אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חוק העמותות חוזר היום לסיבוב שני בממשלה, אבל וינשטיין שוב מתנגד

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. צילום: יחסי ציבור

חוק העמותות חוזר היום לסיבוב שני בממשלה, אבל וינשטיין שוב מתנגד


15.12.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

בעוד חברת הכנסת איילת שקד סבורה כי מטרת החוק, המבקש להטיל מס של 45% על כל תרומה לעמותה מיישות מדינית זרה לפי מטרותיה נגד מדיניות ישראל, היא דווקא לצמצם את המעורבות הפסולה של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, סבור היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, האמון על האינטרס הציבורי, כי מדובר בהצעת חוק שאיננה חוקתית, הפוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות, ואף אינה מידתית, מכיוון שהשלכותיה עלולות להיות קשות

חוק העמותות, שנועד לצמצם העברת תרומות מגורמי חוץ לגופי שמאל ולארגוני זכויות האדם בישראל מקרב גורמים העוינים את מדיניות הממשלה ומתערבים בהחלטותיה, חוזר הבוקר (א', 15.12.13) לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, והפעם ביוזמת חברי הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) ורוברט אילטוב (הליכוד ביתנו).

הצעת חוק העמותות מבקשת להטיל "מס" בשיעור 45% על כל תרומה לעמותה מיישות מדינית זרה, זאת אם יש במטרותיה של העמותה או במעשיה, או במעשיו של חבר הנהלה של עמותה, אחת מהפעילות המנויה בהצעת החוק. החוק יחול בין היתר על עמותה או גוף שאחד מחברי ההנהלה שלהם קרא לחרם על ישראל, במשיכת השקעות, להטלת סנקציות ולהעמדה לדין פלילי של חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות.

לדברי חברת הכנסת שקד, "מטרת החוק היא לצמצם את המעורבות של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית". על-פי דברי ההסבר של הצעת החוק, מטרתה היא לצמצם את מעורבותן של יישויות מדיניות זרות המתבצעות דרך תרומות לעמותות.

אפקט מצנן

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סבור כי מדובר בהצעת חוק הלוקה בפגם של אי-חוקתיות. היועץ וינשטיין הודיע בסוף השבוע על עמדתו לשרת המשפטים, ובכוונתו להודיע על עמדתו היום גם לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה. עמדתו מבוססת על כך שבפועל אין מדובר כלל במס אלא בקנס, מעין אמצעי ענישה, אשר מטרתו ליצור "אפקט מצנן" ולסכל מתן תרומות לעמותות אלו, ובכך לפגוע בשיח החופשי במדינת ישראל, שהוא אחד מהעוגנים הדמוקרטיים המרכזיים של המדינה.

בלשכת היועץ וינשטיין מציינים כי חלק מהעילות לקנס החדש הן מטרות חוקיות לגיטימיות. מכל מקום, הגבלתן או פגיעה בהן מהווה פגיעה בשורה של זכויות חוקתיות, והראשונות בהן – חופש הביטוי וחופש ההתאגדות.

לדעת היועץ המשפטי לממשלה, גם אם תכלית ההצעה היא ראויה, וספק אם כך הוא הדבר, מדובר בהצעה שאינה מידתית, מכיוון שהשלכותיה עלולות להיות קשות. בנוסף, קיימים אמצעים אחרים, מידתיים יותר, לטפל בסוגיה. כך, ככל שמדובר בשיח שאינו חוקי, ניתן לטפל בו באמצעים אחרים, כגון במישור הפלילי. באשר לשיח הלגיטימי והחוקי, הדרך המידתית להתמודד עמו הינה באמצעות הרחבת חובת הגילוי על תרומות אלו, כפי שאכן נעשה בפועל.

בלשכת היועץ וינשטיין מדגישים כי הגבלת התרומות ופגיעה בשיח חופשי של ארגונים מהמגזר השלישי, ובכלל זה פגיעה בזכויות אדם, נעשית בשורה של מדינות אשר ספק אם רצוי שישראל תדור עמם בכפיפה אחת.

יצוין כי הצעת חוק הדומה בעיקרה להצעה הנוכחית הועלתה בכנסת הקודמת על-ידי ח"כ פניה קירשנבאום (ממפלגת ישראל ביתנו דאז). היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין התריע בשעתו כי הצעת החוק לוקה בפגם של אי-חוקתיות, וראש הממשלה בנימין נתניהו מנע את קבלתו בשל ביקורת תקשורתית אגרסיבית מצד גורמי שמאל, כמו הקרן החדשה לישראל והאגודה לזכויות האזרח (הנפגעים העיקריים מחוק המסתמן). אמנם הצעת החוק הנוכחית שונה מעט מהצעת החוק של חה"כ קירשנבאום, אולם בסופו של יום, מדובר בפגיעה דומה בזכויות יסוד חוקתיות.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה