אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הדיינים פסלו הסכם בין בני זוג שהתירו לעצמם לקיים יחסי מין עם זרים

אולם הדיונים בבית דין רבני. צילום: דוברות הנהלת בתי הדין

הדיינים פסלו הסכם בין בני זוג שהתירו לעצמם לקיים יחסי מין עם זרים


29.12.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

לאחר שהגבר החל לחגוג עם נשים אחרות ואף אחת מהן ילדה לו בת, הדיינים בנתניה התרעמו על ההסכם החתום בין בני הזוג שהרשו לקיים יחסי אישות עם כל דיכפין, וקבעו בפסק דין נדיר כי ההסכמה ל'נישואים פתוחים' לאחר הפירוד בפועל איננה חוקית. הבעל אינו רשאי לרעות בשדות זרים ולהכניס נשים להיריון – גם אם אשתו מתירה לו לעשות זאת בכתב

סכסוך גירושין לא שגרתי הגיע לפתחו של בית הדין הרבני בנתניה: בני זוג נשואים והורים לבן שבע, שחוו עליות ומורדות במהלך נישואיהם, חתמו על הסכם בו הם מתירים אחד לשני לקיים יחסי מין עם כל פרטנר שיחפצו בו. בעוד שהאישה לא השתמשה ב"היתר" שניתן לה על ידי בעלה ל'נישואים פתוחים', הגבר יצא עם נשים רבות, ואף הכניס אחת מהן להיריון וזו ילדה לו בת.

לזכותו של הגבר ייאמר שהוא לא ניסה להסתיר את מעשיו. הבעל, המיוצג על ידי עו"ד דנה בר-נר, הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בנתניה, והכיר בתינוקת החדשה שנולדה לו, אך לא טרח לידע את אשתו ב"תאונה" שארעה לו. עובדת ההיריון נודעה לאשתו במקרה, דרך חברים שראו את בעלה הנוהג בקרבה יתרה אל אישה בהיריון, באחד מאתרי הבילוי הסואנים במדינה.

האישה התעמתה עם בעלה, והבעל הודה כי האישה נכנסה ממנו להיריון, אך שלף את ההסכם כדי להצדיק את מעשיו. לדברי עו"ד שירי זיידמן, המייצגת את האישה, מרשתה כה הופתעה ונעלבה מהבשורה הרעה, ומהדרך בה התגלתה לה, עד שהחליטה לקבל את הגט שלה מבעלה המורד, בכפוף לתשלום דמי כתובתה.

ערך בריתה לבת מאישה זרה, והופיע לסידור הגט לאשתו הראשונה

יצוין כי מפסק הדין עולה כי ההסכם הזה היה ביוזמת האישה לבעלה, וקדם מספר חודשים ליציאת הגבר עם אשתו החדשה בתקופת הפירוד מאשתו.

עוד עולה מפסק הדין של הדיינים בנתניה כי "למרות הפירוד שקלה האישה לנסות להתקרב לבעל, וזאת מאחר שעדיין לא ידעה כי באותו פרק זמן הייתה לו בת זוג, היא זוגתו הנוכחית אשר נולדה לו בת ממנה. בעוד שהאישה ניסתה להתקרב לבעל, גילתה כי בעלה מנהל רומן עם אישה אחרת ואף נולדה לו בת ממנה. לכן טוענת האישה כי בעלה דינו כדין 'רועה זונות' וחייב במתן מלוא כתובתה".

בדיון בבית הדין הרבני, טענה האישה: "המגעיל בעיניי, שאנו הגענו לפה לדיון על סידור הגט, והוא ערך לה בריתה". ואילו הגבר מיהר לשלוף את ההסכם עליו חתמו השניים, לטענתו מספר חודשים לפני כניסתה של בת הזוג להיריון ממנו, ובו הוסכם ביניהם שחור על גבי לבן שאשתו מתירה לו לקיים יחסי אישות עם כל דיכפין.

הדיינים פשפשו בתיק הגירושין ולא האמינו למראה עיניהם. סעיף מפורש בהסכם שנכתב בין הצדדים קבע כי "הצדדים מצהירים ומסכמים כי למרות שעדיין לא התגרשו באופן רשמי הם פרודים לכל דבר ועניין וכל אחד מהם מותר לאחרים במהלך תקופת המעבר ולא יעלו כל טענה או דרישה בהקשר זה".

הדיינים הביטו בהסכם החתום בידי הבעל והאישה בהשתאות, ויצאו מהאולם כדי לטכס עצה. כעבור שעה ארוכה חזרו הדיינים ופסק דין בידם, בו אין הם לא רק דוחים מכל וכל את ההסכם עליו חתמו בני הזוג, אלא אף בוחרים, באופן יוצא דופן, לחייב את הגבר בדמי הכתובה ובתוספת כתובה, בהיקף של מאות אלפי שקלים.

לטענת הבעל, אשתו מחלה לו על כתובתה משהתירה לו לצאת עם נשים אחרות. אבל הדיינים דחו את טענת המחילה מצד אשתו, וקבעו כי לכל היותר מדובר במחילה בטעות. הדיינים מצאו בתיק גם מסמך של בא-כוח הבעל אשר מודיע לאישה ובא-כוחה כי ההסכם הזה לא אושר והוא בטל ומבוטל.

"לא רק שרעה בשדות זרים אלא אף נולדה לו בת בשדות אלו"

הדיינים נימקו את החלטתם בכך שדיני הנישואים על פי ההלכה היהודית אוסרים להסכים לקיים יחסי מין עם אנשים זרים. הדיינים הוסיפו ונימקו כי גם אם בני הזוג הגיעו להסכמה שאין הם רוצים לחיות יותר יחד, הם יכולים לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לסיום חיי הנישואים, והוא, ורק הוא אשר ידון ויפסוק אם על הנישואין להסתיים או לא. הכרעה כזו היא תמיד בידיו של בית הדין הרבני, ולא של בני הזוג עצמם.

הדיינים הרב מיכאל עמוס‏, הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי ביקרו בחריפות את התופעה שנגלתה לנגד עיניהם המשתאות, ופסקו דברים כדורבנות: "טרם ניכנס לדיון ההלכתי בית הדין מביע את מורת רוחו ואת שאט נפשו וסלידתו מתוכן הסעיף אשר הצדדים עשו ביניהם, אשר בא לקעקע את כל יסודות התא המשפחתי שבו התפארה תורתנו הקדושה: 'לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹותָם' (במדבר א, ב). מלבד האיסורים החמורים ביותר שיש בזה, אלא אף המוסר האנושי לא יסבול זילות שכזאת בחיי משפחה ואף אומות העולם שאין להם דין אשת איש מכל מקום דין בעולת בעל יש להם".

הדיינים אפיינו את יחסי הכוחות בין בני הזוג בעקבות ההסכם ביניהם: "הנה בנידון דידן יש לציין כי אף על פי שהיה סעיף כזה, מכל מקום האישה לא נכשלה ואף לא הועלתה כל טענה כזו כנגדה שיש בה ממש, אולם הבעל אכן נכשל ולא רק שרעה בשדות זרים אלא אף נולדה לו בת בשדות אלו. להגנתו טוען כי האישה הרשתה לו, וכמו שסיכמו ביניהם ואף עלה על הכתב וחתמו עליו הצדדים וכל זאת לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות להתגרש".

הדיינים הבהירו כי "כל זמן שלא נעשו גירושין כדת וכדין, אף על פי שהצדדים החליטו להתגרש ואף שנעשה הסכם גירושין שכולל את כל מחלוקות הצדדים בענייני הילדים ורכוש ואף שקיבל תוקף של פסק דין, מכל מקום הצדדים עדיין נשאר עליהם דין זוג נשוי כדת משה וישראל לעניין האיסורין, עם כל המשתמע מזה, עד אשר האישה תקבל גט כדת משה וישראל, אז שני הצדדים מותרים לעלמא. לכן כל הסכם כזה בין הצדדים אף שחתום על ידי הצדדים (אף אם יאושר מחוץ לכותלי בית הדין דבר שאני מעלה בדעתי), לעניין האיסורים החלים על זוג נשוי כדת משה וישראל – דינו כדין דבר שאין בו ממש והווי כ'חרס הנשבר' ואף פחות מזה".

 

תיק ‏867942/2

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה