אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > קלדנית בימ"ש תפוצה בכ-130 אלף ש' בגין דלקת גידים שמנעה המשך תעסוקה

צילום אילוסטרציה: Getty Israel Images

קלדנית בימ"ש תפוצה בכ-130 אלף ש' בגין דלקת גידים שמנעה המשך תעסוקה


25.12.2013 | עו"ד נעמה זינגר

בית משפט השלום קיבל תביעת נזקי גוף של קלדנית בית משפט, הסובלת מדלקת בגידים המונעת את המשך עבודתה וחייב את הנהלת בתי המשפט בתשלום פיצויים בקובעו כי הפגיעה נגרמה בשל סביבת עבודה שאינה מתאימה לאופי העבודה ואי-מתן הדרכה מתאימה ביחס לכללי עבודה בטוחה ונכונה

סמדר אלמקייס אשר הועסקה כקלדנית שופטים ומפעילת אולם משפטים בהנהלת בתי המשפט עד לסיום העסקתה עקב קביעת הוועדה הרפואית כי אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה, הגישה תביעה נגד המדינה בטענה כי יש לייחס להנהלת בתי המשפט אחריות ברשלנות לפרוץ תסמונת התעלה הקרפלית ודלקת הגידים בשתי כפות ידיה, המונעת את המשך תעסוקתה.

לטענתה, מצבה הרפואי נגרם בשל העסקתה באורח בלתי סביר למשך שעות עבודה ארוכות ברצף, בסביבת עבודה שאינה מתאימה, ללא אמצעי מיגון לשם הגנה על איברי הגוף וללא הדרכה כנדרש ביחס לכללי עבודה בטוחה ונכונה.

הנהלת בתי המשפט הכחישה מנגד את כל טענותיה המהותיות של אלמקייס, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. בפרט באשר לתנאי ההעסקה נטען כי לקלדניות ובכללן לתובעת ניתנו הפסקות בהתאם להנחיית מנהל בתי המשפט, כי פעמים רבות מתקיימים דיונים שלא לפרוטוקול בהם הקלדנית נחה ולא מבצעת עבודה בפועל וכי בתיקים ארוכים וסבוכים אף מוקלטים הדיונים. כך גם צוין מערך תקני הרזרבה הקיים המאפשר את תחלופת הקלדניות במהלך ימי העבודה, מילוי מקום וסיוע. עוד נטען לקיומו של מערך הכשרה לקלדניות הכולל סדנאות שונות ובכללן סדנה לעבודה בריאה ונכונה מול מחשב.בפרט טענה המדינה כי התובעת גרמה, באשמה הבלעדי למחלה ולנזקיה הנתבעים ולחילופין כי היא נושאת באשם תורם נוכח רשלנותה במהלך ביצוע עבודתה.

יצוין כי המדינה שלחה הודעת צד ג' לקבלן כוח האדם העוסק באספקת שירותי כוח אדם, אשר מטעמו עבדה התובעת בהנהלת בתי המשפט בשנים שקדמו לקביעת מעמדה כעובדת מדינה. קבלן כוח האדם הכחיש את המחלה והנזקים הנטענים ולחילופין טען כי הללו נגרמו לאחר סיום  תקופת העסקת התובעת כעובדת כוח אדם. לחילופי חילופין טען לחלקו המזערי באחריות בשים לב כי האחריות לסדרי העבודה, נוהלי העבודה, השליטה והפיקוח על עבודתה של התובעת היו בשליטתה ובאחריותה הבלעדית של שולחת ההודעה.

שיטת העבודה של הקלדניות אינה בטוחה

השופט שכיב סרחאן קיבל את התביעה בחלקה, ודחה את הודעת צד ג'. בית המשפט נדרש ביחס לעוולת הרשלנות לחובת הזהירות בה נושא מעסיק כלפי עובדיו למען ביטחונם ושלומם, ובכלל זה לחובתו להנהיג שיטת עבודה מתאימה, להרחיק כל סכנה אפשרית ליתן הדרכה ולרכז פיקוח יעיל ומתאים. נקבע כי בנסיבות המקרה, המדינה כמעסיק הנושא בחובה משפטית ומוסרית לבטיחותו, ביטחונו ושלמות גופו של העובד המועסק על-ידה, התרשלה כלפי התובעת והסבה לה נזקי גוף.

כך נקבע כי המדינה הנהיגה שיטת עבודה שאינה בטוחה כל צרכה, העסיקה את התובעת בתקן כוח אדם חסר כמו גם לא סיפקה מקום עבודה בטוח ובטיחותי ותנאים נאותים לביצוע העבודה. צוין כי הנחיות מנהל בתי המשפט בדבר מתן הפסקות לקלדניות, לא בוצעו כנדרש, וכן כי אף לא ניתנו ההדרכות המתאימות בעניין ההיבטים הקשורים בהגנה מפני סיכונים הצפויים בעבודה ולא סופקו האמצעים הארגונומיים המיוחדים, שיכלו למנוע את המחלה.

משנקבע האמור, נדרש בית המשפט לנזקה של התובעת ולשאלת הקשר הסיבתי וקבע כי בהתחשב בחוות הדעת הרפואיות הוכח הקשר הסיבתי הנטען. באשר לטענת האשם התורם צוין כי בשים לב כי מדובר במחלת מקצוע, נוהג בית המשפט לדקדק עם המעסיק בקשר לאחריותו לתאונת עבודה או למחלת המקצוע. נקבע כי במכלול נסיבות המקרה דנן, אין לייחס לתובעת אשם תורם בגרימת המחלה שכן פעלה היא בהתאם להנחיות והוראות הממונים עליה במקום העבודה, וכי היא לא הפעילה שיקול דעת עצמאי באופן שיצר את הסיכון שגרם למחלה.

אשר לשיעור הפיצויים, לעניין שיעור הנכות הרפואית צוינה קביעת המוסד לביטוח לאומי המייחסת לתובעת בגין מחלתה דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור של 9.75%. כך גם נקבע שיעור הנכות התפקודית. נוכח רשלנותה של המדינה לנזקה של התובעת ובשים לב לשיעורי הנכויות, נקבע כי המדינה תשלם לתובעת פיצויים בסך של כ-131 אלף שקל, לאחר ניכוי הסכומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, אובדן זכויות סוציאליות ונזק לא ממוני.

באשר להודעת צד ג', נקבע כי המדינה שימשה כמעסיקת התובעת הן לפי דיני העבודה והן לפי דיני הנזיקין,  גם בתקופת העסקתה על ידי קבלן כוח האדם. צוין כי ככלל המדינה הינה מעסיק מיוחד הנושאת הן בחובה משפטית והן בחובה מוסרית מוגברת כלפי העובד וכי הדברים מקבלים משנה תוקף בהסדרי העסקה באמצעות חברות כוח אדם.  בפרט נקבע כי בהתאם  ל"מבחן השליטה", אשר על פיו יוכרעו יחסי עבודה, הרי שהתובעת הייתה למעשה עובדת המדינה, בשים לב לשליטת המדינה  המלאה והבלעדית הן על אופי עבודת התובעת והן על תנאי סביבת העבודה. לאור האמור נקבע כי דין ההודעה לצד ג' להידחות.

 

ת"א 9121-10-08

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה