אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תקדים: לאב אסור להתראות עם בנו בן ה-19 ויקנס ב-10,000 ש' על כל הפרה

השופט אסף זגורי. צילום: הנהלת בתי המשפט

תקדים: לאב אסור להתראות עם בנו בן ה-19 ויקנס ב-10,000 ש' על כל הפרה


22.12.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט אסף זגורי הטיל לראשונה בישראל סנקציה חמורה כנגד אב שנאסר עליו לראות את בנו הבגיר, בשל הפרת איסור זה הוא יחויב בקנס מרתיע במיוחד, ואף תישקל אפשרות מאסר במקרה של הפרה סדרתית. על האב נאסר ליצור קשר עם בנו החסוי עד שלא יעבור בעצמו אבחון פסיכולוגי, לאור השפעתו השלילית על הבן, אבל האב הפר את האיסורים והבן נדרש לאשפוז פסיכיאטרי

בפסק דין ייחודי נעתר השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לבקשת ביזיון בית המשפט והטיל קנס כספי על אב שלא ערך אבחון כתנאי לקיום הקשר עם בנו, וקנס נוסף בסך 10,000 שקלים על כל פעם שתופרנה הוראות פסק הדין האוסרות עליו להיות בקשר עם בנו החסוי. בנוסף, חויב האב לשלם פיצוי לאם בסך של 20 אלף שקל.

בנם של הצדדים הפך לבגיר, אך הוא חסוי בשל מחלות נפש מהן הוא סובל שהן ככל הנראה פרי הקונפליקט בין הוריו. אם החסוי מונתה לשמש כאפוטרופא בלעדית של הבן, ועל אביו נאסר ליצור עמו קשר אלא אם יעבור אבחון פסיכולוגי, לאור השפעתו השלילית על בנו וזאת בהתאם להמלצות גורמי הטיפול בחסוי.

האב הפר את האיסורים של בית המשפט ליצור קשר עם בנו, ולא עבר אבחון פסיכולוגי בניגוד להוראות פסק הדין בעניין האפוטרופסות. כתוצאה מהפרת האיסורים, נגרם נזק ישיר וחמור לבן החסוי, שנדרש לאשפוז פסיכיאטרי ב"שער מנשה" וכן נגרם נזק חמור לאם. כאמור, באופן חריג וככל הנראה לראשונה בישראל – נאסר על אב לראות את בנו הבגיר (להבדיל מקטין), ובשל הפרת איסור זה הוא יחויב בקנס מרתיע במיוחד ואף תישקל אפשרות מאסר במקרה של הפרה סדרתית.

נפשו הקרועה של הילד

"הוריו של ילד מתגרשים ונאבקים במשך שנים על משמורתו, מאבק מר", אפיין השופט זגורי בפתח פסק דינו באותיות קידוש לבנה מודגשות. "הוריו של ילד נלחמים לכאורה על טובתו, אך מביאים לרעתו. אמנם עלה בידם על פי רוב לשמור על גופו, אך נפשו קרועה היא. והנה הילד הפך לנער והנער היה לאיש. אך האיש פגוע נפש הוא בשל הקונפליקט בין אמו לבין אביו. והוא כעת הפך חסוי שאינו יכול לנהל את ענייניו בשל פצעי הרוח. ואמו אמונה עליו ומונתה כאפוטרופא לגוף ולרכוש, אך גם כעת אין לו מנוח ומרגוע. גם כעת מנסה האב להסיתו כנגדה, לזכות בלבו וכמה שיותר לפגוע בה באמצעותו. די למכאוב. מספיק למשוך משני הקצוות. אוהב הוא החסוי את שני הוריו, אך גם מאס בם. רוצה הוא את שניהם אך סולד מהם. ובית המשפט עוקב, רואה ומתבונן, מורה ומצווה. ובית המשפט מתרה, מזהיר ומקווה. אך יש מי שסבור שצווים שיפוטיים הם לכל היותר המלצה. שלא ייעשה דבר, אם לא יפעל על פיהם. החלטה זו נועדה להבהיר שצו שיפוטי אינו אך דף נייר. ומי שהחלטה שיפוטית מבזה, ייקנס. ומי שצו של בית משפט ביודעין מפר, ייאסר".

מפסק הדין עולה כי בתקופה מסוימת לפני כארבע שנים, כאשר שהה במשמורת אביו, הבן "אבד" לו, ונמצא על ידי האם משוטט במאה שערים, מוזנח במראהו, אוכל בבית תמחוי ומפוחד. זאת עד אשר נמצא על ידי האם אשר לקחה אותו תחת חסותה ומאז הוא גר עמה.

השופט זגורי אפיין כיצד מבחינת גיל ביולוגי, הבן המדובר "כבר אינו ילד, אך מבחינה מנטלית הוא חווה "הזדקנות לאחור" (ברוח הסרט "בנג'מין באטן") או התפרקות של הזהות במקום התגבשותה. המדובר בבן 19 שנים, וחלקים ניכרים מהשנים האחרונות הוא חווה מצב דכאוני וחרדתי עד כדי פסיכוזה של ממש, אשר בגינה אושפז לעיתים תכופות וממושכות במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל (לפחות שלושה אשפוזים) תוך קבלת טיפולים תרופתיים. כיום הוא שוהה למגינת הלב במרכז לבריאות הנפש 'שער מנשה' בעקבות הוראת אשפוז".

בעקבות מצבו הפגיע של הבגיר, התקבלו בעניינו לבית המשפט מספר רב של חוות דעת ותסקירים אשר מסרו דיווח מקיף, הן על מצבו של החסוי והן על הקשר וטיב מערכת היחסים בין החסוי לבין שני הוריו. השופט זגורי שוכנע בנחיצותו של אבחון פסיכולוגי לאב ואסר עליו להיפגש עם בנו, אבל האב הפר פעם אחר פעם את החלטת בית משפט ומקיים קשר עם הבן החסוי, ואף חמור מכך מוסיף להסית את הבן נגד אמו "הסתה פרועה ובכך הגדיש את הסאה והעצים את נזקיו הנפשיים" של הבן.

האם טוענת כי החל מינואר 2013 מפר האב את הוראות פסק הדין באופן תדיר ושיטתי ואף עושה שימוש ציני בבן החסוי לניהול מאבקים משפטיים אחרים אותם הוא מנהל נגדה (לרבות לעניין אחיו של החסוי שהוא עדיין קטין ומצוי במשמורת האם). לדבריה, האב מצוי בקשר רציף עם החסוי באמצעות תוכנת הסקייפ וכן בהתכתבויות דוא"ל וטלפון ציבורי ומשלה החסוי בכך שהוא טוען בפניו השכם והערב, כי הוא כשיר לעבוד, מבטיח לסדר לו מקום עבודה, ומפציר בו להתגייס לשירות צבאי. זאת בהמשך ישיר לאמירות מסיתות של האב לבנו כי הוא כלל לא זקוק לטיפול נפשי וכי אמו דאגה לאשפז אותו.

העובדת הסוציאלית לסדרי דין שמינה בית המשפט גילתה כי האב רכש עבור הבן החסוי טלפון נייד. האב אינו מבין את מצב בנו, איננו מוכן לעבור אבחון כלשהו, מגלה התנגדות לכל הצעה טיפולית וממשיך להשתמש בחסוי במלחמתו כנגד האם.

האב טען בדיון שנערך לאחרונה בבית המשפט כי הבן החסוי הוא זה שיוצר קשר עם אביו. האב אף הכחיש כי הסית את הבן בכל דרך נגד אימו. עם זאת הודתה עורכת הדין של האב כי החסוי בורח מדי פעם מאמו ומגיע באופן עצמאי לאביו. לדבריה, בחודשי הקיץ האחרון הגיע החסוי לאביו ושהה תקופה ממושכת אצלו כאשר האם ידעה על כך. עורכת דינו של האב אף התנצלה בשמו על ההפרות, וטענה כי כיום הוא כבר מבין את חומרת העניין וחשיבות פסק הדין ולכן בכוונתו לעבור אבחון פסיכולוגי מתאים. עורכת דינו של האב ביקשה מבית המשפט להתחשב ברצון האב להיות בקשר עם בנו, ובעובדה כי על אף שהחסוי שהה אצל האב תקופה ממושכת האם איננה התלוננה על כך, והשלימה עם כך.

האב אמור היה לנהוג באחריות ולהימנע מקשר עם בנו החסוי

השופט זגורי לא ראה כל סתירה בכך שלראשונה בישראל תינתן סנקציה מרתיעה במיוחד נגד הורה של בגיר. "המקרה שבפניי ייחודי הוא, שעה שאין מדובר בקשר של הורה עם ילד קטין", קבע השופט זגורי. "מדובר בקשר של הורה עם בנו הבגיר. אך הרציונל אינו משתנה. הוא חל ביתר שאת. השכל הישר אומר, שאם נדרש בית המשפט להגן על עניינו של בגיר שאינו יכול לנהל ענייניו וזאת באמצעות מינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו. הרי אותו בגיר אינו שונה בדבר מילד, שהוריו הם אפוטרופסיו הטבעיים".

נקבע כי ב"ניגוד למצב 'הטבעי' שבו שני ההורים הם אפוטרופוסים של בנם הקטין, במקום שהבן בגיר ובית המשפט ממנה רק את אחד ההורים כאפוטרופוס, הרי שמעמדו של ההורה האחר, מבחינה משפטית, נחות יותר. אם בתי המשפט נותנים תדיר צווי ביזיון בית משפט כנגד אפוטרופוס טבעי (הורה של ילד קטין), קל וחומר כי יעשה כן בית המשפט כאשר מדובר בצו כנגד הורה של בגיר".

בית המשפט ציין כי בהתחשב בעובדה שהאב עצמו הודה בדיון שלא עבר אבחון פסיכולוגי כפי שנדרש, כי הוא מקיים קשר עם הבן החסוי, כי החסוי הגיע לביתו ושהה אצלו תקופה ממושכת ומדובר ב"הודאת בעל דין בהפרת הצו השיפוטי" – הרי שיש להטיל עליו סנקציות מכוח פקודת ביזיון בית המשפט. השופט זגורי קבע כי "אמנם האב מכחיש כי הסית החסוי כנגד האם, ברם איני מקבל הכחשה זו. אמנם האב ניסה להקטין חלקו בהפרת הצו וטען כי נגרר לכך וכי לא יכול היה לעשות דבר אל מול רצון בנו שהחליט להגיע אליו, אך גם זאת אינני מקבל. האב אמור היה לנהוג באחריות ולהימנע מקשר עם החסוי גם בנסיבות שכאלה. הוא היה אמור לכל הפחות לעדכן בזמן אמת את האפוטרופוס לדין ואת בית המשפט על קיום הקשר ולבקש הוראות. הוא היה אמור לעתור לפחות לארכות. כזאת לא עשה".

השופט זגורי אפיין עוד כיצד "התנהגות האב במהלך השנה החולפת הסבה נזק עצום לחסוי, ערערה את נפשו הרכה, פגעה בשיקומו והיא אינה מאפשרת לחסוי להשתלב בקהילה. מעשיו של האב הינם חמורים ביותר בעיני, לא רק בגלל הפרת הצו השיפוטי ביודעין, אלא גם ובעיקר משום הנזק שהם גרמו בראש ובראשונה לחסוי, אך גם לאמו שכבר אינה יודעת את נפשה".

לכן קבע השופט זגורי כי האב יפצה את האם בגלל עוגמת הנפש שנגרמה לה מהתנהלותו, וציין דברים כדורבנות: "אם התחושה בעת מתן פסק הדין הייתה, כי יעלה בידי האם לשקם מצבו ולדאוג לטובתו של החסוי, הרי שהתנהלות האב חיבלה בכך קשות. התנהלות האב הסיתה את החסוי נגד אמו, הסיטה אותו מדרך השיקום לדרך הבלבול והתהייה. האב חב לבוא חשבון נפש עמוק עם עצמו לאור המצב שבו בנו שרוי כיום – מצב שלאב תרומה ישירה וברורה לו".

לקריאה נוספת, ראו:

 

סנקציה חסרת תקדים על סיכול הסדרי ראייה: 10,000 שקל על כל ביטול מפגש

 

א"פ 56076-07-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה