפת כיום להנהיג "אחריות הורית משותפת" אגב חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים באופן שוויוני ומאוזן. ההבנה שלכל אחד מההורים מקום בחיי ילדו, אחריות כלפיו, וזמן איכות עמו, מונעת את הטלת הילד לסכסוך המטלטל את חייו ונפשו. כאשר הורה רשאי לחוות הורות שווה, פוחת המאבק על גבם של ילדים.

לא כל הורה רוצה או יכול להקדיש לילדו את אותו משך הזמן. כשלא מדובר ב"מאבק כוח" אל מול האחר, נקבע בסופו של יום ההיקף ואיכות הקשר בין הילד לבין כל אחד מההורים, על פי רצונו ויכולותיו של כל הורה וצרכי ילדו.

עתה באה יוזמת החקיקה "המקצרת" אך מותירה על כנה את "חזקת הגיל הרך" וטורפת מחדש את הקלפים. חזקת הגיל הרך המקוצרת עלולה להחזיר את הגלגל לאחור, לשוב ולקבע את האם כמשמורנית מועדפת. גישה זו תמשיך לפגוע בזכויות היסוד של הצלע הגברית בתא המשפחתי ליטול חלק משמעותי בגידול הילדים מינקותם. החזקה המקוצרת עלולה להנציח את מעמדה של האם כעקרת בית ומטפלת, שחשיבות הקריירה שלה פחותה מזו של האב, ואת מעמד האב כפחות ערך במארג המשפחתי. החזקה המקוצרת עלולה להטיל על האם אחריות כבדה, לעיתים למעלה מכוחותיה, דבר שעלול לפגוע בהתפתחותם התקינה של הילדים ולהותיר את האם, במידה רבה, אסירה בביתה, ללא חופש תמרון של ממש לבנות מסגרת חיים חדשה, לפתח קריירה, להשתקם ולמצוא בן זוג חדש לחיים. מהילדים היא תמשיך ליטול את הזכות וההכרח ליצור קשר טוב, נכון ושווה עם שני ההורים כאחד הדרושים להתפתחותם הנפשית התקינה.

את הדברים הללו אני טוענת חרף היותי אם האוהבת את ילדיי בכל מאודי. ילדיי יהיו תמיד בראש סדר העדיפויות שלי ואולם, מאותו מקום עצמו, אני מכירה בחשיבות של אביהם בחייהם. ילד אינו יכול לגדול בריא בנפשו ובגופו אם מרחיקים ממנו, אגב פירוד ההורים, את מי מהם. אין הורה טוב או רע, יש הורים שונים. תפקידם של הורים להגיע ביניהם להבנות מתוך ראיית טובת ילדיהם מבלי להידרש בעניין זה לערכאה שיפוטית. תפקידו של בית המשפט, אם נגזר עליו לדון בסכסוך בין ההורים, הוא להטמיע בפירוד את האחריות ההורית המשותפת מבלי להטביע במי מההורים את הסטיגמה של היותו "ההורה שאיננו משמורן".

הכותבת היא עורכת דין ומגשרת העוסקת בדיני משפחה

 

http://www.hareven-law.co.il/

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה