אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בית המשפט העליון מצדד ב'תג מחיר' עצום כפיצוי על אלימות בין בני זוג

השופט רובינשטיין. צילום: משה מילנר, לע"מ

בית המשפט העליון מצדד ב'תג מחיר' עצום כפיצוי על אלימות בין בני זוג


02.01.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט אליקים רובינשטיין דחה את בקשת הערעור שהגיש גבר חרדי על פסיקתם של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שהכפילו פי 10 את הפיצויים שעליו לשלם לגרושתו – מ-50 אלף שקל ל-500 אלף שקל, וקבע עקרונית כי "יש מקום להעלאת הרף", ובתי המשפט רשאים לפסוק "פיצויים מוגברים גם ככלי במלחמה הכוללת לביעור תופעה חברתית נפסדת של אלימות", ועל בן או בת זוג מכים לדעת ש"לא יינקו מפיצוי משמעותי"

"בתי המשפט רשאים לעשות שימוש בפיצויים מוגברים גם ככלי במלחמה הכוללת לביעור תופעה חברתית נפסדת של אלימות". כך קבע עקרונית השופט אליקים רובינשטיין, מבית המשפט העליון, בהחלטה שבה דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש גבר שהתעלל באשתו-לשעבר התעללות נפשית וחויב לפצות אותה ב-625 אלף שקל. השופט רובינשטיין סייג את קביעתו העקרונית וציין כי "ברי – ויוטעם – כי כל מקרה לגופו, אך בן זוג מכה צריך שיידע כי ככל שיוכח הדבר, לא יינקה מפיצוי משמעותי".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "הרכיבים שראוי להביאם בחשבון במקרים כאלה הם אורך תקופת ההתעללות, מאפייניה הספציפיים ועוצמתה". הוא סיים את פסק הדין בקביעה ש"יש מקום להעלאת הרף" בפסיקת הפיצויים הכספיים בשל אלימות בין בני משפחה, וציין כי החלטתו אמנם מתייחסת למקרה אלימות של בעל כלפי אשתו, אבל היא נכונה גם במקרים הפוכים: "כמובן גם לאישה חובות כלפי האיש, ולא אמנה אותן כאן כיוון שלא על כך נסב ההליך דנא", וכאמור צידד ב"מגמה של הגדלת פיצוי לבת זוג (או בן זוג) בגין אלימות".

מפוחדת כעלה נידף

המתווה של השופט רובינשטיין ניתן במסגרת סיפור אנושי שהגיע אל שולחנו של שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, מנחם הכהן, שבינתיים פרש לגמלאות, על בעל שכפה על אשתו להעלות על הכתב, במהלך תקופת כתיבה שנמשכה מספר חודשים, מכתב של 32 עמודים, בו נאלצה לגולל לפרטי פרטים, עד כדי תיאורים אינטימיים ביותר, את הקשר שניהלה עם גבר זר. הבעל התכוון באמצעות המכתב להניא אותה מלעמוד על זכויותיה המשפטיות כנגדו בבוא היום.

השופט הכהן פסק לטובת האישה פיצוי בסך 50 אלף שקל, לאחר שקבע כי האיש הפעיל כנגדה במהלך השנים אלימות פיזית ואלימות נפשית. מעבר לכך, נפסק לטובתה פיצוי של 18 אלף שקל על הוצאת דיבתה בעיני אביה.

עוד בשנת 2000 ניסתה האישה המוכה לצאת ממעגל האלימות כשפנתה לעורך דין והגישה תביעות נגד בעלה לבית המשפט למשפחה. אולם בשל איומי הבעל שיפיץ את המכתב בקרב משפחתה החרדית, ושייקחו ממנה את הילדים, נאלצה האישה המאוימת להודיע לעורך הדין שהיא רוצה לסגור את התיק.

רק לאחר ארבע שנים, בשנת 2004, אזרה האישה אומץ, הגיעה למשרד עורכי הדין דרורי-סאלם ופתחה שוב בהליכים משפטיים נגד בעלה האלים. במשרד דרורי-סאלם לראשונה פתחה האישה, המפוחדת כעלה נידף, את סגור ליבה. מאז חלפו תשע שנים עד שניתן פסק דינו של השופט הכהן בבית המשפט למשפחה, שכאמור פסק סכום זעום שלא כיסה אפילו את הוצאות המשפט. פסק הדין היווה עבור האישה מכה נוספת, על מסכת האלימות והמרורים שסבלה האישה תחת ידו של בעלה.

השופט הכהן האמין לאישה אשר העידה כי לא נותרה לה ברירה בכתיבת המכתב, וכי במשך מספר חודשים עקב האיש אחר מהלך התקדמות הכתיבה, אסר עליה לצאת מהבית בימים מסוימים כשלא התקדמה די בכתיבה בהתאם לציפיותיו, ופעמים אף זרק דפים מתוך המכתב כדי שתתקנם באופן התואם את ציפיותיו. "עצם העובדה כי התובעת נאלצה להעלות דברים האמורים בו על הכתב, ובייחוד לאור ירידתה לפרטי פרטים של האירוע המתואר במכתב", קבע השופט הכהן, "די בכך כדי להעיד על שהייתה נתונה לשליטתו של הנתבע, וכי המכתב לא היה רעיון שלה".

בית המשפט לענייני משפחה הוסיף עוד כי "אין ספק בעיני כי הנתבע השפיל, העליב, ביזה ופגע בכבודה של התובעת במהלך נישואיהם. אין ספק כי התנהגות זו מהווה פגיעה קשה בכבודה של התובעת, בהיותה אדם חופשי, וכן פגיעה קשה באוטונומיה שלה לנהל אורח חיים תקין, להתנהל במהלך חייה כפי רצונה... וכן פגיעה קשה ברגשותיה. התנהגות הנתבע התבטאה הן בתקיפות פיזיות והן בהשפלה, ביזוי, פגיעה באוטונומיה, בכבוד, ניצול יחס של תלות מול חולשה בשל יחסיהם של בני הזוג". הבעל גם שלח חלקים מהמכתב לאביה של האישה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה חייב אותו בפיצוי בסך של 18 אלף שקל על פרסום לשון הרע.

מעשים הראויים לכל גינוי והוקעה

האישה ערערה על פסיקת השופט הכהן, וביקשה להגדיל את הפיצוי שנפסק לטובתה. ואילו הבעל טען בערעור שהגיש מנגד בסוגיות של חלוקת הרכוש המשותף והקביעות העובדתיות בדבר האלימות הפיזית המילולית והנפשית.

כפי שדווח לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, בעקבות הערעורים, שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים השיתו על האיש פיצוי חסר תקדים. השופטים משה סובל, תמר בזק-רפפורט ודוד מינץ קיבלו את עיקרי הערעור של האישה, דחו את מרבית טענות הערעור של הבעל, ולאור המסכת העובדתית של האלימות שהוכחה בבית המשפט לענייני משפחה, הכפילו פי 10 את סכום הפיצוי שפסק שופט המשפחה, מ-68 אלף שקל ל-600 אלף שקל. "תיאור דברים קשה ומזעזע זה, מחייב לטעמנו העמדת גובה הפיצוי על סכום גבוה בהרבה מהסכום אותו פסק בית משפט קמא. מדובר בהתעמרות מרושעת ומתמשכת של איש באשתו, שנמשכה במשך שנים רבות".

בני הזוג נישאו בשנת 1992, המכתב נכתב בשנת 1998 והם התגרשו בשנת 2005. השופטים ציינו כי נזקיה של האישה הלכו והתעצמו, מידי חודש בחודשו, וכדי למנוע ממנה לממש את זכויותיה כפה עליה האיש באופן ציני כתיבת מכתב שישמש אותו בשליטתו בה והותרתה, באמצעים של הפחדה וסחיטה, כמי שאינה מסוגלת לעמוד על זכויותיה.

"הדברים אמורים בבחינת קל וחומר, שעה שהאיש השתמש בפועל במכתב ושלח חלקים ממנו לאבי האישה", קבעו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי, והוסיפו כי "מעשיו של האיש ראויים לכל גינוי והוקעה. מעשים אלה פגעו אנושות באוטונומיה של האישה, רמסו את כבודה, הותירו בה חבלות גופניות, ובעיקר פצעו את נפשה ורגשותיה. לטעמנו, הפגיעה הנפשית באישה מתקרבת לכדי הרף העליון של הפיצויים הראויים להיפסק בראש הנזק של כאב וסבל בסוג כזה של מקרים. לכן הפיצוי שפסק בית משפט קמא אינו הולם את חומרת מעשיו של האיש ואת הנזקים אותם הסב לאישה".

בית המשפט המחוזי הגדיל כאמור את הפיצוי בתביעה הנזיקית לסך של חצי מיליון שקל, ואילו הפיצוי בתביעת לשון הרע הוגדל לסך של 100 אלף שקל. בנוסף חויב האיש בהוצאות אשתו לשעבר, בשני הערעורים, בסך של 25 אלף שקל.

הגדלת הפיצוי מתוך "הרגשת בטן" של שופטי המחוזי

בבקש למתן רשות ערעור טען האיש כי שופטי בית המשפט המחוזי לא היו צריכים להתערב בגובה סכום הפיצויים שפסק השופט הכהן. שכן, הגדלה כה משמעותית של סכום הפיצויים (מסך של 50 אלף שקל לסך של 500 אלף שקל בתביעה הנזיקית, ומסך של 18 אלף שקל לסך של 100 אלף שקל בתביעת לשון הרע) אפשרית רק במקרים שהוצגו בפני ערכאת הערעור עובדות חדשות או לחלופין כאשר נקבע כי הערכאה הדיונית שגתה בצורה קיצונית וגלויה לעין בהערכת העובדות שהוצגו בפניה. לטענתו, לא היה מקום להתערב בגובה הפיצוי שקבעה הערכאה הדיונית, שכן לא הוצגו הוכחות אובייקטיביות-מקצועיות בדבר עצם קיומו ושיעורו של נזק נפשי, וגובה הפיצוי שקבעה הערכאה הדיונית נעשה על סמך התרשמותה מהעדויות והראיות. עוד טען האיש כי הגדלת שיעור הפיצוי מהווה חריגה מהמדיניות השיפוטית הנוהגת ביחס לפיצוי בשל אלימות במשפחה, ונעשתה על בסיס "הרגשת בטן".

מנגד טענה האישה בתגובתה על הערעור כי בית המשפט המחוזי צדק בתקנו את סכום הפיצוי הבלתי-סביר שנפסק בבית משפט לענייני משפחה, וכי הסכום המתוקן משקף נכונה את "תג המחיר" הראוי על אלימות כלפי נשים.

אולם, כאמור, השופט רובינשטיין הגיע לכלל מסקנה שאין מקום להיעתר לבקשת הערעור, דחה את הבקשה של האיש, וקבע זאת "גם אם המדובר בפסיקה בסכום גבוה, וגם אם אולי ניתן היה להגדיל משמעותית את הסכום שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה ועדיין לעשות כן באופן מתון יותר, אך כזה שיבטא מגמה של הגדלת פיצוי לבת זוג (או בן זוג) בגין אלימות".

תגובות

עורכות הדין שירה דרורי-סאלם והילה גלבוע, שייצגו את האישה בפרשה, מסרו בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "שמחנו לראות שבית המשפט העליון קיבל את עמדתנו, אישר את המגמה שהתווה בית המשפט המחוזי לעניין גובה הפיצוי הראוי במקרה של התעללות בבן זוג, המבטא את סלידת החברה מהתנהגות מעיין זו. כב' השופט רובינשטיין אימץ מגמה שיפוטית לפיה על בתי המשפט למגר את נגע האלימות במשפחה שפשה בחברה, והטעים כי יש לעשות שימוש בדיני הנזיקין באמצעות העלאת רף הפיצויים במאמץ למיגור האלימות בכדי להגן על הנשים המוכות כלשונו: 'ככלי במלחמה הכוללת לביעור תופעה חברתית נפסדת של אלימות' – הן אלימות פיזית והן התעללות נפשית".

עורכות הדין דרורי-סאלם וגלבוע הוסיפו כי "בית המשפט העליון מעביר מסר חשוב לפיו 'בן זוג מכה צריך שיידע כי ככל שיוכח הדבר, לא יינקה מפיצוי משמעותי', ואנו תקווה כי פסק הדין יעודד נשים שספגו אלימות פיזית והתעללות נפשית  לאזור עוז ולעמוד על זכויותיהן, וירתיע גברים לנהוג בנשים באופן זה. אמנם, הפיצוי הכספי לא ירפא את הפצעים והצלקות שחרוטות על לוח ליבה של האישה המוכה, אך זהו המינימום שניתן לעשות כדי לפצות את האישה על סבלה הרב ועל הנזקים שנגרמו לה ולהחזיר לה ולו במעט את כבודה האבוד".

ממשרדו של עו"ד אשר ברק, שייצג את הגבר בפרשה, טרם נמסרה תגובה לפנייתנו.

לקריאה נוספת, ראו:

תג מחיר: בעל שהתעלל נפשית באשתו והוציא דיבתה יפצה ב-625 אלף שקל

 

בע"מ 7073/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה