אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גזר דין מרתיע: דני דנקנר ירצה שנת מאסר וישלם קנס של מיליון שקל

צילום: בוצ'צ'ו

גזר דין מרתיע: דני דנקנר ירצה שנת מאסר וישלם קנס של מיליון שקל


19.12.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

יו"ר בנק הפועלים לשעבר לא גילה על הקשרים העסקיים, הסתיר הלוואה מהבנק ההולנדי וקבלת אשראי מהבנק שעמד בראשו תוך הסתרת עושרו, היה נתון בניגוד עניינים ופעל בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. השופט צבי גורפינקל הדגיש את חומרת מעשיו, המחייבים מסר חד-משמעי שמעשים כאלה לא יוכלו לעבור ללא ענישה מרתיעה, וציין כי הפרת האמונים של דנקנר "זועקת לשמיים"

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, ירצה עונש של שנת מאסר בפועל וישלם קנס של מיליון שקל, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד. "דנקנר לא גילה על הקשרים העסקיים, היה נתון בניגוד עניינים ופעל בניגוד להוראות המפקח על הבנקים", קבע השופט צבי גורפינקל מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

חובה להוקיע את מעשיו

"בסופו של דבר הנאשם לא פגע בבנק, אך לא צריך להקל ראש בפעילות בניגוד עניינים. בנק לא יכול לפעול ללא אמון הציבור. הנאשם פעל מול הבנק שהוא עומד בראשו בניגוד עניינים חריף. חובתו הייתה לדווח על כך לדירקטוריון הבנק. תיק זה מהווה דוגמא למה צריך להשאיר את עבירת הפרת האמונים בספר החוקים", קבע השופט גורפינקל.

עוד נקבע כי התנהלותו של דנקנר היא "תהליך הידרדרות מתמשך במשטר התאגידי של בנק הפועלים. פעולתו בניגוד עניינים היא דוגמא לפגיעה מהותית באמון הציבור. הצטברות המעשים של הסתרת קשריו האישיים, הסתרת ההלוואה מהבנק ההולנדי וקבלת אשראי מהבנק שהוא עומד בראשו תוך הסתרת עושרו מעידים על מעשים חמורים ומחייבים מסר חד-משמעי שמעשים כגון אלה לא יוכלו לעבור ללא ענישה מרתיעה".

בגזר דינו הדגיש השופט גורפינקל את חומרת המעשים שבהם הורשע דנקנר ואת השלכות הרוחב של מעשיו כמנהל בנק על מערכת הבנקאית כולה. "נכון שדנקנר לא פגע כלכלית בבנק אך מעשיו נגועים בעירוב תחומים ובניגוד עניינים חריף בין תפקידו הציבורי לבין עסקיו בפרטיים. בנק אינו יכול לפעול ללא אמון הציבור. אם חלילה יאבד הבנק את אמון הציבור הוא עלול להתמוטט", קבע השופט.

"תפקיד בית המשפט להעביר מסרים, ערכים ונורמות. לאחרונה נשמעו קולות הקוראים למחוק מספר החוקים את עבירת הפרת האמונים. תיק זה מוכיח כי יש להשאיר את העבירה בספר החוקים", אמר השופט גורפינקל בהקראת גזר הדין וציין כי הפרת האמונים של דנקנר "זועקת לשמיים". השופט גורפינקל הוסיף כי "בית המשפט איננו פובליציסט, אלא גורם שלטוני שתפקידו להעביר מסר באמצעות ענישה ולא באמצעות מלל. מעטים המקרים שבהם מובא לבית המשפט מקרה של הפרת אמונים של דירקטור בתאגיד, וודאי של יו"ר בנק. חובה להוקיע את מעשיו ולהעביר מסר שמעשים כגון אלה לא יוכלו לעבור ללא תגובה עונשית הולמת שתחזיר את אמון הציבור במערכת הבנקאית שנפגע ואשר יש צורך לשקמו".

הסתיר מהדירקטוריון קשרים עסקיים והלוואות עתק

כזכור, לפני כחודשיים דנקנר הודה והורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים, קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי וקבלת הלוואה בתחבולה מבנק הפועלים.

הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה לאחר פניית בנק ישראל למשטרה, בעקבות חשד לפעולות בניגוד עניינים והפרת אמונים שביצע דנקנר בעת שכיהן בתפקיד יו"ר בנק הפועלים. סגן הנשיא, השופט צבי גורפינקל, התיר לדנקנר לחזור בו מתשובתו הכופרת במיוחס לו בכתב האישום, והרשיע את דנקנר בכתב האישום המתוקן, הכולל שורה של עבירות חמורות.

כפי שדווח בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, שלוש שנים אחרי שהודח מתפקיד יו"ר בנק הפועלים הוגש נגד דני דנקנר כתב אישום חמור. לימים דרשה הפרקליטות להוסיף אישום נוסף הנוגע להסכם פיקטיבי שערך דנקנר עם גרושתו כדי להתחמק מתשלום מס. אבל השופט גורפינקל  דחה את בקשת הפרקליטות וקבע כי אין קשר בין סעיפי האישום המקוריים לאישום הנוסף.

לאחרונה דנקנר העדיף שלא להעיד בפרשה והגיע להסדר טיעון עם המדינה. במסגרת ההסדר, הודה דנקנר באישום הראשון, לפיו בתקופה שבה שימש יושב ראש בנק הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן (המוחזקת על ידי דנקנר ובני משפחתו) עם רפי ברבר, הבעלים של קרן RP, וזאת במקביל לכך שניהל מטעם בנק הפועלים את המשא ומתן לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן RP מבנק הפועלים, ולמעשה קבע את גובה הפיצוי בסך 25 מיליון דולר. בגלל אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.

באישום השני דנקנר הודה כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך חמישה מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי, אשר בבעלות הליט צ'ינגלולו, וזאת בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו. בנוסף, הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, כל זאת מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו. בגין אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.

דיווח כוזב של ההון העצמי וקבלת הלוואת עתק בתחבולה מהבנק

דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי. דנקנר נדרש במסגרת בקשת ההלוואה מבנק DHB, למסור דיווח אודות שווי ההון העצמי שלו. דנקנר העביר לבנק DHB מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי ההון העצמי שלו נטו, הוא 50 מיליון אירו, זאת בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירה של קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB.

האישום השלישי בו הודה דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל (3.4 מיליון דולר), ולשם כך התבקש למסור הצהרת עושר לבנק. דנקנר מסר הצהרת עושר לידיו של ציון קינן, שכיהן באותה תקופה בתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הבנק. בהצהרת העושר כלל דנקנר את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר כי מדובר בעושר האישי שלו, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר.

כמו כן, מסר דנקנר לקינן כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירת קבלת דבר בתחבולה מבנק הפועלים.

הלבין הון של כ-14 מיליון בחשבון הבנק של מזכירתו האישית ולא יורשע

במסגרת ההסדר, הסכימה פרקליטות המדינה לוותר על הרשעה באישום הרביעי שבכתב האישום המקורי, בעבירה של הלבנת הון על הכספים שהחזיק דנקנר בחשבון הבנק של מזכירתו האישית לצרכיו, מבלי לדווח על כך כדין. היקף הפעילות הכספית בחשבונה של מזכירתו האישית הגיע לכ-13.8 מיליון שקל.

יצוין כי ההסדר גובש לאחר משא ומתן בין הפרקליטות ובין סנגוריו של דנקנר, ואושר על ידי פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור. את פרקליטות המדינה מייצגים בפרשה עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. את דני דנקנר מייצגים בפרשה עוה"ד נבות תל צור, יוסי בנקל, רותי ליטבק ויורם ראב"ד.

עוד יצוין כי מדובר בהליך פלילי שני המתנהל נגד דנקנר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני כשנתיים הואשם דני דנקנר במסגרת פרשת הולילנד, בכך שהחל מאמצע שנות ה-90 פעל מטעם חברת תעשיות המלח לקדם הסדר של שינוי ייעוד הקרקעות בעתלית ובאילת מייעוד של תעשיית מלח לייעוד של בנייני מגורים.

 

ת"פ 47038-10-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה